יומנים > יומן - מלא 30/10/1958

{P001} {0009-57} 30.10.58, יום ה' בבוקר ישיבת המטה. אחר כך הזמנתי אלי שלושה מפקדים שנוכחו בבוקר 29 באוקטובר 1956 במשרדו של צור בשעת שנתן הוראות על ההתנהגות לקראת מבצע סיני: ס/א אברהם טמיר, אל"מ יוסף גולן, אל"מ דאדו. הם שלשתם אישרו שניתנו פקודות ברורות לשמור על השקט, ובמפקודה בכתב שהוציא א. טמיר (אברשה) נאמר במיוחד: "הטיבה 17 (של שדמי) לא תבצע כל פעולה כנגד מיעוטים מבלי שתקבל על כך פקודה מאלוף הפיקוד. שלשת המפקדים העידו - כל אחד לבדו - כי אלוף צור הודיע לכל פקודיו, בתוכם שדמי, שההתקפה תהיה בגיזרה המצרית, ובכל יתר הגיזרות צריכה להיות כוננות - אם נותקף - ומדיניות של שקט, לא לעורר את הגיזרה ולשמור על השקט בכל המרחב. היתה הוראה שאם תבוא אש מעבר הגבול - לא יגיבו אלא בפקודת האלוף. שדמי ביקש רשות להקדים העוצר - הרשות ניתנה לו. {P002} {0009-58} מדברי שלושת המפקדים קיבלתי תמונה שבכל האסון של כפר קאסט היתה שלשלת אומללה של מקרים: - זהירות בדבורו של שדמי, טפשות של מלינקי, וסדיסם של דיהן ועופר. לפי דבריהם אילו מלינקי היה בעצמו בכפר קאסט לא היה קורה מה שקרה. אילו שדמי היה מדבר ביתר זהירות - לא היה מלינקי נותן ההוראות כפי שנתן, ואילו במקום דוהן ועופר היו אנשים נורמלים לא היו עושים מה שאלו עשו - גם לפי פקודות מלינקי. שלשתם ערערו על עמדתו של השופט דיבון. אינו איש נורמלי, הוא ממורמר משום מה ועצבני, וכוח שיפוטו אינו רב. אל"מ ימ גולן אמר שהוא זוכר בפירוש הפקודה של צור לשמור על השקט בגיזרה המזרחית. כשנשאלו אם יהיו מסתננים ותתעורר תקרית שלא ביזמתנו - גם אז יש לשמור על השקט.