יומנים > יומן - מלא 30/11/1958

{P001} {0010-29} 30.11.58, יום א' בשמונה וחצי נתכנסה ועדת השלושה (רוזן, בר יהודה ואנכי) על פי דרישת בר יהודה. הוכחתי לו שהוא טעה בכתבו אלי (ביום 26 בנובמבר ש.ז.) כי המכתב הראשון של נבון לרב נסים גליתי מה שנאמר בממשלה וגם "תבעתי לפרסם בעתון". נסיתי להעמיד הרב נסים על טעותו, ולא היתה לו רשות לפרסם מכבתו של נבון בלי רשות הכותב ואין זכר ל"תביעה לפרסם בעתון". בר יהודה ניסה מתחילה להסביר שהתכוון למכתב השני, אבל הונחתי לו כי במכתבו הוא אומר בפירוש, "מכתב זה" - כלומר, "המכתב הראשון". בשתיקה הודה בטעותו. בעשר ישיבת הממשלה שבה הודיע רוזן על סרובו (בהסכמת מפלגתו) לקבל תיק הסעד. לפני הישיבה ניסה עוד פעם לבקש כי זה ימסר לקול - אך לא יכלתי להסכים לדרישה לא צודקת זו. - אחרי הצהרים בא אצלי מושל טנסי Clement ואשתו בלוית ידיד יהודי ואשתו מאוהיו. הוא נבחר בשנת 1952 לשנתים, אח"כ שינו החוק שמושל נבחר לארבע שנים והוא נבחר בפעם השניה, אולם החוק אוסר להיבחר בפעם שלישית. יש אומרים שיהיה מועמד לנשיאות. הוא צעיר - בן 49, ואשתו מתפארת שהוא המושל הצעיר ביותר, מלבד שנים, בהיסטוריה של ארה"ב. - אחריו קיבלתי משלחת של המגביה מטורונטו. ואמרתי להם שאני דורש מהם חינוך עברי שבמרכזו התנך ושליחת בניהם ללמוד לפחות שנה אחת בארץ. אחדים מהם יודעים קצת עברית. {P002} {0010-30} - בחמש וחצי אה"צ נתיעצנו עם הרמטכל וגולדה ואיסר על פגישתו הקרובה עם הצבא הצרפתי. .............................................. חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... - בשמונה בערב בא אצלי יגאל. אמרתי לו כי בתקופתנו יחתך גורלו של ישראל. יש לנו סיכוי לעלות מעלה מעלה, - ביחוד עם יהודי רוסיה יבואו, ויש סכנה של הרס, ועליו לתת עד למדינה, יחד עם משה ואבן. הוא מהסס, יש לו שני נימוקים. נדמה לי כי מעמדו באוניברסיטה ובארכיאולוגיה הוא עדיין נובע לא מעט מהילת הצבא והרמטכליות, והוא רוצה להתבצר במדע בזכות מדעיותו בלבד. הוא גם חושש שקשה יהיה לו לקבל עול מפלגה, אם כי הוא מבין הכדאיות בדבר, ועדיין הוא מהסס, שיחתנו נמשכה שלוש שעות.