יומנים > יומן - מלא 30/12/1949

{P001} {0052-102} 30.12.49, יום ו' י' טבת בבוקר - בירור עם אנשי הקיבוץ המאוחד על הצבא. נשתתפו בן-אהרון, מרים, שכטר, ווניה כהן, דבדבני, יגאל ונחום שדמי, שאול ואני. שכטר פתח בטענות כלליות. נותנים כל אדמת א"י לעולים, בישובים אלה אין שתוף , אינם חלוצים. לקבוץ לא נותנים שיכון, ישובי עולים מסוג זה, לא חלוצים, לא נעשים מאליהם, אלא מכוונים. לא מכוונים לגבולות, לנגב. אומרים שיש לדאוג לפרנסה ליהודים, אבל אולי היה קבוץ קולט 10.000 איש - היה מייצר הכל בזול. נותנים לעולים 30 על יד הבית. הם יהיו כמו אנשי ראש פינה. לא יעבדו - אבל ישמרו "חזקה" על האדמה. אין סעד מוסרי וחמרי לקבוץ. לא המרכז החקלאי קובע, אלא המדינה. ואשר לבטחון - בקבוץ מתנדב, בקבוץ יש גיוס חובה, והקבוץ קובע מי יתגייס ומי לא. אין בקבוץ התנדבות אישית. גיוס אישי יהרוס הקבוץ. רק על הקבוץ לגייס. מה יהיה גורל המשקים לאחר גיוס אישי. {0052-103} מה גורל הגרעינים העומדים להתישב השנה. למה נגייס בני משקים? אינם זקוקים להכשרה חקלאית. הוא חושש גם לגיוס המרותקים כקבוץ. המשקים עמדו כמלחמה - ואין להטיל עליהם עול חדש. איזה מצב יש בבארי? הגנב הסתתר 3 מטרים מהרפת. משה דיין נתן תכנית לגייס בכל משק מספר אנשים - אינו מרוצה מתכנית זו.אין ביצורים. יש להבטיח שכל ישוב יהיה מאומן. ויניח הציג שאלת "שיתוף". היתה ועדת בטחון התישבותית - לא משתפים אותה. יש להתיעץ אתה לפני החלטה. ההתישבות יש להפוך לרשת של בטחון. דבדבני דורש: 1) להכיר בועדת הבטחון (גם הפה"מ משתתף בה) 2) לגייס גרעינים באופן קולקטיבי. 3) לשחרר המשקים מגיוס המרותקים. 4) לשחרר גיוסם צעירים מגיוס, 5) להתאים עונת הגיוס לצרכי המשקים. יגאל העיר שיש לדאוג גם לצרכי הצבא. בן אהרון שואל: מי יבחר אנשי המשקים? שאול מודיע שמקיימים מגע עם ההתישבות, ושבני המשקים דרושים לצבא - לחנך המגוייסים מהעיר. שואל אם אנשי המשקים ילכו לחיל הים והאוויר. שאלתי אם אנשי המשקים ילכו לצבא קבע. בן-אהרון ענה שזה תלוי באופי הצבא. (בפתקה כתב לי "אני יודע שיגאל הלך לשיחה אתך בלב כן על מנת להמשיך בתפקידו בצבא - ואתה שהוכחת לו שאין לו רשות מוסרית ומצפונית - כקומוניסט - למלא תפקיד אחראי בצה"ל). בסוף הבירור העירותי לטענות. שכטר: אין הקבוץ פועל כגוף חלוצי לגבי העליה - וההתישבות, והוא מצטמצם רק באלה שמסכימים להכנס לקיבוץ. ההתנגדות {0052-104} לישוב העולים היא התנכרות חלוצית ולא דאגה לאופי החלוצי של ההתישבות. המשקים הקיימים צריכים להיות פתוחים לעליה - לשם הכשרה כל זמן שיש בהם מקום לעבודה נוספת. (שכטר הודיע שהם מוכנים לקבל עולים לשנה ולשלם לכל אחד בגמר השנה 100 ל"י. בגיוס. במשקים נתחשב עם צרכי המשק וההתישבות ונתיעץ עם ועד הבטחון - אולם צרכי הבטחון יהיו קודמים אם יתנגשו צרכי המשק בבטחון. ואשר לאופי הצבא שעליו דיבר בן אהרון הרי זה נכון, אבל אי הליכה לצבא של חברי המשק נובעת גם מסילוף הדמות החלוצית של המשקים. בן אהרון הכחיש שמפ"מ החליטה להורות לחבריה שלא ישארו בצבא קבע, להיפך. אולם החברים מסרבים להשמע. {0052-105} בצהרים ירדתי לטבריא.