יומנים > יומן - מלא 30/12/1965

{0201-155} 30.12.65, יום ה' אחרי ביקורי בבית החולים בא אצלי אהוד שהולך כשגריר לאיטליה באחד בפברואר. בגמר השיחה הלכתי למשרד רפי לכנס חברי הקבוצים. רמת הבירור עלתה פי כמה על זו של "הצעירים" לפני כמה ימים. אחרי הצעדה בא אצלי זיאמה ושוחחתי כשעתיים על בעיות החינוך. הציע לי לעיין בהרצאתו בכנסת במרס שנה זו. מצאתי דברי הכנסת, מושב רביעי לכנסת החמישית, מימי {0201-156} 24-22 מרס 1965 שבהם יש נאומו והוויכוח. בכל שנה לדבריו דרושים 3000 מורים וגננות חדשים, לא כל כך מרבוי התלמידים אלא מפני נשירת המורים, בעיקר המורות. רבוי הילדים בשנה 5000. כדי להוסיף 3000 מורים יש להכשיר לכל הפחות 4500 מורים. בסמינריונים לומדים עכשיו 7000 תלמידים. יש צורך שילמדו 3.9000 /1 המורים נוטשים אזורי הפיתוח, ומשום כך נותנים הטבה למורים באזורי פיחוח. סטודנט המתחייב להיות מורה שנה אחת מקבל מלגה. יש כאלה 750, מהם 40% גברים, 50% של תלמידי בה"ס הם בני עדות מזרח. כל נער שרוצה שולחים לב"ס מקצועי או חקלאי, גם אם לא הצליחו ב"סקר" (בבחינה). יש 18000 יוצאי אירופה, 21000 יוצאי מזרח, האחרונים מתקדמים בשנים האחרונות, אך עוד יש פער בינם ובין האירופאים, השתוממתי לשמוע מפי ארן כי גם ילידי הבלקנים נופלים קצת משאר ילידי אירופה. לגבי שלושה לימורים עקריים: עברית, אנגלית, חשבון מחלקים התלמידים למתקדמים, בינוניים ואיטיים. (לזיאמה ימלאו במרס 1966 - 67 שנה, הוא כבר 40 שנה בארץ). זיאמה מסכים להפרשת 120 מיליון מרווחי אשדוד כפי הצעת בן עמי, דרושה עוד הסכמת ספיר. אחרי השיחה ביקרתי בבית החולים. הכאבים של פולה אמנם פוסקים. נתונים מהרצאת זיאמה בכנסת ביום 22.3.65: תקציב שנת 1964/5 עלה לסך של 255.210.000 ל"י, לשנת 1965/6 321.000.000 (תוספת של 65.790.000, גידול של 25.8%. מזה להתיקרות בלבד 35.766.000 (14%), להרחבת הפעולות 30.024.000 (11.8%), מהגידול: 11. לגני ילדים 2.209.000 (16.6%), לחנוך יסודי 29.578.000 (19.6%), לעל יסודי 11.282.500 (38.8%), לחינוך משלים 1.333.000 (58.5%); לגבוה 8.999.000 (23.4%); להכשרת מורים והשתלמויות 6.281.500 (64.5%); לפעולות תרבות 3.721.4000 (40,8%), לספורט 500.000 (21.4%); להוצאות כלליות 1.890.000 (34%), מהתקציב בכללו: לגנים 15.496.000 (4.8%), ליסודי 173.028.000 (53.6%); לעל יסודי 42.920.000 (13,7%); לגבוה 47.386.000 (14.8%); לחינוך משלים 3.612.000 (1,1%); להכשרת מורים 16.631.000 (5%), לתרבות 2.259.000 (0.7%), להוצאות שונות 7.440.400 (2.31%). {0201-157} להקמת מבני חינוך בשנת 1964/3 53 מיליון, מזה לחינוך ממלכתי כללי 31.473.000 63.7%, לדתי 17.981.000 36.3%-, לשנת 1965/4 תקציב הפיתוח 51.103.000, מפעל הפיס 19.733.000, ממשרד השכון 11.850, מקרן אשדוד 5.550.000, מתקציב החינוך 19.753.000. בשנת תשכ"ח למדו 700.874 תלמיד, מהם בחינוך עברי 633.307, בחינוך ערבי 67.567; בגני ילדים 92.255, מהם חינוך עברי 82.032, ערבי 10.233, בחינוך על יסודי 111.990, מהם עברי 108.875, ערבי 3115, במוסדות חינוך תיכוניים עיוניים - 64.120, עברים 61.321, ערבים 2.799, בישיבות 6.538, בב"ס חקלאיים 7722, בב"ס מקצועיים 29.068. במוסדות השכלה גבוהה 19.400. גילאי 17-14 באוכלוסיה היהודית 196.000, מהם לומדים במסגרות למוד בפיקוחו של משרד החינוך ושאינם בפיקוחו 122.962 (62.7%), במוסדות חינוך על יסודיים יהודים בפקוחו של משרד החינוך לומדים 92.493 (47.2%, מכל גילאי 17-14), 28.1% מכל התלמידים היהודים בחנוך על יסודי (27.049) הם בני עולים מארצות אסלם. בכתות ט' - 12.563 (36.3%), בכתות י' 28.3%- - 7.473, בי"א - 4.541 (22,4%), בי"ב 2.464 (16.6%). 1435 (בני עדות מזרח) לומדים בסמינרים, 1803 (3,4%) במוסדות השכלה גבוהים לקראת תואר ב.א. למעלה מ85%- בוגרי כיתה ח' עולים לכיתה ט' מרצונם, אבל חלק ניכר מתלמידי ט' אינו מחזיק מעמד בי', וחלק מי' אינו מגיע לי"א ולי"ב, בעיקר בני המזרח. בארצות הברית נושרים 40%-35% מגילאי 17-14 בחינוך על יסודי. בראשית שנת הלימודים תשכ"ה היו בחינוך היסודי קרוב ל4000- מורים בלתי מוסמכים חציים בב"ס ממלכתיים כלליים, וחציים בב"ס דתיים (שיש בהם רק 3. תלמידים). בשלוש השנים הבאות ניזקק בכל שנה ל3000- מורים חדשים. בתשכ"ה למדו 19400 סטודנטים במוסדות השכלה גבוהים (10.400 באוניברסיטה ירושלמית, 3700 בטכניון, 180 במכון ויצמן, 2700 באוניברסיטה של ת"א, 1500 בר-אילן, 750 במכון האוניברסיטאי בחיפה. מהם לומדים 11.200 (57.7%) מדעי הרוח; 3700 מדעי טכנולוגיה (19,1%), 2.900 (14.9%) מדעו טבע; 800 (4.2%) רפואה, 400 (3,1%) חקלאות. הוצאה שנתית {0201-158} על סטודנט: במדעי רוח 2.200 ל"י, המשפטים 1.500 ל"י, במדע טבעי 8000 ל"י, בחקלאות " " 11.000 ל י, רפואה 21.000 ל י.