יומנים > יומן - מלא 03/06/1939

{P001} {0167-01} תל-אביב 39 .3.6 בבוקר בקרתי בנען. לא הייתי במקום זה מלפני המאורעות והתהיתי לראות את ההתקדמות הרבה בכל ענפי המשק וגידול הנקודה. במקום זה נתרכזו חלוצים מ32- ארצות, כמעט החצי מארצות גרמניות. האמריקאים לא נקלטו יפה וחלק גדול מהם חזר לאמריקא. אם כי באתי לא לערוך אספה אלא לראות את המקום, לא יכולתי להפטר בלי שיחה. בשיחה באה לידי ביטוי החרדה הרבה השוררת בקרב הנוער לאחר פרסום הספר הלבן וחוסר קו ברור בתנועה ובישוב , חוסר פעולות שיש בהן תשובה לסכנה הגדולה וחוסר התאמת כלי הארגון בהסתדרות הציונית, בישוב בהסתתדרות העובדים ובמפלגה לצרכי שעת חירום. גם פה היה ברור, שהנוער דרוך וסובל מהמבוכה השוררת בצמרת התנועה. משם נגשתי למחנה "הנוער העובד" המעבד את אדמת הקהק'ל על יד גן-יבנה. זה מחנה עולים קטןבמרחבי שדות. עובדים שם כ10- בחורים רחוקים מכל ישוב. בדרך פגשתי עגלה עם שני גאפירים המובילים מים מגדרה למחנה. התפלאתי לנס שעדיין לא קרה שום אסון לא לעובדים במחנה ולא לשואבי מים בדרכים. בין המחנה ובין הים שוכנת פלוגת צבא. אנשי המקום ספרו שאנשי הצבא ראו את ירידת העולים האחרונה באשקלון ולא הפריעו עד שקבלו פקודה מגבוה. הם נגשו אז לעולים, לי וו אותם מתוך יחס אנושי וגם נתנו לאחדים להת אחר הצהרים חזרתי לתל-אביב. בררתי עם יוחנן את קוי הריאורגניזציה של הארגון. דרשתי ממנו שלא יעזוב את תפקידו, אם כי הערכתי את הקשיים הגדולים, שהוא נתקל בהם בעבודתו הקשה. הוא הבטיח להשאר למרות הכל על משמרתו, אם יושם קץ לאנרחיה בתוך הארגון ויתמלאו הדרישות המינימליות המבטיחות את כושר פעולתו. ב00- :5 באו אצלי רוקח וברט בשם נשיא ות "כופר הישוב" ובמשך שעתי י ם וחצי בררנו את השאלות השנויות במחלוקת בין ההנהלה ובין נשיאות כופר הישוב. {0167-02} 3.6.39 רוקח הציע שהארגון יעמוד תחת פקודת נשיאות כופר הישוב, או איש אחד שימונה על ידי הנשיאות, כי תפקידו העיקרי של הארגון הוא לחזק את הבטחון של הישוב והחלק הגדול של התקציב ניתן על ידי כופר הישוב. ברט לא הסבים להצעה זו, כי פעולת הארגון תלויה בקו הפוליטי של ההנהלה, וההנהלה היא המוסד העליון של התנועה ואין להפקיע את הארגון מסמכותה פל ההנהלה. אולם, לא יתכן שההנהלה בלבדה תנהל את הארגון, יש צורך לשתף את חיטוב על ידי נשיאות כופר הישוב, והציע שההנהלה תסלח בא- כוח אל נשיאות כופר הישוב ויחד יפקחו על הארגון. במקרה סיחיו חילוקי דעות תכריע דעת ההנהלה; ואם נשיאות כופר הישוב לא תסכים - יהיה עלית להתפטר. הודעתי, שאיני יכול לקבל לא הצעת רוקח ולא הצעת ברט. הצעת רוקח היא אמנם יותר הגיונית ומעשית, אבל היא בלתי אפשרית מבחינה פוליטית ופרינציפיונית. והצעת ברט היא גם לא מעשית וגם לא הגיונית. שתי רשעיות אינן יכולות לשמש בערבוביה, ביחוד בפעולה זו. תפקיד הארגון הוא להגן על חיינו ועל זכיותינו. הגנה זו כרוכה בשאלות פוליטיות, שרק המוסד העליון של התנועה מוסמך לקבוע אותן. אין ההנהלה אורגן רק של התנועה בחו'ל, אלא ההנהלה מייצגת גם את הישוב, אם גם לא במאה אחוז. המלחמה הפוליטית על זכיותינו נמסרה להנהלה לא רק מטעם התנועה בחו'ל אלא גם מטעם הישוב. נשיאות כופר הישוב מוסמכת מסעם הועד הלאומי לפקח על הארגון - סמכות זו שהיתה מקודם לועד הלאומי עצמו -, אולם הארגון כפוף להנהלה ומקבל הוראות ממנה. זו היתה החוקה כל הזמן, ופחות מאטר בכל זמן אחר יש לשנותה עתה כשלארגון יש - לאחר פירסום הספר הלבן - תעודה פוליטית ברורה במידה יותר גדולה מאשר היה לו עד עבטיו. רוקח ערער על העמדה הזאת בשם תורמי כופר הישוב. נשיאות כופר חיטוב הם נציגי התורמים. אם ההנהלה תתן הוראה סכמה מהתורמים לא תהא דעתם נוחה ממנה, יבואו לנשיאות וישאלו אותם: איפה הייתם אתם, הלא אנחנו סמכנו עליכם, ולא יתכן שנשיאות כופר הישוב, הנאמנת מסעם התורמים, לא תהא הקובעת את קו הפעולה של הארגון. עניתי: (א) בכסף בלבד עוד אי אפשר לקנות מרות על הארגון. כי אם יש להתחשב עם רצון התורמים - יש להתחשב גם עם רצון השורה. הטורח לא תסכים להיות כפופה לתורמי הכסף. גם הם נותנים דבר-מה - את חייהם והם רוצים לשרת את העם ולא את התורמים בלבד. (ב) אני חולק על ההנחה {0167-03} 3.6.39 שהתורמים אינם סומכים על ההנהלה, אלא רק על נשיאות כופר הישוב. כמו בתנועה הציונית יתכנו חילוקי דעות בקרב התורמים של כופר הישוב, אולם רוב ההכנסה של כופר הישוב אינו בא מתרומות גדולות אלא מפרוטות של ההמונים. אילו היו עושים משאל בקרב הציבור הרחב, המשתתפים בהכנסות כופר הישוב, היו בוודאי מוצאים בתוכם חילוקי דעות המתגלים גם בציבורים אחרים בישוב, אבל אם תעמוד בפניהם השאלה על איזה מוסד הם סומכים במתן הוראות פליטיות, אם על נשיאות כופר הישוב שלא נבחרה לשם כך או על ההנהלה, שהיא הוסמכה גם על ידי התנועה הגיונית בעולם וגם לכל הפחות על ידי שלוש רבעי הישוב בארץ לנהל את הפעולה הפוליטית, אין לי ספק, שהרוב המכריע של תורמי כופר הישוב יתנגד לקביעה המדינית טל כופר הישוב וידרשו את מרות ההנהלה. גם מבחינת הרצון של התורמים, גם מבחינת הרצון של הארגון וגם מתוך הצרכים הפוליטיים יש הכרח שגם להבא יהיה הארגון כפוף למרות ההנהלה ויקבל את ההוראות ממנה. אולם נשיאות כופר הישוב לא תהיה רק אוספת כספים, אלא היא גם תקבע את התקציב וגם יהיה לה פיקוח כללי על הארגון, והמפקדה של הארגון תהא מורכבת מנציגות פריטטית, שיהיה לה אמון של כל החוגים בישוב ומראש המפקדה, שימונה על ידי ההנהלה ויקבל הוראות מאת ההנהלה. רוקח הציע אז: אולי תהיה הנהלה של שלושה: אחד - בא כוח ההנהלה, אחד - בא כוח נשיאות כופר הישוב, אחד - בא כוח המפקדה. אמרתי שהצעה זו גרועה עוד מהצעת ברט. אז הציע רוקח שנשיאות כופר הישוב, כולה, תבוא ביום ג' בבוקר לירושלים ושם נגיע למסקנות סופיות. בערב ביררתי עם עסקני העליה הצרכים והאפשרויות של הגברת העליה בימים הקרובים. הוברר שבאמצעים הקיימים אין להמשיך את העליה. בלי הון השקעה, נם בשביל סידורים בחו'ל וגם בשביל סידורים בארץ, קשה להמשיך את העבודה. ההנהלה תדרש להקציב סכומים גדולים לרכישת סירות להתקשרות עם בעלי האניות. {0167-04} 3.6.39 ב9:00- בערב בא אצלי גפשטיין, מהרביזוניסטים. הוא הודיע לי, שלא רצה לקבל מנדט רשמי ממפלגתו, אולם בא לדבר אתי בידיעת המפלגה. בישוב יש תסיסה ריבולוציונית ואופוזיציונית. כולם מתנגדים ל"ממשלה" הקיימת. תכוונה לא לממשלה האנגלית אלא לממשלה היהודית, כביכול, להנהלה הציונית. יש דרישה כללית להקים הנהלה חדשה, ואם כי אני הייתי ראש"הממשלה"הישנה, הרי בכל הרשימות שמסדרים חוגים שונים נמצא גם שמי. גם מפלגתו - לרבות המכסימליסטים שבה - רוצה שאני אשאר, והוא בא להציע לי, שאני אסדר רשימה של הנהלה חדשה, שיהיה בתוכה גם רביזיוניסט ותקיף את כל חוגי הישוב. שאלתיו: מה לדעתו צריכה לעשות הממשלה החדשה ואם חבריו יישמעו לה. הוא אמר, שהוא מקווה שז'בוטינסקי יסכים לרשימה שאני אסדר ואז חבריו יישמעו לה. שאלתיו אם גם אלה שעשו את הפעולה בביר אדס גם הם יישמעו. הוא ענה, שפעולה זו נעשתה בלי ידיעת ז'בוטינסקי והוא אינו יכול להבטיח שגם אלה יקבלו את המשמעת, אבל הוא מאמין ש90%- יקבלו. ואשר לפעולה - הוא חושב - שהנהלה זו תמנה ועדים בכל הארצות והם יפעלו. שאלתיו, מה הם יפעלו. ענה, עכשיו צריכה להיות דיקטטורה והם יעשו כל מה שנחוץ. שאלתיו: איך יתכן, שאנחנו נמנה דיקטטורה על יהדות אמריקה או על יהדות אנגליה. אמר: תהיה דיקטטורה בארץ. על שאלתי, מה לדעתו צריכה לעשות הדיקטטוריה בארץ, ענה: זה אתה צדיך לדעת. ב10:00- בערב באה אצלי משלחת מהתאחדות הציונים הכלליים: מוסינזון, רפופורט וקולודני. הם הודיעו בשם חבריהם, שהם מגנים וסוללים את הנסיונות השונים הנעשים בארץ לשם הקמת "ועד עליון" ולחתור תחת סמכות ההנהלה, אולם הם קובלים על שתיקת ההנהלה. מדוע אין מסבירים לישוב את עמדת ההנהלה. בישוב יש מבוכה רבה, והיא לא רק פרי אנשי זדון, אלא היא שוררת גם בכמה חוגים ישרים שבאמת אינם יודעים מה עושה ההנהלה ומה יש בדעתה לעשות. {0167-05} 3.6.39 אמרתי להם שבמידה שההנהלה יכולה לדבר בפומבי, היא הגידה את דבריה בגילוי הדעת שפרסמה ביום פרסום הספר הלבן. מי שיודע לקרוא יבין למה התכוונה ההנהלה. יותר מזה אין ההנהלה יכולה להגיד לציבור בפומבי בועד הפועל המצומצם נאמרו דברים ברורים יותר והם גם אושרו על ידי הועה'פ המצ'. בכוון זה אנחנו פועלים. לא בכל הצליחו עד עכשיו, כי ההצלחה תלויה לא רק ברצון ובשיטה אלא גם באמצעים ובמסיבות חיצוניות שאין לנו עליהן שליטה. עיקר הפרוגרמה שלנו אפשר למצות בשלושה דברים; (א) עליה, (ב)התישבות, (ג) ארגון כוח צבאי יהודי. על כל שלושת הדברים האלה אין ההנהלה יכולה להכריז בגלוי ואסור להכריז עליהם אלא יש רק לבצעם. הביצוע נעשה במידת היכולת הכספית. מגע עם כל חלקי הישוב עכשיו דרוש, אבל מגע זה אפשרי לא על ידי העתונות אלא בשיחות פרטיות עם חוגים שונים בישוב. דבר זה נעשה במשך כל השבועיים. ההנהלה נפגשה עם כמה וכמה משלחות, לא רק עם אלה שהכריזו על עצמן בקולי קולות בעתונות, אלא גם משלחות שלא הודענו עליהן כלל,מכל חוגי הנוער, מארגוני הספורט ומחוגים אחרים בישוב. המשלחת שאלה לעמדתנו ביחס לשיחות שהתקיימו בשבועהאחרון בתל-אביב על דבר הקמת ועדת החמשה. אמרתי להם, שהדבר נעשה בלי ידיעת ההנהלה ובלי השתתפותה, אולם כפי שנמסר לנו נחלקת החמשיה בתוכה בדבר קו הפעולה גם ביחס לממשלה וגם ביחס לערבים. סמילנסקי ורוקח הם נגד כל פעולה ממשית שלא תהא לרצון הממשלה. רוטנברג בעד פוליטיקה ערבית שההנהלה לא תוכל לסמוך ידיה עליה. ואם כי היינו מקבלים בברכה כל נסיון למשוך כוחות חדשים נוספים לפעולה הכלכלית והפוליטית,הרי צירוף זה של הכוחות תלוי בתנאי אחד: ביצוע תכנית הפעולה העלולה להכשיל מדיניות הספר הלבן. בנקודה זו לא תסכים ההנהלה לשום פשרות. במידה שאפשרי שיתוף בשטח הגברת הכוח הכלכלי של הישוב תאמץ ההנהלה את השיתוף הזה, אולם היא תתנגד להרכבת מוסדות שתפקידם יהיה לעכב את הפעולות המלחמתיות.