יומנים > יומן - מלא 03/07/1949

{P001} {0050-17} 3.7.49, יום א', ו' תמוז. להצלת ילדים במחנות יש לדעת שיבר צורך בשלוש פעולות אלו שיעשו יחד: 1. פעולה היגיינית להשמדת הזבובים והרמשים. 2. פעולת הסברה וחינוך והדרכה להורים בטיפול בתינוקות. 3. אשפוז התינוקות הנזקקים לכך - בטרם הכנסם למצב ללא תקנה. הש.הר. מוכן לעשות 3,1. 2 יש לעשות ע"י הדסה, ויצו, קופ"ח ומשרד הבריאות. הצבא כבר סיים מחזור אחד של ריסוס המחנות בד.ד.ט. וניתנה הוראה ע"י עצמון להתחיל בריסוס השני. הצבא נותן ד.ד.ט., והוצאות תובלה של החוליה נזקפות ע"ח משרד הבריאות. {0050-18} ואשר לאשפוז: לצבא יש בנינים, מכוני עזר, רנטגן, מעבדה, חדרי ניתוח ובנק הדם. אבל אין ציוד ספציפי למחלקת ילדים. התחילו לרכוש בארץ מה שאפשר, ודרושה הוראה לשרות הציוד והוא הדין לשרות האספקה. דרושה גם הוראה טלגרפית למשרד ש.ר. בניו-יורק (סגל) שיבצע ההזמנה. יש גם צוות רופאים יקבלו גם תגבורת מהדסה בירושלים אבל אין אחיות - אפילו לא לצרכי הצבא. הסיבות: 1) נשואין דווקא אצל אחיות צעירות בקנה מידה גדול. 2) תנאי הדיור והתובלה הגרועים ובעיקר תנאי השכר הירודים לאחיות מחוץ לצבא. תיקון אפשרי רק אם יעכבו מיד כל צוי השחרור האבטומטיים לאחיות וכוחות עזר לאחיות או החלפתן באחיות אזרחיות. הוראה למחש לשלם לאחיות שזכאיות לשחרור משכורת אזרחית. להבטיח תחבורה יעילה לאחיות הגרות בעיר. הקצבה לתנאי דיור משופרים. זה ידרוש 7000 ל"י, בעיקר לעבודה. ידרש תקציב שוטף גדול לאישפוז ילדים. יש לפרסם קול קורא (גם ברדיו) לבנות שיש להן נסיון לטיפול בילדים להתגייס למבצע. לשתף בקריאה חנה רובינה ונתן אלתרמן. קריאה לבנות שגמרו ב"ס כתות ו,ז,ח, למסור החופש לטפול בתינוקות במחנות בתי חולים. מבצע זה ידרש לזמן רב. בקיץ יש שלשול, בחורף דלקת ריאות. שרף וזק מתנגדים לוועדה נוספת בענין האיתור. במשרד הממשלה יש ועדה לאיתור: גווירץ, יוסף שפירא ולודוויג גרינבום בראשות הופיין. הוועדה פעילה, עוד לא הגיעה לידי מסקנות. יש גם ועדה לרכוש הנטוש הקובעת על מסירת קרקע; שרון, שפריר, פינקלשטיין, זק וזלמן ליפשיץ בין שתי הוועדות אין קשר. משרד החקלאות, הממונה על האדמות המוברות, יש ועדה הקובעת למי למסור אדמה {0050-19} לעיבוד. ויש שהמשכר מסר אדמה שועדת שפריר החליטה למסור לעולים, והחקלאים הפריעו בכוח. יש לכנס כל הגורמים לשם תיאום פעולה. בשעתו ניתנה רשות לאוצר למכור מגרשים וקרקעות עירוניים בסך 5 מיליון ל"י למטרות שכון, מנהל התכנון (שרון וזק) מתנגדות לכמה פעולות של האוצר על סמך הרשאה זו. ליפשיץ מציע (כנראה בשם האוצר) למכור הקרקעות שבין ת"א והרצליה ובין יפו וחולון. מנהל התכנון מתנגד לכך: ביחס לקרקעות חקלאיים (שבין יפו וחולון) יש לשמור לחקלאות, למען שהעיר תוקף ירק. ואשר לאדמת הרצליה - ת"א יש להתנגד באשר זה סוגר הדרך לים ומונע חקלאות. מנהל התיכנון מציע שימכרו חולות ראשון וסוכרור. הכרחית תכנית כוללת שבמסגרתה יעשו הדברים. לדעתי צריך כל החוף להשאר רכוש המדינה. בא פול. שמח על המכתב שלי בדבר מעמדו - שלא נתבע לשבועת אמונים ואין צורך בנתינות ישראלית. ובאשר לקירשטיין הועד שקבע רמז - החליט ביום ה' לקציב לו שטח (כמעט השטח שביקש): חציו אם יבנה. החצי השני לאחר כך ישחרר הצי מתלות מתיקונים בחו"ל. במקרה שניתן לערבים חוף חפשי בחיפה - תתעורר שאלה על הצי. עוד חזון למועד. פול קרא הדו"ח של קנפן, עבד וחירון. הוא מפקפק ביסודיות ההנדסית שלהם, והוא מיעץ למסור התכנית למומחה לבחון אותה. כמה מאנשי הצי מוצאים פגימות. {0050-20} יעקב - מועמדים לאותו גבהים יש 12 חיים, 2-3 חללים ומבקש שהאותות יתחלקו בכ' תמוז. הביא לי רשימת מפקדי שש החטיבות הקיימות: 1, 3, 5, 6, 7, 12. 12 7 6 5 3 1 מפ. חטיבה נחום בנץ יעקב יצחק יוסף יצחק שפיגל דין פרולוב פונדק איזן רבין קצין יהודה אשר אריה יוסף ז. אורי מנהלה כרמל שרץ רייס זלצברגר ליכטנשטין ברנר קצין ישראל דניאל יובל ויקר ישעיהו עוזי מבצעים ליטויר דגן נאמן שמואל וקלר נרקיס מגד יצחק דב אביב זלמן ברוך חיים ברושי ירמנוביץ ברזילי מרט פניצמן כדוני מגד מאיר אהרון יהודה בקנשטיין פנחס שאול סלוצקי שטנדל וולוך ישעיה קופל יפה מגד אלן אלכס יצחק בהרר איתמר יהודה פרנק שפיר דוודזון יהונתן בן ריק יזרסקי כל 12 על טהרת מפ"מ. ב7- קופמן ובן ריק מפ"אי, אוזן, שקלר מפ"מ, השאר ב"מ. בשש. פונדק ומרט מפא"י, השאר מפ"מ. ב5- כל מגדים - מפ"מ, השאר בלתי מפלגתיים. ב3- כץ ורסמנוביץ מפ"מ. השאר ב"מ. 1-2 ארבעה הראשונים מפ"מ, סלוצקי מפא"י, פרנק - פועל מזרחי. יוצא בין 36 מפקדים גבוהים: 19 מפ"מ, 5 מפא"י, 9 בלתי מפלגתיים, 2 חסידי מפ"מ 1 הפועל המזרחי. לא לשוא התאונן לפני י. גלילי לפני שבועיים על מנויים "מפלגתיים". משלוש החטיבות שישארו (7-5-1) = 8 מפ"מ, 3 מפא"י, 5 ב"מ, 1 חסיד מפ"מ, 1 הפה"מ - סה"כ 18. בא שטרויבוים. חברו חזר מארצות הברית לסדר סרט בזבז כל כספו וחזר בפחי-נפש. לא קיבל עזרה מאילת (אם כי שטרויבום ביקש ממנו לעזור לו בקשרים) ולא מהציונים. נפגש עם ידידו ממוסקבה, אבל חשש לעיקוב - ונפגש אתו בפריס (הוא היה רוח החיה מאחורי קונגרס "השלום". {0050-21} בן יעקב מספר: הגעתי לפריס ב10- ליוני. ידידי ידע על מועד בואי וב11- הזמין אותי לפגישה. מצאתיו בחברת שני אלמונים יהודי. הידיד אמר שיכל לדבר באופן חפשי. הידיד שאל מה בענין הסרט - ענה שלא הצליח. הידיד תמה ורגז: תמיד כשמבקשים משהו - נכשלים. דרושה הסוואה מתאימה בשביל להגיע לשיחה עם האיש הקובע, ביחוד בתקופה של חשדנות מוגברת כלפיכם. אפשר לשלם ביוקר בעד התערבות בלתי מוסמכת ובלתי מוצלחת. ואינו מבין מדוע לא מילאה בקשה צנועה זו. בן יעקב בין כך לא היה במצב רוח בלתי מרומם. הודיע לידידו שיצא על חשבון עצמו בלי כל עזרה ממישהוא, ואינו רוצה לשמוע כל טענות. בשבילו הענין נגמר ולא ישוב אליו. כאן התערב האלמוני ואמר: יצאת בלי עזרה מהחוגים שיש לך מגע אתם כפי שידוע לי מחברי. ולכן אחת משתים: או שאין שחר לספוריך, זה לא נראה לי, או ש"החוגים ההם" אינם מעונינים כלל בדבר. בן יעקב ענה שהחוגים מעונינים אבל הם מטופלים בהרבה דברים. ולא הצלחתי לענין אותו במידה כזו שיתנו לי עזרה, והוכרחתי לנסות הסרט בעצמי. האלמוני לא קיבל טענה זו המשיך ואמר: הם החוגים לא מעונינים - למה בזבזת זמנך וכספך בדבר שהם לא רוצים?! בן יעקב ענה שאינו יודע כיצד להסביר זאת; האלמוני חייך ואמר שהוא יסביר כנראה הענין קרוב ללבך ואתה רואה בו תועלת לענינכם, ומכיוון שאינך מוצא התענינות אתה חושש לעורר שאלת עזרה חמרית, כי אז אולי לא ירצו כלל לדבר אתך. ב.י. ענה שאין זה ככה. אני לא רוצה להכניס החוגים בתוצאות, שלא אראה בעיניהם כמתעתע או כפועל בתוך מניע לא טהור. האלמוני שאל פתאום: ואיזו מפלגה אתה שייך? ענה שאינו בשום מפלגה, אלא חבר בהסתדרות. חברי השתוממו על התעסקי בסרט. האלמוני הוסיף לשאול: אילו היה נשיא צרפת מבקש סרט כזה - היה חוסר הזמן שלהם מעכב בעדם למלא רצון נשיא צרפת? {0050-22} סוף סוף זוהי בקשה שאפשר למלאה בלי כל מאמץ מיוחד. עניתי שאין לי בטחון שאפילו במקרה היה קורה אחרת. האלמוני השיב: אני סבור אחרת. בקשת הנשיא היתה מתמלאת, נדבר גלויות. יש לנו ידיעות שמנהיגיכם החליטו לנקוט קו מערבי ברור. יש ידיעות מארצכם ומארצות אחרות שממשלתכם עומדת להצטרף לגוף ים תיכוני שאנגליה ואמריקא מכינה. יש ידיעות חמורות מאלה, שממשלתכם נכונה לתת למערב בסיסים בנגב ובחיפה. ידיועת אלו מסבירות העובדה שהחוגים שלך אינם מעונינים בפעולה שהציע לך חברי. זה מבאר הסיבה למה לא עזרו לך. ב.י. אמר לאלמוני: אתה מבקש הסברים מיותרים שאין להם על מה לסמוך. אומר לך בגלוי: מנהיגינו יש להם אהדה רבה למערב, ואני מוכן להוסיף ולומר שאני כידיד נאמן לברית המועצות יש לי סימפטיה למערב. אבל איזו שייכות יש לזה למדיניות? הידיעות שבידכם משוללות כל בסיס. אמנם לא הייתי בישראל זה חצי שנה, אבל אני בטוח שממשלתנו לא עשתה שום צעד שיש בו קשר חד צדדי עם המערב. האלמוני שסעני: מנין הבטחון הזה? התוכל להוכיח זאת? עניתי: אין לי הוכחות, אבל אוכל להסביר. יש 3 סיבות עיקריות להמנעות ישראל מהצטרף למערב: 1) גורם פנימי - המחנה השמאלי די חזק, והמונים רחבים רחשים אהדה כנה לברית המועצות, ומתיחסים בחשד למדינות ערב שלא עזרו לנו בשעת המאבק. שום ממשלה בישראל לא תתעלם מהלך-רוח זה בעם. 2) דברי חברי פה - שאין כל אפשרות של ברית-קיימה בין ישראל ובין ארצות המערב. להיפך, יש ניגוד יסודי. המערב מעוין בשקט, ביצירות, בקפאון המזרח. בעוד שממשלת ישראל מעוררת תסיסה. אנו צבור דינמי, ועצם קיומנו תלוי בפיתוח מתמיד ועליה מתמדת של יהודים - ואין יסוד לברית עם המערב. 3) כיצד תוכל מדינה קטנה לתת בסיסים למדינות שתהיינה צד לוחם במלחמה? הרי ברור שהצד שכנגד לא תתמנו ידכם בצלחת, והתוצאה - חורבן ארצנו. עצם סכנה זו מכתיבה לנו נייטרליות בין מזרח ובין מערב. ולכן כל ידיעותיכם אין להן שחר. {0050-23} השנים הקשיבו - וכשסיים עברו מתאם לדברים אחרים; למגבית באמריקא, לאפשרות של השגת דולרים ולהשקעות הון יהודי מאמריקא. ב.י. אמר להם: סיכויי המגבית השנה לא טובים משלוש סיבות: 1) משבר כלכלי באמריקא שמחמיר, 2) התקררות ההתלהבות למדינת ישראל, 3) מחלוקת פנימית סביב המגבית. ואשר להון פרטי - אין זה קל. אין באמריקא הון המחפש מפלט מרדיפות. הוא מבקש עסקים בטוחים ומכניסי רווח. המסקנה - אמרו השנים - שאין סיכויים מזהירים להשקעת הון. וחזרו לנושא הקודם של השיחה. נסתבר שדברי ב.י. עשו עליהם רושם ואמרו: אם הידיעות על הקו המערבי אינן נכונות, יש טעם לפעולת קבוצתכם לפזר העננים שנצטברו לגבי ישראל. עליהם לשקול דברי ב.י. וכעבור ימים אחדים ימסרו לו מסקנות. הפגישה השניה נתקיימה ב14- ליוני. אך האלמוני התנצל שלא יוכל להשתתף בשיחה. "הידיד" ימסור לו המסקנות - הידיד פתח ואמר שהוא וחברו הגיעו למסקנה שהבעיה של ישראל היא בעיקרה כלכלית ולא מדינית. למצוא דרך לקליטת העליה ופיתוח המדינה, ביחוד ישוב השטחים השוממים שכבשו. גם אצלם בברית המועצות אין השעה כשרה לעורר דיון פוליטי בקשר לעניננו, ושאלת העליה מארצות המזרח היא שאלה מדינית מובהקת, היחס לישראל החריף - עומד להתקיים משפט אנטי ציוני בהונגריה. אין זה דבר מקרי ומקומי, זהו משפט פוליטי - למען ישמעו וייראו. דהו דרכנו ואל תתווכח על כך. המשפט אמנם נערך לפי יזמה הונגרית, אבל המרכז התיר אותו. ולכן - הניחו לפי שעה ענין העליה. הסיכויים קלושים. אציע לך הצעה חדשה - על יסוד הנחה היפוטטית שאולי יש לקבל טענותיך שממשלת ישראל ממשיכה באוריינטציה של נייטרליות במחלוקת בין המערב למזרח. מה שלוחץ עליכם זה הצורך בדולרים. אבל דולרים אינם מטרה לעצמה - אלא אמצעי לרכישת חמרים וצרכים. אלה אפשר להשיג גם אצלנו, בגוש המזרחי. תשאל אותי וכיצד נשלם - {0050-24} הלוא זה סכומים גדולים ואין כסף? זוהי תשובתי: אתם זקוקים לחמרי גולם, נפט, מכונות ועוד. איני כלכלן אבל אני יודע שנוכל לספק 90% מהדברים הנחוצים לכם - אם תקבלו חמרים אלה תוכלו להחיש ישוב הנגב ולהושיב מאות אלפי יהודים, וזהו הרעיון שצץ בראשי: תעבד ממשלתכם תכנית כלכלית לפיתוח הארץ, שתכלול ותבליט ישוב מהיר של הנגב במשך 3-4 שנים. פרטים על ישובים חקלאיים, תעשיות, ערים - והחמרים הדרושים לביצוע. תציע ממשלתכם לברית המועצות לספק החמרים על בסיס כלכלי בתור אשראי שיפרע בצורת עסק חליפין. בעזרת החמרים שיתקבלו מהגוש המזרחי תוכלו לייצר דברים הדרושים שלנו. אצלנו יש רעב למוצרי תעשיה. אצלכם יש פועלים ומומחים לתעשית אריגים, נעלים, בגדים מוכנים, כלי בית ולשורה ארוכה של תעשיות קלות אחרות. כיום אינכם יכלים לפתח זאת, לא רק מחוסר חמרי גלם, אלא מחוסר שווקים. המערב לא זקוק לתוצרתכם התעשיתית. אולם אצלנו יש בשביל אפשריות שיווק בלתי מוגבלות. אם אפילו נתאר לנו שיווק מכסימלי שתפתחו הרי אין ואפס לעומת צרכינו. ולכן - תקבלו מכונות וחמרי גלם ותייצרו לנו מוצרי-תעשיה. מובן שנצטרך לחכות לתמורה בעד הסחורה שנספק לכם, ז"א שבשנים הראשונות יעלה האכספורט אליכם מהאימפורט מכם. בעצם יהיה זה אשראי מהגוש המזרחי בצורה של חמרי גולם ומכונות. תבקש לקבל זאת מיד, תנמקו זאת בצורך לישב ולפתח הנגב, ולהפכו בזמן קצר בשטח מיושב על ידי יהודים, ולמנוע קריעתו משטח ישראל. זהו נימוק העלול למצוא אוזן קשבת אצלנו. אם רעיוני זה יתקבל על דעת ממשלתכם - תצטרכו לבחור בשליח מיוחד, איש בעל משקל וכשרון וסמכות רחבה שיבוא אלינו ויבקש פגישה אם אישיות מוסמכת - השר לסחר חוץ או אישיות יותר גדולה. בענין זה כמו בענין העליה - אין לסמוך על הדרך הדיפלומטית הרגילה. יש לשכוח השגרה הדיפלומטית. היא לבדה לא תביא לשום תוצאות. שיחות דיפלומטיות אין להן הד רב במקומות הגבוהים שרק הם יכלים לקבל החלטות {0050-25} עליכם לבחור באיש המדבר רוסית, העובדה שצירכם הראשון ג.מ. היה איש שאינו יודע רוסית עשתה רושם רע אצלנו. שאלו אצלנו אם לארצות הברית או לצרפת שלחתם איש שאינו יודע אנגלית או צרפתית. אצלנו יש רגישות מיוחדת בעניני פרסטיזה - גם בענינים שנראים כענינים של מה בכך. האיש חזר לסרט ואמר ברוגז: שאילו יחד עם השליח היה אפשר גם להציג הסרט - היה זה עזר רב לשליחותו. תבע שאין זה שגעון, יש צורך ליצור אווירה, ולכן הוא "הידיד" מתערב בדבר שאינו מתפקידיו. גם הרעיון הטוב ביותר ישאר בגדר סרק אם לא יתענינו בו אנשים בלבביות. הידיד הביע אי-שביעות רצון בפעולה שנעשתה למניעת עליה. היו מקרים שהפעולה נמסרה לאנשים בלתי מוכשרים ובלתי מתאימים (הזכיר דוגמת רומניה), לכן הוא דורש שהפעולה הכלכלית תעשה מתוך תיכנון מחושב ודייקנות רבה. הוא יאמר אז מתי יש להגישה. הוא רוצה לדעת מי יהיה השליח. הפעולה צריכה ליעשות באורח רשמי - אבל ללא כל פרסום. הוא הדגיש שאינו יכל להגיד מראש תוצאות המו"מ הכלכלי המוצע, אבל ברור לי שזהו מהלך שחמטי פיקח. אם התכנית תתקבל ברוסיה כולה או בחלקה - מה טוב. תשיגו עזרה כלכלית הדרושה לכם. השתוף הכלכלי יביא ממילא פתרון בעית העליה. לא יתכן למנוע עליה לישוב שמגישים לו עזרה לישוב הנגב ופיתוח המדינה. אם ברית המועצות תתן לכם עזרה כלכלית - תעלה הפרסטיזה שלכם בעיני המערב. כשאנו מתיחסים לכם בזלזול - יראה המערב שאתם נתונים לחסדו בלי ברירה. אבל בשעה שנתמוך בכם - זה ירגיז אותם, אבל הם יצטרכו לעזור לכם למען משוך אתכם אליהם בזאת יקל לכם להשיג גם מהם מכסימום עזרה. אם ע"י עזרה שלנו תתחיל פעולות רבה - יתעורר גם ההון הפרטי לזרום לישראל. - אבל גם במקרה שהתכנית לא תתקבל - תצמח לכם תועלת מעצם הצעד {0050-26} הזה. זה יוכיח לצמרת שהחשדות הפוליטיים - שגברו בזמן האחרון אצלנו - אין להם שחר. הרי ברור שמדינה שהחליטה להרתם למרכבת המערב לא תבוא לבקש אשראי מברה"מ, גם שנוי זה בלבד יבטל הגבלות העליה. כוונתו להביא ענין מדינת ישראל באמצעות הצעתו לחוג המצומצם המכריע בכל המתרחש בגוש המזרחי. אלה הם 12 חברי הפוליט ביורו, שרק אחד מהם הוא יהודי שיש לו מושג מה על עניננו. ל11- הגויים אין כל מושג על הציונות ומדינת ישראל, ואף לא כל עמדה מסוימת עלינו. ויחסם נקבע על יסד דו"ח שמוגש להם המכילים לפעמים ידיעות בלתי מבוססות. אם יצליח לענין קבוצה שלטת זו ולהציג עניננו באור הנכון - ישנה הדבר מצבנו בכל רחבי הגוש המזרחי ויפטור אותנו מהצורך ממאמצים נואשים בארצות בודדות. חזר לענין הסרט והודע שברצונו להראות הסרט לקבוצה זו. לתת להם מושג חי על מה מדובר, ואם הסרט יוכן כדרוש - תווצר אטמוספירה נוחה עבורינו. "הגוי המכריע" הוא חובב נלהב של סרטים טובים, ויש לידיד הרושם שלא הסביר חשיבות הסרט. הידיד ראה הסרטים שיצרנו - וכולם לא יצלחו. ב.י. מציין שבשלב זה נטה הידיד מהטימה וסיפר ענינים כלליים - חילוקי דעות בפוליט ביורו, מאבק בין שלוש תיאוריות על התפתחות הקפיטליזם בעתיד הקרוב, על עמדת סטלין, על יורשיו העתידים. המועמד המקובל ביותר הוא גיאורג מלנקוב - האישיות המרכזית בקומונפורם, על סיכויי השלום בעולם, על טיטו. בסיום השיחה הדגיש שאולי צדקו דברי ב.ג. על ממשלת ישראל וידיעותיהם לא נכונות, אולם הוא מבקש לשמור הדבר בסוד עד שב.י. יחזור לארץ ויברר לעצמו אם אמנם לא חלו שינויים במדיניות הישראלית. הוא סומך על האינטואיציה הפוליטית של ב.י. ונותן לו חופש פעולה. {0050-27} לב.י. יש רושם שידידו והאלמוני קיבלו דעתו, אחרת לא היו מציעים מה שהציעו. ביום החמישי שעבר (30 ביוני) קיבל מברק מפריס "מחכים לתשובה בדבר נסיעת... לאירופה." אין זה רגיל ש"ידידו"יטלגרף - ואין ב.י. מבין למה טלגרף הפעם. שטרובום יעץ לב.י. לענות במכתב שמסר הדברים לידידו, וזה עומד לטפל בדבר, וכשיקבל תשובה ימסור לו. יצאתי לערב לתל-מונד - מקום נהדר. לא חשדתי שבנו נוה-קיץ כזה בארץ.