יומנים > יומן - מלא 04/06/1963

{P001} {0197-193} ירושלים, י"ב בסיון תשכ"ג 4 ביוני 1963 4.6.63 - יום ג' 8.30 - ישיבה עם אה"ע: אשכול (גולדה לא יכלה לבוא) גוברין, ברקת, גלילי, יגאל, בן-אהרון, אנכי. פתחתי: אני רואה חזות שחורה שרק על-ידי איחוד התנועה החלוצית ("הפועלית") אפשר להמנע ממנה: [ ח ס ו י ] [ ח ס ו י ] ויש שני צבורים המתרחקים מתנועתנו בגלל ההשמצה ההדדית: הדור הצעיר והאינטלגנציה, וערכה של זו הולך וגדול. הצעתי ליערי וחזן: שלשה חברים מכל גוף (אחד אחד) יבררו מה הם העקרונות המשותפים ובמה נחלקים, נתאחד על המשותף וניתן חופש וויכוח על המחולק. אשכול מתנגד "לסחיבה." אין תקווה ממפ"ם, ולכן יש צורך בשיחות של שנים. בן אהרון וביחוד גלילי (וגם יגאל) דרשו תחילה דיון עם מפ"מ על כניסה לממשלה. ועידתם הרחיקה לכת מספרו של יערי. אני הודעתי שלא אפנה למפ"ם להצטרף לממשלה, לא רק מפני שלא נקבל דרישותיהם הנוספות, אלא מפני שאיני מאמין שישיבה בממשלה מביאה לידי איחוד. אנחנו יושבים כל השנים עם הפוה"מ, והמרחק בינינו הולך וגדול. {0197-194} - 2 - 4.6.63 - יום ג' הם רוצים להכנס לממשלה מפני שכסאות לדעתם מועילים . ישראל הסביר שיש קשיים גדולים באה"ע לאיחוד זוגי. אם פגישה משולשת לא תקרב - אין עדיין תודעה באה"ע לאיחוד זוגי, והכרעה בענין זה תהיה לא קלה, ולכן מוטב תחילה פגישה משולשת. הם מקיימים פגישה עם מפ"ם ביום ב' בשבוע הבא. ביום ה' בשבוע הבא נפגש אנחנו ואה"ע . הצעתי לגלילי פגישה בין שנינו מיד לאחר פגישתם עם מפ"ם. הסכים . 11.00 - ועדת לפיזור האוכלוסין, נרשמה סטינוגרמה. {0197-195} 4.6.63 -יום ג' - 3 - 30 .16 -בא אהוד. חזר מועידת אדיס-אבבא . מהלל את דיבון, תימור (מדבר היטב אמהרית) נציגי סו"ב ושאר העובדים שלנו שרכשו לעצמם עמדה חשובה גם אצל הקיסר וחוגים חשובים בחבש. הקיסר גילה ידידות אישית רבה ועזר הרבה לאנשינו. הם נוכחו בוועידת ראשי המדינה הפתוחות. לדבריו היה נאצר כל זמן ישיבתו בועידה מתוח, עצבני, כנראה היה מודאג מההתפתחות בסוריה וחיכה לידיעות רצויות שלא נתקבלו. ראו שמביאים לו נייר, הוא מעיין בו - ומיד זורק אותו כלא זה שציפה לו. נאומו לא עשה רושם. הוא נאם ערבית, ותורגם באופן סימולטני לאנגלית וצרפתית. רק שתי אלה היו הלשונות הרשמיות. בן-בלה דיבר צרפתית - צחה ועשירה, כי אמר שהוא בעיקר רוצה לדבר לאלה שמבינים ומדברים צרפתית. הנאום הקיצוני ביותר היה זה של נקרומה, שאמנם דעתו הקיצונית לא נתקבלה, אבל השפיעה. הזכירה השנאה לקולוניאליסם . המזכיר של הועידה היה חבשי, שליח הקיסר באו"מ, שונא שלנו וידיד מצרים או קומוניסט גמור. סטיבנסון ביקש מהקיסר שיחזיק אותו באדיס- אבבה, וזה לא יחיה לטובתנו. על עתונאי אירופה - היו 350 עתונאים זרים - נאצר עשה רושם של "מדינאי" - כי היה עצור ומתון. רק B.B.C וסופרי דיילי הרולד ונ.י. טיימס קיבלו דעת אנשינו על נאצר - שהיה חיוור. נאצר הגיע עם 120 מלווים, רבים אנשי בטחון. כל ראשי הממשלה ישבו במלון מיוחד, וגם {0197-196} הקיסר עזב ארמונו בימי הוועידה והתישב במלון. לנאצר היתה מחלקה מיוחדת במלון. בועידת שרי חוץ נעשו שני נסיונות להציע החלטה נגדנו, אבל נתקלה בהתנגדות ידידינו ונדחתה. בן-בלה לא הזכיר אותנו כלל בנאומו , אם כי בהצהרה משותפת עם נאצר (הם באו לאדיס אבבה באווירון אחד) היתה פיסקה מורעלת נגדנו. בן-בלה עשה רושם (על אהוד לפחות) כאיש מר נפש (מדוע? הוא השיג כל כך הרבה?) הערבים ניסו להציע החלטה (בוועדת השרים) כי האיחוד האפריקאי ילחם גם בעד שלום ועוד בעולם כולו - אמרו להם - יותר מתכוונים בזאת לישראל - זה לא יהיה. הגושים שהיו עד כה - קזבלנקה ומונרוביה - נתפרקו רשמית, אבל קזבלנקה למעשה נתבטלה עוד קודם, אולם אנשי מונרוביה ימשיכו במגע ביניהם, אם כי לא כגוש. ארבע מדינות שחורות הן עדיין בקומונוולט הבריטי (ניגריה: סיירה ליאונה ועוד), רוב אנשי מונרוביה ב- הצרפתי (פרט לגוש של ארבעה (חוף השנהב וחבריה) . מדוע התכנסו דוקא בחבש שבה יש קיסר בשעה שכל אפריקה (מלבד מרוקו ולוב) היא ריפובליקנית? - יש איזה דרך-ארץ ל- H I M מטנגניקה הוא ידידו של הקיסר. אם המרכז ישאר באדיס-אבבה יהיה המזכיר כנראה טס פא (נציג חבש באו"ם) והוא יזיק לנו . {0197-197} - 5 - בחבש יש לנו מעמד חזק: אנו פועלים גם בצבא וגם בשטח הכלכלי. נוסדה חברה משותפת: 60% לחבש 40% לסו"ב, פר משותף (חבשי ישראלי) למפעלים משקיים. הפעולה באפריקה ובאמריקה הלטינית עולה לנו 10 מיליון ל,י. 25% נותן האוצר, אולם העבודה דורשת הכפלת הסכום, ביחוד לעבודה באמריקה הלטינית, ובשבוע הבא גולדה תדרוש מאשכול עוד 10 מיליון ל'י - איפה יקח אותם? - העבודה באמריקה הלטינית חשובה מאוד. אם נצליח שם כמו באפריקה - יתבצר מעמדנו באה"ב. 18.30 - באו אצלי פרופ' ולטר קופמן ואשתו. הוא ביקר בארץ בשנת ,1938 כשהיה בן ,16.5 חזר לגרמניה ובשנת 1939 נסע לארה"ב. בהיותו בן שנתיים הטביל אותו אביו בכנסיה הפרוטסטנטית, בהיותו בן 12 החליט להיות יהודי והתחיל ללמוד עברית. דוד עזר לו בזה. אבא חזר ליהדות, אך מת בגרמניה, אמו באה"ב. אשתו גויה. יש לו בת (בת 19) ובן; שניהם פה. הבת לומדת בבצלאל והבן בן 16 לומד בבית-ספר. הוא יחזור לאה"ב (דרך הודו, בורמה, יפן) בסוף החודש עם הילדים. שוחחנו על הנוער, על פילוסופיה ובילה אצלי עד רבע אחרי תשע.