יומנים > יומן - מלא 05/07/1936

{P001} {0131-07} אלכסנדריה, 5.7.36 הקדמנו לבוא הנה משפיללתי. בארבע פחות עשרה - חמש שעות ועשרים רגע לאחר שהפלגנו מאתונה - ירדה "סציפיו" לנמל אלכסנדריה. בנמל חיכה לי בן-אשר, ובלי שהיות ובדיקות יתרות במכס - נסענו העירה. מיד טלפנתי למשה - לתל-אביב אי-אפשר לדבר טלפונית -. מחר תתקיימנה שתי ישיבות: בת"א של הועדה הפוליטית, בירושלים - בערב - של ההנהלה. אני מפליג מחר בבוקר באווירון מצרי, ובעשר אני מגיע לרמלה. בן-אשר מוסר שהמצרים לוקחים חלק במאורעות הארי"ם, {0131-08} שולחים כסף ונשק. סיכויי המו"מ עם האנגלים אינם טובים כאילו ביותר. האנגלים הסכימו לעזוב את קהירו, אבל דורשים להחזיק צבא בהליופוליס. הרב פרטו נסע לרומא. כנראה שהוא עושה שליחות מוסוליני. חיים כתב נמלט מפה. אולם הפוליטיקה "הלאומית" של הממשלה המצריח מקרבת יהודי מצרים לציונות. בשש וחצי טלפן לי וילנסקי ממצרים. הדו"ח שלו על יחס מצרים למאורעות בארץ הרבה יותר אופטימי. שלחו מפה רק 400 לא"י לערבים. העתונים הערבים אינם כותבים נגדנו, ומלבד אהראם - הם מביאים ידיעות "הסוכנות המזרחית". - ברדתי מחדרי לאולם ההוטל נפגשתי ב"ליפט" את - - - השכל. הוא בא מדרום אפריקא והולך ללונדון - גם הוא באימפריאל איירווייס. הוא צריך לדבר אתי. טוב. על מה? לא על המצב בארץ, ולא על המצב בלונדון - אלא על "השלום". אמרתי: עד כמה שזה נוגע בנו אתה יכל להשיג שלום בכל רגע: יכנס ז'בו. להסת' הציונית. כן, גם הוא בעד הסת' ציונית אחת, אבל בכל מו"מ יש "נותנים ולוקחים". אמרתי לו: כאן אין מקום לשום מו"מ. יש הסת' ציונית, אחת ויחידה, ובתוכה יש לכל אחד זכויות שוות וחובות שוים. ז'בו. הוא אחד מששה עשר מיליון יהודים, וכאחד מאלה יש לו כל הזכויות וכל החובות. אם אינו מכיר בזאת - ולדעתו אינו מסוגל להכיר בזאת - אין לנו מה לעשות. {0131-09} יש לו השפעה רבה עליו, מבטיחני השכל, והוא ישפיע עליו לשוב להסת'. אמרתי - הלואי ויצליח ה' דרכך... אבל אתה מאמין בישרי? שאלני; אמרתי לו: בישרך איני מפקפק, אבל אני מפקפק בשיפוטך.