יומנים > יומן - מלא 06/01/1931

{P001} {0083-01} י"ז טבת תרצ"א 8 ינואר 1931 יום ג' באחת עשרה וחצי הפלגתי באניה הולנדית לא גדולה Nieuw Amsterdam מנ.י. אניה זו תעשה דרכה לפלימוט במשך שמונה או תשעה ימים. עמדתי לנסוע רק ב10- לינואר, אולם הידיעה שנקראת ישיבת הוה"פ הציוני לדון על המצב הקטסטרופלי בארץ המריצתני לשנות תכניתי. הימים האחרונים היו תפוסים ישיבות ופגישות. ב1- לינואר נפגשתי עם "חוג ההסתדרות" - פועלים ומתלמדים השוהים בנ.י. הם חברים בקלוב הארצישראלי הנמצא כאן; דברתי אתם על הצורך של הפצת העתונות שלנו ביחוד ירחון אה"ע. דרשתי מחס להתחייב על 75 חותמים, כמספר חברי החוג. דברנו על פעולתם בקרב האגודות המקצועיות ועל יצירת חוגים בקרב תלמידי בתי=הספר העברים. ביום ששי בבוקר נפגשנו - צוקרמן, שיפליאקוב ברץ ואנכי - עם בריילספורד. הוא ספר ששילס הודה בשיחה אתו שגזרת העליה בחודש מאי באה מתוך טעמים פוליטיים, כי הערבים הציגו שש דרישות והממשלה דחתה כולן וראתה צורך למלא מה שהוא, והבטיחה לה ם סגירת העליה ... בפקידות מש רד המושבות שררה מרירות עצומה נגד הציונים על המחאות והבקורת, עוד טרם נשמעה הבקורת של ועדת המנדטים. בארץ ראה רק את הנציב, מהערבים - את מוגנם. רצה לראות את המופתי, אך זה הודיע שאינו פנוי. הוא ירצה על א"י במקומות שונים. {0083-02} ביום השלישי (היום) מפגש עם מנהיגי הפועלים היהודים לארוחת צהרים. בהזדמנות ישיבת מנהלי הארבייטר רונג מכל המדינות. שוחח המלין עם בסקין שיזמינו אותי, וביום ששי בצהרים הוזמנתי ומסרתי להם ברכת ההסתדרות. ציינתי את היחס החורג השורר בחוגים אחדים של הפועלים היהודים לפועל בארץ ובררתי מהותה של תנועתנו. חנין התנצל שהארבייטר רונג אף פעם לא הפלה לרעה את פועלי א"י, ולהיפך תמך יותר למעלה מהפרופורציה, הם רק מתנגדים ל"אתה בחרתנו" של פועלי א"י. בסוף האשים אותנו שאנו מזיקים למלחמת הפועל היהודי על זכות השפה היודית בפוליטיקה הלשונית שלנו. עניתי לו ובררתי עמדתנו בשאלת השפה, וציינתי שביצירת עצמיות יהודית בארץ אנו מחזקים את המלחמה בגולה על הכרתנו הלאומית וזכותנו לאבטונומיה. בצהרים נתקבלה טלגרמה מדב שישיבת הוה"פ נקראת לאמצע ינואר ומיד טלגרפתי לדב לשאול אם השתתפותי הכרחית (עד צאתי לא קבלתי תשובה). מקפלנסקי נתקבלה טלגרמה שחושבים לשלוח משלחת לאמריקא, וויצמן נכון לעמוד בראשה לזמן מה בתנאים ידועים והוא שואל אח דעתנו. בערב (יום ששי) נקראה אספת פרידה. דברו ברון שלוסברג ופינסטון ואנכי. {0083-03} בא אצלי רובוצקי. הוא אינו במפלגה. מעולם, לפי דבריו, לא היה קומוניסט, אם כי הוא מצדד בזכות רוסיה הסובייטית. רצה מזמן לצאת מהמפלגה ושמח כשהוציאו אותו. עלינו לשנות אח דרכנו. עלינו לאמץ את ההון הפרטי בארץ, בעיקר בהתישבות. הוא בעצמו חבר באחוזה. הקה"ק צריכה לרכוש קרקע לשם מכירה. צריכים לעודד בעלי הון להתישב. התקציב הציוני צריך להיות אך ורק להתישבות. גם ההסתדרות צריכה להסתלק מכל פעולות אחרות מלבר משק. בשבת נקראה ישיבת הצ.ק, עם לוקר לדון בשאלת האיחוד. הוכוח איך ידברו כמעט כל החברים, מלבד לוקר = כולם בעד האיחוד. הודעתי שאם לוקר וקפלנסקי יעכבו שוב אח האחוד נצטרך להתפטר ממשרד הברית. בררתי מדוע יש חשיבות מיוחדת לאחוד בשעה קשה זו, ושאחוד עולמי לא יבוא אלא מתוך איחודים ארציים. החלט לאשר את מצע האיחוד ולמסור אותו למשאל חברים אשר במשך לא יותר מחודש ימים, יום לפני זה השתתפתי גם בישיבת הצ.ק. של צעירי ציון בשאלה זו יחד עם ברץ. ברץ השתתף גם בישיבת פוע"צ. הוא ציין שאם האיחוד לא יבוא יש סכנה של התפוררות צ"צ באמריקא. ביום הראשון בבוקר היתה לי שיחה ממושכת עם מנהלי השה"צ = מעשר בבוקר עד שלוש אח"צ. דברתי אחם על המצב בארץ ובציונות, על ההסתדרות והמפלגה ועל צורך האיחוד ודרך השה"צ באמריקא. בשלש אה"צ (ביום א') = ישיבה עם ועד הלגיונרים, קבוצה של 15 עומדת בקרוב לעלות לארץ. דברו עם אוסישקין והוא הבטיח להם {0083-04} קרקע בודי חורית, ודרש שיעלו על הקרקע בחודש מרס. לעולים יצטרפו 15 לגיונרים מהארץ. יש להם הבטחות מערים שונות בסכום של 25 אלף דולר. בכסף זה יבנו בתים אחדים וירכשו התחלה של משק. פרות, כלי עבודה. התכנית היא לישב מאה לגיונרים, כל אחד יכניס משלו 500 דולר, 500 ילוה P.E.C בשביל בית, הקה"ק תתן קרקע באלף $ , ועוד 1.500 $ למשפחה יאספו באמריקא ע"י מגבית מיוחדת. שאלתים מי יהיה אחראי לחמש עשרה המשפחות שיעלו בקרוב, כי הסכום $25.000 לא יספיק להתישבותם, שאלוני אם ההסתדרות תדאג להם, אמרתי שההסתדרות לא תקח עליה שום אחריות, גם קרן היסוד לא תוכל במצבה כיום, אילו גם רצתה, לקחת עליה אחריות. אין אמצעים גם לבסוס המשקים הקיימים. אמדו לו שהסתדרות הלגיונרים אחראית, הבעתי ספק אם אחריות זו דיה. שאלו אם ההסתדרות תעזור להם. סיפרתי על התכנית שההסתדרות מעבדת עכשיו על ישוב 5.000 משפחות במשך השנים הקרובות והצעתי להם להתקשר עם המרכז החקלאי שיכניס אותם בחשבון. ספרתי להם גם על הראיון ליסד מושב אמריקני מבעלי $2.000 והצעתי להם להפגש לשם כך עם ברץ, לפנות ערב הוזמנו לפינסטון. באו שמה גם שיפליאקוב ושלוסברג, אתמול אה"צ הפגשתי את צ"צ עם המלין, לוקר וברון וגמרנו את המו"מ על האחוד. שפירר, המלין וולוול חתמו בשם שתי המפלגות על ההסכם וטלגרפתי ל"דבר". מרכזי המפלגות הסכימו לאיחוד, המצע נמסר למשאל חברים ולמשרד הברית." ניסחנו נוסח אחרון את המצע לפי התיקונים שהוצעו בישיבת הצ.ק. {0083-05} ברון מסר לי שהפרבנד מוכן להשקיע 15.000=20.000 דולר בשנה בתור מלוה בשביל קרדיט לבנינים והוא דורש שגם הוה"פ יתן 5.000 דולר לשם כך, הבטחתי לתמוך בהצעה זו. בשמונה בערב היתה לי ישיבה עם מרכז פוע"צ הצעירים. יש להם 1.100 חברים, 55 סניפים, מבני 11 עד בני 14 = חמשים חבר, מבני 14 עד 10 = כמאה וחמשים, השאר מבני 16 עד בני 21. שאלתים למה הם מחנכים את הנוער הזה ? "להיות פועלי ציון". הסברתי להם שלהיות לפוע"צ = אינה יכלה להיות המטרה החנוכית של הנוער, ביחוד באמריקא, כשהחיים הפרטיים של אלה שהם פוע"צ אין לה כל שייכות = ועומדים גם בניגוד = לאידיאות של פוע"צ. בחנוך הנוער צריכה להיות מטרה אישית: מה על הילד להיות כשיגדל. ולפעולתנו בנוער יש טעם רק כשנחנך אותו לחלוציות ולהנשמה מכסימלית. תובן הפעולה בקרב הנוער צריך להיות בעיקר תרבותי, ולא מפלגתי, המפעל החלוצי בארץ צר יך להיות מונח ביסוד החנוך. צריכים לתת לנוער דבר שיקסים אותו ישבה את נפשו. עליהם גם להקדיש יותר מקום לחנוך עברי. לוקר בא בסוף הישיבה והראני ההחלטה שנתקבלה בועידת הנוער הפוע"ציוני = הערוכה ברוח זו. עוד הספקתי אמש לבקר בגוורקשפטן, מסרתי להם ברכת ההסתדרות וציינתי את המומנטים המיחדים את תנועת הפועלים בארץ. קבלת הפנים פה היתה הרבה יותר נפשית וחברית מאשר בארבייטר דונג. בבקור זה נסתיימה הפרשה האמריקנית שלי. {0083-06} עד שעה מאוחרת בלילה ישבתי עם המלין ושוחחנו על עתידות הפעולה שלנו באמריקא. הוא מקוה שהמגבית השנה לא תרד לעומת אשתקד. יש קבוצת פועלי דפוס המתענינת בהשגת מכונת דפוס שניה לדבר. הוא מציע שבמקום קפאי ידיעות יצא דבר חדשי ביודית. רק לדבר חדשי אפשר יהיה להשיג חותמים באמריקא. הוא צריך לעלות לא יותר מדולר לשנה. הוא מקוה הרבה מאיחור שחי המפלגות. הבטחתי משלוח %400 לניישטד בשביל הדפסת ספר הקונגרס. 5.000 דולר ישלחו בימים האלה לארץ. טלגרפתי לדוב ולוה"פ שיצאתי לונדונה. בגלל נסיעתי המוקדמת נתבטלו הראיונות שלי את ורבורג, אדלר ולינסין אשר כבר נקבעו - וחבל.