יומנים > יומן - מלא 06/02/1964

{0199-35} {0199-35} 6.2.64, יום ה' כג' שבט בא אצלי הבוקר הרב ישראל מונשביץ ואשתו. יו"ר רבני נ.י מכל הזרמים. הוא בעצמו, כפי שהוברר לי מתוך השיחה, הוא רב קונסרבטיבי. הוא דואג ליחסים שבין ישראל והגולה. אמרתי לו - בגולה הסימן כמעט היחיד של יהדות הוא קשר עם בית הכנסת, ולאו דווקא החיים לפי ההלכה, מה אפשר להיות יהודי טוב, יותר טוב מכל אחד בגולה, בלי בית כנסת. הוא התענין אם עוד ישנה חלוציות. אמרתי לו דעתי מדוע מתהלכת דעה בארץ ומתפשטת בחו"ל - כאילו החלוציות גוועת. אין זה נכון. יש נוסף על החלוציות של עליה שניה עבודה גופנית והתישבות, וגם חלוציות בצבא (זה לא סתם שרות חובה, אלא שליחות, ומשום כך יש לנו עד עכשיו צבא כל כך טוב) וגם יש חלוציות בשרות המדינה, אם כי לא כל פקיד הוא חלוץ. - בא ברקת. הוא מתאונן כי נתקלקלו היחסים בינו ובין אשכול. מפני זה הוא לא בא הנה בפגישה עם מפ"מ לפני שבוע לא היה ברור מה רוצה מפ"מ. בפגישה שלפני שלושה ימים החמירו: השתתפו ארזי (המזכיר) וחזן, דווקא יערי גילה גישה פייסנית. הפגישה בשבת השניה אצל אשכול תכלול כעשרים חברים: חברות בממשלה, הלשכה ושאול. רוצים לברר מה מוסכם ומה לא. אשכול ענה בשלילה למפדל בענין "שלום", מפדל הופכת שאלה זו לאולטימטיבית. הבעתי חשש מצב הממשלה יורע אם הרוב ישען רק על מפ"מ. עכשיו ברור שנעשה משגה גדול שלא קיבלו אחרי הבחירות לכנסת את כל "המועדון". ממשלה כזו היתה תמיד האידיאל שלי - כל זמן קיימת שיטת בחירות הנוכחית. שאלתי מה הסיכוי לאיחוד עם אה"ע {0199-36} {0199-36} (סיפרתי לו דברי בועז) - המכסימום שאפשר לקוות לו היא רשימה משותפת לכנסת ולהסתדרות. אם מפ"מ לא תצטרף לממשלה יתכן שגם אה"ע תצא. בינתיים יש רוב באנשי המושב. אהרון יפה חולק על הצעת חוק המושבים (הוא אנרכיסט כאביו, אם כי בדרך כלל בחור נפלא). יש לברקת ריב עם אשכול, אבל נמנע מהגיד מה הריב. אשכול טוען שקשה להיות רוה"מ. הוא נתון לתנודות נפשיות. גם משה דיין לדעת ברקת סובל לפעמים מחוסר בטחון בעצמו . על אשכול עובר פרוצס קשה. אתמול אמר לברקת : מה רוצים ממנו? אינו רוצה להיות ראש ממשלה. יש במפלגה מתנגדים למפ"מ. משה דיין מחייב כניסתם; סורקיס מתנגד. פלד הוא המועמד להכנס לממשלה. המושבים הם בעד כניסה מפ"מ, אבל נגד רשימה משותפת אתם. - אחרי הצהרים הגיע הנה אל. שווימר עם עשרים ראשי העובדים שלו במכון הבדק והביא לי ספר לזכרון עשר שנות המכון עם חתימת כל העובדים. עובדים במכון 3413 פועל, מהם כ200- פועלים, 43% מיוצאי אירופה, 34% מאסיה (מהם 17 ישראלים). 570 הם ישראלים, 587 מארצות אסיה. 718 מאפריקה צפונית. 10 אמריקאים. הושקעו במפעל 30 מיליון ל"י. היקף העבודה בשנת 1963 - 45 מיליון ל"י. עובדים בשביל צרפת, אמריקה, עד לפני שנה גם בשביל פולין. 65% מהעבודה בשביל ישראל: חיל האויר, אל-על, שכר מינימלי של עובד 220 ל"י. שכר ממוצע 469. המשכורת הכי גבוהה 1300 - למהנדס. דרושים עוד 500 עובדים - ואין להשיגם. מהעליה החדשה (1962) נקלטו במכון 220. הזמנתי אותם לצעדה וצעדו עד כביש ב"ש אילת, חזרה ושוב עד כביש- ושם נפרדנו.בשעת הצעדה אמר אל. שווימר כמה פעמים: עצוב, עצוב! {0199-37} {0199-37} נתבקשתי משני מקומות לכתוב מאמר: 1) מג'ואיש כרוניקל בלונדון,על המדינה או על הנגב, למען גליון ראש השנה, אבל הם צריכים לקבלו עד יולי. 2) מעורך Politieal Sience Quarterly של האוניברסיטה של קולומביה מאת זיגמונד Diamond - הרבעון הזה הוא כותב לי קיים 80 שנה, יש לו 10.000 מנויים, חציים פרופסורים באוניברסיטאות. לא מגביל בזמן ולא בגודל המאמר. הכרוניקל בלונדון משלם 50 גיניות, זה לא רומז כלל על שכר סופרים. ההצעה We have in mind an artiele which would discuss not only the ubstantive issues of domestic politic in the s. of I., butפ which would investigate the merits of סne-party, two-psrty, for the solution of the פnd multi-party politiesl systemא pressing political and eeoחomiס problemפ faced eפpecially by @he new states of the world.