יומנים > יומן - מלא 06/03/1953

{P001} {0023-37} 6.3.53, יום ו' פרנסיס גינטר, מי שהיתה אשתו של גון גינטר ואוהדת אצל, היושבת עכשיו בארץ כעוזרת לעתון קווייקרים, ביקשה נמרצות לראות אותי. לפני שלושה שבועות נסעה לקהירו בעזרת דיוויס (קיבלה ויזה בקפריסין), בזמן ששהה גון בקהירו גון גינטר ואשתו השניה, שעם שניהם היא ידידה, כפי שסיפרה לי. ראתה את נגיב שלושה ימים לפני החתם הסכם סודן. יחד אתה היו עוד שלושה כתבים, ביניהם גון גינטר, האוסף חומר עכשיו לספר על "בפנים אפריקא". נגיב ענה )kind( בנחת ובסבלנות גם על שאלות טיפשיות. הוא עושה רושם כאיש טוב לב טבעי, ספונטני, מודרני. נשאל למה אין הוא מחכה לגמר החוזה 1936 שמסתיים בעוד שנים אחדות. ענה: תנאים משתנים מחייבים פתרונות חדשים. גינטר שאל: מהו הצורך הדוחק שבו יכלה אמריקא לעזור ענה: בייצור. ציין יחסו החיובי של קפרי, גם עזרת סעיף 4. אחד הכתבים שאל על ישראל. נגיב גיחך ואמר: עמדת ממשלתי ביחס לישראל ידועה, לא חל בה כל שנוי, אין זו שאלה דוחקת את מצרים כסודן, והוא מקווה שבמשך הזמן גם שאלה זו תמצא פתרונה. פרנסיס גינטר לא שאלה כלל על ישראל. פרנסיס נסעה עם גינטר ואשתו ללוקסור - ושם נפרדו. היא חזרה לקהירו ונשארה בה עוד חמשה ימים. נפגשה עם חוסינה משה, מזכיר הליגה הערבית, ראתה גם עזאם משה, שהוא חולה. נפגשה עם קטי אנטוניוס, שחזרה אח"כ לירושלים (העתיקה). שאלה את חסונה 3 שאלות: על ירדן, 2) על הרחבת הליגה, 3) על ישראל. הוא אמר לה שעומדים לכלול לוב בליגה. על השאלה איך תשולב ישראל במזרח התיכון ענה, {0023-38} שזה תלוי בישראל, כיצד תקיים החלטות או"מ. היא העירה שישראל קיבלה החלטות או"מ והערבים תקפו אותה. - ענה על כך תדון או"מ. והוסיף בטעם כשפניו נעשו אדומים: כל זמן שאבא אבן יתקוף ארצות ערב וידבר על ישראל כמרכז התעשיה במזרח התיכון - יש אפ שרות מועטה. להגיע לידי הבנה. פרנסיס הוסיפה שגם אנשי הבירות האמריקנית סבורים שהערבים כועסים על כך שאנשי ישראל מדברים על העזרה שיגישו לערבים. הוקמה בקהירו ועדה קונסטיטוציונית, ובחנופה הוועדה שמעה נאומו של נגיב - היה קצר ומתון. לפני נסיעתה שוחחה עם קצין העתונות מאמר (גידם) הוא סיפר לה שלפני שבוע ביקר יחד עם נגיב ברצועת עזה וראו הפליטים: מחזה מזעזע. אמר: אילו ישראל היתה נותנת להם להתישב בנגב (לא השתמש במונח זה אבל הראה על שטח זה במפת הארץ. הוא שאל או.תה אם תרצה לראות אחד מ12- הקצינים שהם חבריו של נגיב. סידר פגישה עם זרלפיקר, ראש חיל האויר. גם הוא דיבר על ישוב הפליטים בנגב - וחזרה לגבולות או"מ. אבל הוסיף - אנו יודעים שהישראלים לעולם לא יעשו זאת. לא נוכל להאמין להם - הם רוצים להתפשט. לצבא שלהם יש אמביציות. פרנסיס העירה לו שעם ישראל מעולם לא שאף לכיבושים, והם לוחמים רק מתוך הכרח. היא שאלה אותו אם יש ידידות בין הקצינים משני הצדדים שערכו חוזי שביתת הנשק. זילפיקר לא ענה. במשרד הצירות האמריקנית אמרו ששיחות עם ערבים מוטב שינהלו איתן, אילת או דיין, ולא שרת ואבן. המצב הכלכלי במצרים עכשיו קשה. {0023-39} - בישיבת המטה אתמול התאונן מ.מ. שלא שלמו שכר החיילים לחודש פברואר, וחושש שלשאר פקידי המדינה ישלמו. זה יעורר רוגז בצבא. הפנסיה של צבא הקבע לא לתקציב. למפסרים של צבא הקבע מגיע חצי מיליון פנסיה (10% של הממ שלה). מתאונן שהכניסו לתקציב השנתי רק 42 מיליון לבטחון, 18 בפיתוח, 3 מרשות הפיתוח, 16 מקרן החילופין, 12 ברזרבה, באופן שחסר 1 מיליון (יש 85 ולא 86 מיליון). מציע שתקציב הגא (347.000) יכנס לתקציב המדינה. סידר עם ויץ ואשכול שהיאחזיות ע"ח הסוכנות: ישלמו לכל עובד 3.5 לי ליום (חצי החיילים יעבדו). הסוכנות גם תכין האינוונטר החי והמת ותקבל היבול. יש לברר אם אפשר להכניס 120.000 לי שהובטחו למכו ן האווירונווטי לתקציב הפיתוח. חמד ג' דורש 1.172.140 מליון (סכום עצום, בלתי אפשרי!) אשכול מסכים לרבע מיליון. לפי חמד דרושים להחזקת אנשים בלבד 372.200 לי. הזמנו לישיבה גם בן מנחם מהדואר - על העברת מתקני הטלפון של רנבא. בן מנחם דורש 238.000 ל"י (מזה 910.000 ) לתיקון המתקנים למען יגיע לרמה סטנדרטית. בהגדלת התעריף של הטלפון יש הבדל בהוצאות של 3/4 מיליון ל"י. ועדת שרים החליטה לבטל הכחות לצבא. - הצרפתים מציעים להקים בארץ מכון להרכבת ג'טים. מחצית הג'ט אפשר יהיה לייצר בארץ. עלינו להתחייב לרכוש במשך 3 שנים ג'טים בשווי של 8 מיליון {0023-40} דולר (50 ג'טים, 160.000 . כ"א עם חלקי חילוף), על מנת לשלם מחירם במשך 6 שנים. כעבור שלוש שנים יעבור המתקן לרשות הממשלה. קנדה מוכנה למכור לנו ג'טים - 300.000 $ כ"א בלי חלקי חילוף. לא נוכל לעשות ואת. מ.מ. מציע סידור לנחל: 2200 גרעינים, 1300 בודדים (הציע מינימום 1500). ברגע יש משניהם 5500, מזה סגל של 1120, באופן שגרעינים ובודדים יש רק 4380,מהם 600 בהיאחזויות, עוד 1000 מחיל רגלים ותותחנים יומצאו תמיד (לששה חדשים) בעבודה חקלאית. השיא בראשית השנה (1.4.53) לדברי מ.מ. יהיה 4460 (במקום 58000). בשנה הבאה יחסרו 4000 מחי ל חובה. האנשים בהיאחזות לא יעלו לצבא כלום. יהיו בערך 600 איש. בעבודה חקלאית נחל ב') יהיו 1000, זה יחסוך הוצאות של 600 איש. יחד עם הקימוץ בנחל יעמוד מבחינה תקציבית השיא הצבאי על 000 .43 (לא כולל 1500 - 2000 אזרחים פונקציונלים). כאלו יהיו 00 60 חיילי קבע, 2750 אזרחים (לא כולל כאלפיים איש לחימוש ולאספקה), 34.750 אנשי חובה (כולל נח ל), ס"ה 43.500 (לשיא מוקפן זר נגיע רק באחד ביוני). המדרשה החקלאית עולה רק 8850 ל"י. החלטנו לקיימה. מהרצוג באה תביעה בדבר סיוע צבאי: לפי עצת הסנטור סטוארט סיימינגטון הפעיל בענין זה, יש לטעון רק טענות צבאיות טהורות). - דינור התיעץ אתו בדבר ניסוח חוק החינוך. {0023-41} - אה"צ בביתי שיחה עם שותפי הקואליציה לפני נסיעתו של ברנשטיין. באו: ברנשטיין: ספיר, סרלין, ליפשיץ (המנהל הכללי של ברנשטיין), אשבל, אהוד. ברנשטיין שואל מה יוכל להגיד באמריקא למען משוך משקיעי הון. היה רוצה לדבר על השקעות בבנינים, על מנת ששכר הדירה לא יהיה מוגבל, על השקעות במפעלים קיימים, ועל שחרור מטבע זר מכל פיקוח. אמרתי שאין אנו יכלים לשנות המדיניות בשיחה פרטית ולרגל נסיעת ברנשטיין. עף בתים ושיתוף במפעלים הוא יכל לדבר, אבל פיקוח על מטבע זר יש לברר לגופו ולדוןבו במ משלה.