יומנים > יומן - מלא 06/07/1937

{P001} {0138-04} לונדון, 6.7.37. חברים יקרים (קובנו) אני שלח לכם העתק של שתי מכתבים אחד לשרתוק ואחד לאוסישקין, שיתן לכם מושג על המצב ועל יחסי למצב. המכתבים הם לידיעתכם הפנימית, בשום אופן לא לפרסום. מחר נפרסם הצהרה רשמית קצרה - על יחסנו לדו"ח של הועדה. מה מצב מפעל השקל וכמה מנדטים יש לנו? חזקו ואמצו, שלכם - ד. בן-גוריון. {0138-05} מודיעה שההיינט מחייב החלוקה. טלגרפתי לקליינבום: "למען השם הפסיק השט ויות של ההיינט", והברקתי לרייס מה שהברקתי לקליינבום בתוספה שיראהו העתק מכתבי האחר למשה. לפנות ערב הביא לנו איסטרמן כל החומר: דו"ח המלא, שני סיכומים, הודעת הממשלה. רפרוף רהוט על הסיכום הראני שהמברקים של משה מקהירו הטעוני במקצת. רושם אחר לגמ - לא כל כך "צפורי". הודעת הממשלה הדהימתנו. לא שמונת אלפים סרטיפיקטים כאשר הבינותי מדברי מ בטלפון (הסעה הוא או טעיתי אנכי בשמיעה?) - אלא מכסימום של 8000 עולים מכל הסו ולא מוחלטים אלא לפי יכולת הקליטה שיקבע הנציב... ובכן כבר קיבלו הלכה למעשה את "האלטרנטיבה" - אם כי מודיעים שמקבלים תכנית הועדה בכללה. הערבים כמובן יהיו חפשים להגר "לשטח היהודי". הכינותי נוסח של הצהרה - ובפי ולואיס עיבדו וקיצרו אותו. הברקתיו להנהלה בירושלם. אולם חוששני שהודעהזושל הממשלה יוצרת מצב חדש. זוהי ראשית "תקופת המעבר". עליתנו תחנק. השטח הערבי יסגר מיד - גם לקניות קרקע וגם לעליה. במשך השנים יוכלו הערבים להתרכז כרצונם בשטחנו. הרבוי הטבעי שלהם בלבד יעלה על העליה "הפוליטית" שלנו - ובווא יום הפקודה יתברר שיש רוב ערבי במדינה היהודית - ואי אפשר יהיה להגשים "התכנית".