יומנים > יומן - מלא 07/04/1947

{P001} {0037-19} 7.4 .47 [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] משה - משער העמקים עד מתולה (מערב העמק נהלל עד מעברות) שייך לחיפה. יש בו 120 נקודות: 4 נפות: 1) יזרעאל, 2) גלבוע, 23, 3) כנרת, 31, 4) תל-חי, 30. בנפה 1 יש 12.000 נפש, ב2- - 7.500, ב3- - 13.700, ב4- - .7500 ב1- יש 763 חי"ש, 2788 חי"מ; 64 נוטרים, 781 גדנ"ע - ס"ה 4.306 בגלבוע - 273 חי"ש, 2.692 חי"מ, 22 נוטרים ומכי"ם 448 גדנ''ע " 3.435 בכנרת - 425 חי"ש, 2.097 חי"מ, 49 " 585 גדנ"ע. " 3.156 בתל-חי - 310 חי"ש, 1515 חי"מ, 59 נוטרים, 241 גדנ" ע " 2.116 ס"ה חי"ש - 1771, חי"מ 9092, נוטרים 19), גדנ"ע 2055- " 13.112 *) יש עוד נוטרות במשקים 1-4 בכל משק. בטבריה - 60 חי"ש, 100 חי"מ, 110 גדנ"ע (יש עוד 50 שאינם מאורגנים). אימנו מאחרי 29 ביוני כ500- איש בני 22-18 מהחי"ש - מהצעירים ביותר, באופן מרוכז במשך שבעים לשם פעולה (מחלקת דבורים), מאז 3 ימים רצופים אחת לחודש (מסעות וסיורים) - לפני כך קיבלו אמון של גדנ"ע והיו שנה בחי"ש (אמון של שגה יום והצי לחודש (עשר שעות ביום אימון). {0037-20} בכל הגליל יש 10 פלוגות (2 בת"ח, 2 בגלבוע, 2 בכנרת, 4 ביזרעאל) - 150 בכל פלוגה. אין אמונים ותמרונים של פלוגות, אלא מחלקה בלבד - מחוסר אפשרות ליגלית וגם מחוסר החשבה. האמון לקצינים ניתן רק בדרנה של מ"מ - קורס זה נמשך 3 תדשים, ונותן למ"כ (שעבר קורס של חדשיים). הקצינים שחזרו מהצבא משתתפים בקורסים ונותנים דברים חשובים מנסיונם. בני האכרים בגליל? רובם הלכו לנתניה. הנוער שנשאר הולך לארגון. בגליל התחתון אין אצ"ל. למשמר-הירדן נכנס "ארגון ווג'וואד" - ארגון רוויזיוניסטי - 40 משפחה. יש ביניהם גם חברי ההסת' וגם חברי אצ"ל מובהקים. לראש פנה הובאה פלוגת בית"ר (20 איש) לפני 3 חדשים. הנוער בראש-פנה נמצא בגדנ"ע - 20 בגיל גדנ"ע. במתולה כמעט שאין נוער. בטבריה המנהל יהודה בונק (בעל מסעדה קואופרטיבית, היה מקודם סרג'נט בנוטרים). יש 14 חברי אצ"ל ו3- לח"י (רובם אשכנזים.) חברי אצ"ל בני עשרים ומטה. בן אחד בן 24 (עובד במלון ציון, אשר בלוגסין ). בגדנ"ע בטבריה 120, ומשקיעים בהם כוחות. יש סניף של מכבי, 6 מחבריו הם באצ"ל. סגנו של משה מ. - מיכאל מיכאלי (יוצא ת"א), לא מסוגל להיות מגל, קצין תיכנון והדרכה; שליש - אליעזר לרמן(גם הוא מת"א) נמצא שם 3 חדשים, בחור טוב; יש קצין סיור - צבי סיני (בודד); קצין נוער - זאב (מוצאו מטירת-צבי). {0037-21} בנפה יש 2 אנשים מכף ומדריך נפתי. רק אלה מקבלים משכורת שלמה, הנוטרות ממלאה תפקיד חשוב בבטחון ובכושר הפעולה של הארגון. משכורת נוטר רווק 16,6, נשוי - 18; הודות להם עובדים כ14- איש במנגנון הנפה. מפקדי הפלוגות הם נוטרים, קצין שי, נשק, מפקד גדנע ועוד, הם נוטרים, ומקבלים מאתנו תוספת קטנה - מהממשלה רם מקבלים כעשרת אלפים לא"י לחודש, הנוטרים נותנים לנו: 1) עזרה תקציבית, 2) נשק, 3) מסגרת ליגלית. לנוטרים הולכים אנשי שנת- שרות, ויש לדעת משה להרחיב חובת הנוטרות משנה לשנתים. ותיקי הנוטרים (משנת 1932) עובדים לאט לאט. שנת השרות לא נותנת חומר אנושי םספיק. יש להעלות ערך הנוטרות בצבורנו. ----- - לב, מפרדס כץ לרבות פ"ת בדרום עד זכיון ועד בכלל. שלוש נפות: 1) שרון - אשר; 2) עמק-חפר - גד; 3) שומרון - נפתלי. 90 ישובים (63 אזורים), 6000 חי"מ, 1.200 חי"ש (3 פלוגות בשרון: 1 בפ"ת, 2 בשרון), בעסק- חפר - 1, בשומרון - 2. במ"ג 12 קבוצות (בכל קבוצה 18-20), נוטרים מקומיים כמאתים. בגדנ"ע 1500 חבר, (4 גדודים) 2 בשרון, 1 בעמק-חפר, 1 בשרון - רק 40% של חי"ש מוכשר לפעולה, כי כמה גרעינים עברו להתישבות (בנגב, בגליל ועוד) ובאו חדשים. גם 40% לא קיבלו עדיין האמון של החטיבה, הם מקבלים אמון 18 שעות בחודש, יש חוסר במפקדים (לפני הכנסו לתיכון עסק לב בבטחון של ההתישבות החדשה (קדם לו משה זליצקי שהעבר לחיפה). בזכרון הארגון לא חזק. הפורשים פועלים שם {0037-22} ובבנימינה. אצ"ל חזק בנתניה, פ"ת, קצת בזכרון ובבנימינה. לח"י בנ"ס והסביבה. מה יש ומה חסר לארגון? להגנה סטטית יש לו כוח, גם בפני נג'אדה יוכל לעמוד. נעמוד בפני כל התקפה. השאלה רק אם יש די תחמושת בכל נקודות. בנקודות חדשות אין די תחמושת, כגון קבוץ ד' בעמק חפר ("יקום"). מצב הכלים - לרגל המחבואים העמודים - לא טוב תמיד, כי קשה עכשיו להגיע אליו ולבדוק אותו. - רק ל250-200- בתוך כל החי"ש יש כלים. אילו היה לצבורנו זמן והיינו יכולים לאמן אותם חודש ימים רצופים - היה אפשר להעלות לדרגה גבוהה, אבל אין מפקדים. אין לנו כוח לחנך קצינים. למדריכים אין די נסיון - כלומר תרגילים. ידיעות טיאוריטיות אנו יכולים לתת גס בשביל מ"פ, אכל אין אפשרות לתת הזדמנות לפקד על פלוגה. יש לשלוח כמאה איש לחו"ל. האפשר להשתמש בקציני החי"ל? הם לא חזרו לארגון. דוגמא - רוצה לקבל פ'ירט (קפטן) ממעברות, הוא מסרב וגם המשק אינו נותן חופש. אין לנו מורים בשביל בי"ס גבוה. יש לשלוח מ"מ לכמה חדשים לצרפת, בעיקר לתמרונים. - סגן (תכנון והדרכה) צבי גרמן, קצין סיור - יצחק שפ'א, שלישו - אליהו רייסנר. - נפת שרון - מנדל כהן, בחפר - אליהו ריטמן, בשומרון - בנץ - לב רק באופן זמני. אין מפקד בפיית, בחדרה, אין מפקד לחי"ש בנתניה, קימוצים אין לעשות, אין להעזר יותר במ"ן; יש הרבה {0037-23} גנבות ושוד בגליל - ואין שמירה מספיקה. יש גם מקרי אונס. הגנבות נתרבו מפני 1) נתפנו מעבודות צבא, 2) בידואים שבאו מהנגב. - דוד רבסקי: שנתים וחצי בגדנ"ע. מטפלים בגיל 14 עד 17. יש מסגרת נוער לומד (חג"ם), שלוש כיתות חמישית, ששית, שביעית (שמינית מחוץ), כ5500- בכל הארץ, בעיקר בשלוש הערים (והמושבות? שם מטפלים יחד עם נוער לא לומד, יש בפרדס-חנה, חדרה; במושבות דרום אין מסגרת חג"ם), מזה בת''א 3.000, בירושלים 900, בחיפה 900. הנוער במשקיט אינם שייכים ויש מסגרת נוער לא לומד (נוער עובד ונוער המשקים) 9.000, מזה בירושלים 500, בחיפה 700, בת"א 1000 (בעיר), רמת-גן 250, במקווה ובן-שמן - 500. מושבות דרום 500, גליל תיכון 600, - השאר במשקים. עוסקים בספורט שימושי, ספורט מגן, חינוך שדה, (צופיות, מחנאות, אימון התמצאות בשדה: הסוואה, הליכה בהסתר), תרגילי-סדר, לבנות - עזרה ראשונה ואיתות. בסוף שנת שש-עשרה אז הוא נשבע, לפני כך הוא קלט, ומתחיל באימונים בכלים קטנים, בגיל שלושים הוא מקבל כלי גדול ואימוני שדה, והשלמה בספורט רגן. האמון מכוון לחיסון הגוף, לשימוש באבריו ובאמצעים פרימיטיביים, הריצות ואומץ (שמוש במקל וכדומה). אמוני שדה - מלמדים להסתדר לבדו בשדה. האמונים נעשים בעיקר בשדה, בחוץ. עושים סיורים, פעם בחודש יש "גיחה". ברדיוס {0037-24} של עשרה קילומטר ממקום מגורין, למשך יום או יום וחצי. פעם בשנה הוא יוצא לסיור ברדיוס של 30 קילומטר. בפסח הוא יוצא ל5-6- ימים, מצפון לדרום או להיפך. מפקדי הנוער (500 איש) יוצאים בי"א אדר ל6-5- ימים. יש מ"כ, מ"מ, מייפ ומ"ג - מ"כ הוא בן 18; מ"ג הוא בן 23, שהוא בשורה מ"מ. יש 23 גדודים, מחוץ לחג"ם (כלומר מחוץ לבני מחלקות ה-ו בגמנסיה). הגדודים מונים 10.500 איש - על הגדודים יש 6 קציני נוער גליליים, ממונים על מספר גדודים: יהודה בן-דוד (ירושלים), יוסר גולן (ת"א), יצחק שמי (תיכון), רפאל ורדי (חיפה), זאב יצחקי, (צפון), יעקב נעים (דרום). (יהודה בן-דוד עכשיו בסמינריון של בן-אשר), גם 23 מ"ג עסוקים כל היום בעבודה- הגדנ"ע. יש גם 3 מרכזי החג"ם, ממונים ע"י הארגון ומאושרים ע"י מחלקת החינוך, אחד בכל עיר. פעולת הסברה חינוכית צולעת. יש תכנית קבע ותכנית אקטואלית. ת"ק כוללת היסטוריה (מלחמות ישראל בעבר, גבורת ישראל, הגשמת הציונות, תולדות הארגון). ת"א - על הענינים המתרחשים. אין קצין הסברה - מחפשים ולא מוצאים (?) פעם בחדשיים מכנסים מ"ג וקציני הגליל (30 איש) ומסדרים להם הרצאות (במשך יממה). בפעם האחרונה הרצה דובדבני על הגולה, על המאבק - זאב צ'רנצקי, על הערבים וכוחם כיום - יונה (עובד בלשכת ההסברה הארצית), על מלחמתנו בפורשים, העפלה - יוסף, אחרי ההרצאות היו שאלות, וכשעתים דנו בבעיות {0037-25} אקטואליות. מוצא אלון לחגים, יש תסכיות ומסכות, אך אין זה מספיק. הנוער צמא להסברה, כשנותנים לו משהו - הוא סופג, אבל לא גוחנים לו הדרוש, לא מקדישים די כוחות לגדנ"ע. התקציב (31.500) לא מספיק: 4000 לחג"ם (מדריכים לחג"ם) בי"ס מוסיפים 9000 לא"י), 1500 לחג"ם עובד, 2000 קורס לסמלי חג"ם ארצי (נמשך חודש), 6000 לשני קורסים ארציים: 1 למדריכי ספורט מתק (חודש ימים), 2 קורס ארצי למפקדי כתות נוער (200-250 איש, לחודש וחצי - (זה עולה 5000 לא"י), 500 הוצאות משרד, השאר משכרות, הוצאות הדרכה, ציוד, חומר הדרכה, נסיעות לאמונים. עד לפני שנתים ניצלו הנוטרים, מאז היחידה הזאת מצטמקת. יש בארץ 30.000 נוער בגיל גדנ"ע. רק חציו בגדוד. העומד בחוץ זהו לרוב נוער עובד בעיר ובמושבות. למען חיולו דרושים מפקדים נוספים. בת''א יש עכשיו כ130- מפקדים, ודרושים יותר, לכל הפחות עוד 100. יש בת"א 2000 בלתי מאורגן - זהו נוער השכונות המבודלות ונוער עובד שאינו בהסת' הנוער העובד. רוצים להכניס חג"ם לבי"ס עממיים, לכתה ח', למשך 3 חדשים, לפני צאת הנוער מביה"ס, לרוב לעבודה. לכך נחוצים 800 או 1000 לא"י. יש צרות עם ארגוני נוער? יש, אם כי קטנו השנה. הסכסוכים הם על מסגרת הזמן. {0037-26} יש להגדיל התקציב (עוד לפחות 5000), דרושים מדריכים ומפקדים, ודרוש קצין הסברה, (אהרון רמז, אשר ידלין מחמדיה (הוא עכשיו בסמינריון), אהוביה. בתוך 23 מ"ג הנוער אין אולי 2-3 חברי המפלגה, השאר הם אנשי סיעה ב' או בלתי מפלגתיים. 6 קציני הגלילות רק שנים הם ח"מ. (יהודה בן-דוד, ויוסף גולני שמי איש השה"צ; רפאל ורדי, זאב יצחקי ויעקב נעים - ב"מ. דרוש מאמץ מיוחד לתקן מצב המפלגה בנוער, דרוש מהסמינריון יצאו 10-15 איש לגדנע.