יומנים > יומן - מלא 07/04/1957

1
of
Places:
Elat
Sde Boker
Havana
Bonn
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
07.04.1957
222557
{P001} {0157-64} 7.4.57 יום א' יום טרוד - בבוקר ישיבת הממשלה. אה"צ דינור על כנוס עולמי למדעי היהדות. מציע לי לדבר בפתיחה על יעודה של ישראל. היססתי בדבר. מה אומר לאנשי מדע? וולפסון, פינקלשטיין וליברמן ואל עומדים לבוא. דינור ביקש ממני לעשות משהו למען הבאים. אפנה בענין זה לאבן. ביחוד אני רוצה שיבוא וולפסון, אחר כך וויסגול. יבוא בקרוב מלומד אטומי גדול מארה"ב שתפס מקומו של אופנהיימר - רבי (קיבל פרס נובל). רוצה שאפגשהו. אבל באותם הימים אהיה בשדה בוקר. הבטיח להביא אותו לשדה בוקר. - גולדמן בא בשש. על מוסד לתיאום ועל גרמניה. {0157-65} - בשבע וועדה מדינית. - בשמונה בערב פגישה עם הפה"מ. באו שפירא, בורג, ורהפטיג, רוזנברג ורפאל. אונו משום מה לא הגיע. אמרתי יש, דווקא עכשיו כשאין צורך להרכיב ממשלה, לברר אם יתכן הסכם לזמן ארוך מתוך כבוד הדדי: שנקבל איש את אחיו כאשר הננו ונדע פעם אחת עד היכן הם רוצים ללכת בעניני דת - כלפי אחרים. בעשר השנים הבאות נבצר המדינה: נביא עוד 2 מיליון יהודים, נבנה נמל אילת, רכבת וכביש בנגב, נעביר לנגב רבבות מתישבים ודרושה מדיניות יציבה לטווח ארוך. לפני יסוד המדינה הוסכם בכתב (חתמו מיימון, גרינבום ואנכי) שלא תהיה מדינה תיאוקרטית. בהכרזת העצמאות קבענו על עצמנו חופש המצפון והדת - והסכמנו לספר צרכי הדת לדתיים על חשבון המדינה. אם תהיה הבנה הדדית בינינו בשטח הרוחני - מתוך כבוד הדדי - לא יבצר מאתנו להסכים לזמן ארוך בענינים מדיניים, חברתיים וכלכליים, אם כי יש מזמן לזמן חילוקי דעות פוליטיים ביני ובין שפירא... שפירא קבל על קיפוח השבת באילת ובדימונה ועל קיפוח החינוך. ורהפטיג ניסה להוכיח כי שמירת היהדות מחייבת שמירת הדת, ואמרתי לו שעלינו בנקודה "להסכים בינינו לחלוק איש על אחיו". שנינו יהודים, כל אחד מותר לו לחשיב שהוא יחודי יותר טוב, אבל עליו להבין שיש זכות ליהדות של השני. הוסכם שהפגישה השניה תתקיים אחרי שובי משדה בוקר - בהשתתפות עוד מספר חברינו (לבון, נמיר, זיאמה ועוד). רפאל הציע הסכם על הנהלת המדינה, העיריות ותנועת הפועלים. הסכמתי לכך.