יומנים > יומן - מלא 07/04/1958

{P001} {0006-62} 7.4.58, יום ב' היה יום גדוש - אורחים וחברים. בוקר טלפנו לי כי בודרוב רוצה לראות אותי. קבעתי לו שעת 4 אה"צ. בעשר בא תקוע ומסר לי המסקנות שסיכמו על השיירות להר הצופים: ממוצע של שלוש שנים - במלט, חמר (אספלט) מסמרים ועוד. פלינט רוצה להוצאי מהממוצע משלוח אחד מיוחד של יוני 1957. אורוטיה דורש שפלינט ילווה ואתו בבקורו להר הצופים. מתי וחיים מסכימים לכך, אבל הכינו פרטי הביקור שלו. אורוטיה התחייב להלות ציוד רפואי. {0006-63} עכשיו הוא מפריד בין רפואות ובין ציוד רפואי (שלחן נתוחים, מנורות ועוד). גולדה עומדת על ציוד רפואי. ואשר לגנרטור נוסף - עומד אורוטיה על החלפת הגנרטור בחדש, מעולה. אנחנו רוצים גנרטור נוסף של דיזל. המרשילד לדברי תקוע התחייב על גנרטור במכתב אלי, אבל בדקתי המכתב ולא מצאתי התחייבות כזו. ברבע אחרי 11 באו אורטיה ולליב השויצרי. אורוטיה ראה אתמול את ריפעי. לדעת אורטיה רוצה אורטיה בשקט בקיום ההסכם. אורוטיה טוען לגבי הגנרטור: הגנרטור הישן שנמצא בהר הצופים צורך 10 ליטר לשעה, הגנרטור החדש שהוא מוכן להעלות במקום הישן צורך רק 1.78 ליטר לשעה. הוא טוען שאין לשנות אף פסיק בהסכם, אבל על או"מ להבטיח שאין במשלוח חומר מלחמתי. ביקשתי שיעבור על הרשימה שהוגשה לו ויאמר מה חומר מלחמתי ומה אינו. אורטיה רוצה לנסוע שוב לריפאי ולהגיד לו מה שהוא מוכן להרשות ומה שאינו מוכן. אמרתי לו שזה מתנגד להסכם. יותר מפסיק. לפי ההסכם רק או"מ אחראי למשלוח שלנו. אורטיה כאילו הסכים לדברי, אבל בכל זאת הוא רוצה להרגיע את ריפאי. בעירק יתקימו בחירות חדשות לפרלמנט וזה יתכנס ב10- במאי, יהיה אז שר חוץ חדש, ודם בירדן וגם בעיראק תהיה ממשלה חדשה. ריפאי כנראה יהיה א סגן רה"מ המאוחדת. אולם כל חלק יהיה אחראי לקשרים ולהתחייבויות הבינלאומיות שלו: ירדן של שבה"נ, עיראק - על ברית בגדד. אורוטיה מתנגד למשלוח סולפוריק אסיד בפריטים של "דיזנפקטנט" ומסמרים וחלקי חילוף למנעולים בלי בדיקה. אורוטיה הודיע שיאמר לריפאי שהוא אחראי למשלוח. {0006-64} אכלו אתנו צהרים ונסעו בשתים וחצי. בארבע הגיע בודרוב בלוית קלימוב. הביא לי אגרת החרושצוב מיום 3 באפריל - נגד ניסויים אטומיים. אמרתי לבודרוב שיש להרחיק לכת: לאסור מלחמות בכלל ולפרק כל נשק בכל הארצות. בודרוב היה גם חביב. הביא לי ספרי מרכס ואנגלס שחסרו לי. טלגרף למוסקבה וקיבל אותם בדואר. שנים הם הוצאה חדשה משנת 1954 (תיאוריות של ערך נוסף, כרך 4 של "קפיטל"). הראיתי להם המשק והכנסתי אותו לחדר האוכל, הראיתי לו מלאכת השטיחים ונתתי לו מתנה שטיח אחד, ששילמתי עבורו למשק 18 ל"י. ברבע אחרי חמש ישיבה עם מזכירות המשק (עודד, יחיאל, ארונצי יהושע). הרצוב והמושל הצבאי. הבידווים הוצאו משטח שדה בוקר ונמצאים בין באר שבע ותל ירוחם. קיבלו הסכום שלי שהמשק יודע למשטרה כי הבדווים פשטו כמה פעמים במרעה שלנו וכל הנסיונות להבריח אותם לא הועילו, ולבסוף נאלצו לירות באויר, ולצערנו נפגעו כמה עזים וכבשים. בזה יחוסל הסכסוך. לאידש לבה ינתן פיצוי במספר גמלים שיהיה לצבא. בשש וחצי בא אצלי בית אש. הקמת מפעל הנחושת בתמנע תיגמר בעוד חדשיים, אבל מתחילים כבר בהרצה ובהתנעה. בהקמת המפעל עבדו כמש מאות פועלים, בהפקת נחושת רק כ250-. חלק מהפועלים נבחרו עוד ע"י בית אש. התקציב שהוגש ע"י בודנקין על הקמת המפעל היה 14 מיליון, למעשה זה עלה 19 מיליון ל"י. יש בוודאות 150.000 טון נחושת. מחיר הטון עכשיו 430 דולר. אולם המפעל היה מבוסס על 600 דולר הטון. המחיר הנחושת בעולם ירד, אך בית אש סבור שיגיע שוב ל600- דולר (היה מקודם למעלה מאלף). עד עכשיו {0006-65} המפעל היה כפוף למחצבי ישראל, שבראשו עומד בודנקין, איש סו"ב. בועד הפועל של המועצה יושבים: וילנציק, בודנקין, פרמינגר, גלברט (משנה מנהל במשרד הפיתוח, היה מקודם במשרד הבריאות). פיטרו את בית אש עוד לפני גמר הקמת המפעל מבלי לחכות אפילו לבוא מנהל חדש שלא ימסור העבודה. האחראי לכך לדעת בית אש בודנקין. מדוע? אינו יודע הסיבה. בית אש דרש יותר עצמאות למפעל, ולא שהפקידות יבואו מת"א. המנהל שנתקבל הוא ברוך עמיר, מי שהיה סגן מנהל תה"ל, לא מהנדס. בית אש קובל על עצם הפטורין וגם על צורתו. יחסיו עם העובדים היו טובים, לא ידעו ואיך יכלו לדעת? שהוא לא מסוגל לנהל גם המפעל בהפקתו. גם עמיר אינו מהנדס. בנטוב אף פעם לא דיבר עם בית אש. הוא יושב באילת. הוא מתמרמר שלפחות לא הציעו לו עבודת פיתוח אחרת. הוא עשר שנים עובד לפיתוח הנגב. איני מכיר את בודנקין, אבל אדבר על כך עם בנטוב. [... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] יצחק הביא לי חומר ממה"ח ושאלה מגולדה: שנער עורך מסיבה ליום העצמאות. עד כה נהג להזמין רק דיפלומטים זרים. שואל אם להזמין גם גרמנים. עניתי בחיוב.