יומנים > יומן - מלא 08/06/1935

{P001} {0077-17} 8.6.35 הבוקר נזדמנתי עם גילברט, חתנו הצולע של ברנדייס, עו"ד. הוא מתאונן על ההסת' הציונית באמריקא שאינה יודעת למשוך כוחות, שהיא צרת-מבט וכו'. אפשר לעשות גדולות באמריקא. רבים שלא ידעו על עם ישראל, על א"י, על ציונות - נכונים עכשיו להבין את הציונות. וכדוגמא סיפר לי דבר זה: כעו"ד היו לו ענינים עם עשיר אחד גדול (לא גילה לי שמו), זקן ורווק. היה רחוק מהיהדות. אך דבר גרמניה פעל עליו והוא הביא אותו לידי כך שהניח את כל הונו לא"י (הוא הקריא לפני את צוואתו) ומינה לאפוטרופסים את גילברט, סימון, פלכסנר, שטרויס ועוד חדשים הם יוכלו לעשות בכסף כל מה שירצו - להוציא רק את ההכנסה או גם להשקיע את הקרן. בצוואה נאמר שהוא בא לידי הוכחה שנחוץ בית לאומי לעם היהודי והבית הזה יוכל להיות. האיש הוא עכשיו בין 68. לדעת גילברט אפשר למצוא הרבה יהודים כאלה - אך הציונים אינם יודעים לעשות זאת. שוחחנו ארוכות על המצב בציונות ואפשרויות הפעולה בארץ. לבסוף שאל אותי על יט"א. לנדור היה אצלו, התאונן על המשבר הקשה וביקש עזרה. אמרתי לו דעתי על האדון הזה והסברתי לו מדוע באנו לידי הכרת הכרח להקים סוכנות חדשה. הוא בקשני להפגש שנית. - בא אצלי סטירמן מבוסטון - אחד מידידינו הכי טובים שבארבייטר רינג. היה עשיר, איבד כל הונו ועכשיו מתעשר שוב. {0077-18} - משלוש עד שש שיחה ממושכת עם לואי סיגל וארנרייך, שני ה- Dic-harts שבמפלגה, ע"ד החזית המשותפת בתנועת הפועלים (כפי ההסכם שביני ובין וולדק) ובתנועה הציונית באמריקא. שניהם סוף סוף הסכימו לשני הדברים יחד. סיגל שאל אם איחוד תנועת הפועלים תשפיע על "רכוך" עמדתנו בשאלת הלשונות. הזהרתיו שלא ישלה את עצמו. עמדתנו אינה טעונה תיקון ולא תשתנה. הסברתי לו החלטת "שתי השנים". שאלתיו אם יסכים לאיחוד הפרבנד עם הארבייטר רינג. תשובתו - שאם יקום האיחוד ויתקיים לא יתנגד גם לאיחוד השני. - קבענו אספת חברים ליום ב' בערב להתווכח על הרצאתי האחרונה במפלגה, וביום ג' בערב - ישיבת הצ.ק. באותו ענין. - בפורטטרטס הופיע היום מאמר גדול על המצב בציונות הבנוי על שיחה אתי.