יומנים > יומן - מלא 08/06/1949

{P001} {0049-17} ¯8.6.49 יום ב,' יא' סיוון, ¯ישיבת המשרד. על הפרק תקציב, שחרורים, שיקום, רכש. בסוף מרמ היה ¯חוב משרד הבטחון 12 מיליון ל"י כולל סכום של 1,5 מיליון לפיצויים בעד ¯$ הפקעות (כולל רק 0,5 תביעות פיצויים) לא כולל חובות רכש - 5 מיליון ¯באפריל מאי נתקבלו 8.245.000 ו250.000- לשיקום, מזה שולמו 5,5 מיליון ¯על חשבון התקופה שלפני אפריל. עד 1 ביוני נעכב השחרור של 6000 חיילים, בניגוד לתכנית התקציב. {0049-18} ¯חייל משוחרר עולה 27 ל"י בממוצע. במנגנון משרד הבטחון 1100 איש ¯המספר יורד) - המשכורת 60.000 ל"י לחודש, היא מתאחרת תמיד ויש תרעומת של( ¯אפליה לרעה כלפי שאר עובדי הממשלה. ביוני ידרשו לכל המטרות ,5.700.000 החוב ¯.ירד אז בערך 1,5 ל"י ¯האפשר להוציא כל החוב ממשרד הבטחון? היתה תכנית כזו ואלי קירשנר היה ¯מוכן לעשות זאת, היה גם הסכם של קפלן, אבל הכסף לא ניתן. לפי דעת אלי ידרש ¯עד יאנואר 1950 - מיליון לחודש לחובות. פרי סבור שאם יהיו 6 מיליון עד אפריל ¯.אפשר לסדר החובות ¯.מציעים לקחת ברוך ברודה לעבודה זו - יש לו אמון הבנקים ¯הוסכם עם קפלן לקנות רכב חדש - כי הישן יוצא משימוש. אבל זגגי דורש ¯ממשרד הבטחון תמורה. האוצר מקבל הלואה מיוחדת מפורד לרכב. יוסף אבידר מעיר ¯.שלרגל החובות יש בזבוז רב. לא משלמים חוב - מתבטלת עבודה של מאות פועלים ¯מתאחרת הובלה ואספקה. יש ירידה במשמעת ובמורל-גורם גם האיחור בתשלומין. יש ¯.הזנחה קשה בטיפול הנשק והרכוש בכלל ¯21.700 עד אחד ביוני שוחררו 40000 חיילים, מאלה פנו ללשכת אגף השיקום - ¯,איש. באגף הגיוס נרשם כל חייל שיצא מהצבא. הפונים - היו 12.000 דורשי עבודה ¯2800 בלשכה הכללית יש פקידים מיוחדים של אגף השיקום, עד 1 ביוני נשארו עוד ¯,מחוסרי עבודה (יותר מחצי מכל מחוסרי עבודה). כאלפיים סידרו בעבודה. קבועה ¯- כשבעת אלפים בעבודה זמנית. מח"ע מקבלים תשלום שבועי - 60 גרוש ליום לרווק במשך 8 שבועות, אחר כך דינו כדין כל מחוסר עבודה. בחודש מאי שלמו למח"ע 60000 ל ¯,מספר הנפגעים ששוחררו מהצבא הוא 2000 - מהם כ500- מקרים קשים (קטועי אברים נגיעת מוח, שיתוק וכו') השאר מקרים קלים. מחצית הנפגעים - נפגעו בשרות, מחציתם {0049-19} ¯חולים שנכנסו לצבא כחולים. הם עולים עשרים אלף ל"י (עשר ל"י לאיש!) חלק מהם ¯.עוד חי בדמי החופש, חלק סודר ¯כחמש מאות מהנפגעים סודרו בעבודה, מאתיים בשיקום אחר. נפגע שלא סודר ¯מקבל 60 גרוש ליום, כמחוסר עבודה, הנכים הקשים מקבלים 1,1 ליום (אגב - הנכים ¯- יצאו מבנין דג'אני ולא היה צורך להשתמש בכוח). יש 675 נכים מקבלי תשלום חדשי ¯,התשלום כמו בצבא. סודרו? האגף מטפל ב1200- משפחות חללים. מהם 750 הורי חללים ¯השאר אלמנות. כל הנכים קיבלו פרוטזות - הנכים מרוצים מהפרוטזות. הפרוטזות ¯האנגליות עולות על האמריקניות. ביה"ח לפרוטזות - בנין נסתיים, וביולי יתחילו ¯,בייצור. הפרוטזה לידים הטובה - באמריקא. יש להטיל מכסה של נכים על מעסיקים ¯יש לסדר מפעלים מיוחדים לנכים. יש הצעה של אנגלי נכה להקים בי"ח לתכשיטים ¯מלאכותיים יעסיק 70 איש, יעלה 50,000 ל"י. יש 18 עוורים - הם בחיפה, לא רצו ¯לעבור לבית העוורים בירושלים. יש להם 3 מדריכים (שני עוורים מירושלים, ואחר ¯- פיקח), מלמדים אותם כתיבה וקריאה לפי שיטת ברייל ומכינים אותם למקצוע ¯מוסיקה, טלפון, כתיבה במכונה. יש חולי-רוח רובם לא נפגעו בצבא אלא נכנסו ¯.)לצבא - יש כ30- איש (מלבד אלה שהם בצבא ¯יש שאלת השיכון לחיילים. בעקבות הוראה נמסרו דירות לחיילים ביפו ¯הגדורה ובמשרדי צבא. שומרי הרובע הגדור היו מפלישים בשוחד אנשים לדירות. ביפו ¯הגדורה הושגו 1000 חדרים לחיילים, מהם 1/3 שהחיילים פלשו בעצמם. אין עוד מקום ¯.ביפו הגדורה. בבניני הצבא לא משחררים חדשים למרות הוראה שניתנה לפני 3 חדשים ¯,נמסרו כמאתיים חדרים בעיקר לנכים, נתקבל בנין אחד שיש בו פולשים ציוויליים ¯שהחיילים הכניסו אותם. עד סוף מאי שוכנו 867 משפחות בדירות שכורות. נפתחו גם ¯מעונות לרווקים - 300 לחיילים וחיילות. גפ בחיפה 300 איש. יש לסידור דחוף 1972 איש לדיור. יש לתת קדימה בשיכון העולים - לחייל העולה. {0049-20} ¯בשטח העזרה הקונסטרוקטיבית - יש קפיצת יד של קפלן, גוריון פנה למוסדות ¯אחרים. לאוצר החיילים משוחררים יש כרבע מיליון ל"י (מהמלחמה הקודמת). סודר ¯הסכם עם בנקים על חצי מיליון הלוואות קונסטרוקטיביות - ניתנו הלוואות של ¯500 ל"י לאיש. רשומים כבר 500 לקרן זו. קואופרטיבי התחבורה התחייבו לקלוט ¯600 חיילים - בחצי המניה הרגילה (1500 במקום 3000 ל"י). ביתר הקואופרטיבים עוד ¯.)500 (מסעדות ועוד). לקואופרטיבים חדשים של חיילים כאלף איש (30 גופים ¯,האגף מטפל בהכשרה מקוצעית ולהמשכת ההשכלה. 120 איש לומדים בנין ¯.)250 איש - מקצועות אחרים. סטודנטים מקבלים תמיכה 25 ל"י לחודש (בצורת הלוואה ¯נרשמו 600 סטודנטים. מספרם יגיע ל.1200- לחקלאות רשומים 90 גופים המונים ¯6000 איש. 8 גופים כבר התישבו, 20 יעלו תוך שנה זו, השאר - בשנה הבאה. יש עוד ¯.1600 בודדים מועמדים להצטרף לישובים קיימים. הסוכנות מממנת הנקודות החדשות ¯.בתחילה דרש גוריון 60 מיליון ל"י לשיקום חיילים, מזה 12 מיליון לשכון ¯במשך השנה אפריל 1949 עד אפריל 1950 ידרשו 5 מיליון ל"י לפחות. מאחד במרס ¯.300 הוציא 720 אלף כספי הממשלה, במרס 170 אלף, אפריל ,250 מאי ¯רכש: מראשית שנה זו הובאו 17 אניות, 8730 טונות: חיל הים קיבל עוד ¯,)שתי פריגטות. חיל אוויר - 50 מטוס ( 30 יורקים, 11 בטרמנים, 4 הרוורדים ועוד ¯30,000 24 תותחים 75 מ"מ קרופ, עם 50000 פגוז, 30 ת. 20 מ"מ היספנו סוויצו עם ¯,.פגוז, 47 חצאי זחל, 265 טונות חלקי חילוף לזחלים ושרמנים, 3562 טונות ט.נ.ט ¯285 טונות חמרי הדף, 700 טונות פצצות, 97 פצצות של 500 קילו, 921 פצצות של ¯125 קילו, 1000 פ. של 160 קילו, 6000 פצ. של 50 קילו ועוד. 640 רקיטות (בשביל ¯אווירונים), תחמושת 0,5 - 2,5 מיליון, תחמושת 300 - 2 מיליון, פגוזי 20 מ"מ 216,000 ועוד פגוזים. {0049-21} ¯24 התחייבנו ורכשנו 6 ת. ימיים 120 מ"מ, עם 3000 פגוז, הוזמנו ¯ת. היספנו-סוויצו לחיל הים ושריונים, בציחיה כש20- מיליון כדור, שלמנו רק ¯.שליש, דרוש עוד מיליון דולר ¯הקניות הזולות ביותר הן באיטליה (שרמנים 3-4000 דולר כל אחד, גם ¯.).ט.נ.ט ¯יש סכנה של הפסקת משלוחי איטליה - כי האמריקנים שמעו שחלק מהחומר שיש ¯.לקלקל הגיע לישראל גם הקושי מכספי מעכב ¯- דרושים 30 תותחים לשרמנים שיש לנו. דרושים 24 תותחי שדה 105 מ"מ ¯יש הצעות של תוצרת חדשה. מכונות יריה כבדות - יותר מבזה - 250 לפחות. כל זה ¯.יעלה 3 מיליון $ (כ"ז יש לקנות באמריקא). דרושים לנו "סיכס פונדר" נגד טנקים ¯לפחות 24 - 870.000 דולר, יש לרכוש לחיל אוויר מטוסי הדף (אין לנו מומחים ¯בשבילם) וגם מטוסי אימון. דרושים חלקי חילוף. הבלאי רב. דרושים גם מפציצים ¯כבדים. לחיל ים דרושות סירות טורפידו, צוללות קטנות, "חזירים." (כ2- מיליון ¯.)דולר ¯מראשית יאנואר קיבל רכש 5 מיליון דולר. התחייבו כבר על 6 מיליון, מלבד ¯.דברים שיש להתחייב עליהם ¯רכב: הוסכם על 4 מיליון לרכב הצבאי: מיליון ע"י פורד, 1,5 מיליון ¯מגנרל מוטורס, 0,5 מיליון מדודג.' הפירמות הסכימו - דרושה חתימת האוצר, זגגי ¯.מעכב - כי הוא דורש חתימת משרד הבטחון - פקר בא להתפרד - חוזר ללונדון. סיפרתי לו על המצב הפוליטי. {0049-22} ¯.בשתים עשרה התיעצות על עבר הירדן. פנחס, דיין, שאול, זיאמה, משה - ¯משה בעד מו"מ שלום - ז"א הכרת הסיפוח, סידור בענין עזה וירושלים. משה דיין ¯סבור שהלחץ של האר"ים גדול על עבה"י. הם רוצים עזה, ויודעים שבלי הסכמתנו לא ¯.יקבלו אותה (אלא במלחמה) ואנשי עבה"י מנסים להשיג עזה בעזרת מצרים ואנגליה ¯דרוש להם מוצא לים. דיין מתנגד להסכם עם עבה"י - כי אי אפשר להסכים לגבול ¯הנוכחית, כל "המשולש" הדרומי (בית לחם וחברון) לא טבעי, אין דרך לעבר הירדן ¯.כי ים המלח חוסם, גם בשבילם אין זה גבול טבעי ¯מ.ז. מחייב ההסכם. בזאת - בין השאר - הורסים גבולות 29 בנובמבר. זיאמה ¯מחייב סידור. שאול רואה הסכנה בחזית הפליטים, ואם הסכם עם עבר הירדן ימנע חזית ¯.הפליטים - יש לעשות הסכם ¯האלטרנטיבה היחידה להסכם עם עבר הירדן היא מדינה אבטונומית של שכם ¯- בקשר עם מדינת ישראל או חלק ממנה. הסכם עם עבה"י יש בו מלבד שאר הקשיים הסכנה שלאחר מותו של עבדאלה יהיו 3 קשיים: גבול, ירושלים, ים המלח. לא נוכל בשו ¯.אופן להסכים לוותר על השפה המערבית של ים המלח ¯.קראתי התשובה שכתב משה - היא יותר קצרה אבל אף היא ארוכה למדי - ¯,.אה"צ שרבר, עצמון ויעקב: לאחר הפסקת הקרבות הציע שיבר לצמצם ש.ר - ¯,אבל לא ירצו לחסל מפעלים שדרשו להקמתם שנתיים - תל לטווינסקי וצרפנד ¯,בתל ליטוו יש 620 מטות תפוסות, ו100- מטות ריקות (שלושה ביתנים). 500 חיילים ¯השאר עולים ושחפנים. אפשר להתקין עוד 150 מטה, ואפשר להגיע ל900- מטה. יהיה ¯צורך ב500- מטות לחולים צבאיים. אפשר יהיה להעמיד 400 מטות לרשות אזרחים אם לא יורשה לאחיות לעזוב עבודתן (מפני שהן מתחתנות). {0049-23} ¯- לדעת שיבר צריך הצבא לטפל ברפוי עולים, כי יש לו אפשריות יותר מאזרחים ¯.הצבא ישיג דברים שאחרים לא ישיגו: בעלי מקצוע, ציוד וכדומה ¯ ¯.בית החולים ביפו נמסר למשרד הבריאות ¯.בתל לטווינסקי אפשר לסדר השתלמות לרופאים - חינוך צבאי. השקענו בתל ליטסווי. למעלה ממאה אלף ל"י, "יום מטה" עולה לדברי פרי 4 ל"י, 3 ל"י לדברי שיב ¯-לצבא יש עכשיו 4 בתי חולים : בחיפה (איטלקי) ירושלים, צריפין, תל ¯.ליטווינסקי ¯- עצמון: בימי מלחמה דרושות 6 מטות לכל מאה חיילים, בשעת שלום ¯מטה אחת, שתקופה זו - 2 מטות סגורות (בלי פרסונל). עכשיו יש 1282 חולים ¯.צבאיים בבתי חולים ¯- יעקב: יש בעיות אלו: 1) אם הצבא יתן עזרה רפואית לבני משפחת החיילי ויפגעו במוסדות רפואה אחרים (קופ"ח), 2) מהו התקן של ש.ר. לצבא בזמן מעבר ובזמן ¯שלום. 3) היש לקיים תל ליטווינסקי - כי יש לקיים לצבא בתי חולים בקצות שונים ¯של הארץ, ולכן חיפה, ירושלים, וצריפין וודאי שיש לקיים. יעקב דורש להשאיר ¯ל.ט. בידי הצבא. הוא המקום המשוכלל ביותר, אבל לא יתכן שלא יאשפז ציווילים ¯)במצוקה הקיימת בארץ. אבל המוסדות האזרחיים (קפ"ח, הדסה, משרד הבריאות ¯.רואים בליטווינסקי מתחרה ¯פרי שולל שישא איזו תחרות בין קפ"ח ובין תל ליטוויהסקי. יש להחליט ¯מה יהיה בימי שלום. בית חולים צבאי לא יוכל לשרת אזרחים, ובשעת שלום לא יהיה ¯לצבא צורך בתל ליטווינסקי. כמו כן אין הצבא צריך לטפל בבני המשפחה - ציווילים אינם רוצים לשכב בבית חולים צבאי. {0049-24} ¯לדעתי יש לקיים ליטוינסקי בצבא עד סוף השנה, אבל יש לברר עם משרד ¯הבריאות (דר. מאיר) חלקם בתקציב. בימי שלום ספק אם הצבא צריך להחזיק ¯.במקום זה ¯בא אצלי צוקרמן. הוא חוזר מחר, גם גרינברג נוסע אתו. דורש ברכה - ¯לכנוס בעשרים ביוני. לוקר הציע לו להכנס להנהלת קהרה"יס - במקום יפה זהו ¯.)81 רעיון נכון. ברוך מעיר שר.ק. לא סודרה עדיין (בוגרשוב ¯.בא אצלי פרד הריס : הצבא זקוק לריאורגניזציה, וזו לא תבוא מבפנים - ¯אין כוחות. אין לדסר מחדש בבת אחת גם הצבאות וגם המטה. יש לארגן מחדש הצבאות קודם, ולהתאים לכך ארגון המטה. המטה צריך להדריך הצבאות, ועליו לעצב עצמו לפי ¯תפקידו. אין שלשלת של מפקדים בצבא - כשנותנים פקודה מבצעים אותה. יש הרבה ¯ראשים לצבא. אין אנשי המטה רשאים לתת פקודות לצבא - ראש הקשר לא צריך לתת ¯פקודה לחייל קשר באיזו יחידה. בשדה צריך רק המפקד לפקד על כל אנשיו. זהו ¯.עקרון מקובל בכל הצבאות. ראש התותחנים בארץ אסור לתת הוראה לתותחנים בשדה ¯.הבטיח להגיש בכתב שורה של עקרונות והמלצות ¯,בשבע - חיים הלפרין : מציע ללשכת תיאום: מתאם, על ידו יועץ כלכלי - ¯יועץ טריטוריאלי (לרכז האינפורמציה על גיאוגרפיה), יועץ אנרגטי (כוח), איש ¯.תעסוקה, איש בטחון. לכל משרד כלכלי יש רפרנט בלשכה. המקשר עם ראש הממשלה ¯.שמות? ועדה זו תעשה מיפוי המדינה - כלכלית ואיסטרטיגית גיאולוגית, הידרולוגית ¯.יש לתכנן יעור ¯חיים הגיע היום לידי הסכם עם וויץ ואשכול: ועדה של שלשה: 3 ממשרד החקלאות, 3 ממוסדות מושבים (אשכול, וויץ ועוד אחד שהם יקבעו) ועדה זו תכוון {0049-25} ¯,ותתאם התכנון החקלאי וההתישבותי, תקבע דרכי הביצוע ומי יהיה ממבצע: קה"ק ¯- פיקא, ממשלה ועוד. קובעת גם שותפות המבצעים. הקונצסיה של חולה היא לאמריקא ¯.יש הצעה למסור הקונצסיה לקה"ק ¯)היום חוזרת אכספדיציה מהנגב לומברג, דר. שטרן (גיאופיסיקאי ¯ומהנדסי מים. יש להעביר קו מים (בצנור של 8 אינטש) מבאר-שבע דרך הערבה עד ¯עקבה - לבנין ושתיה (לא להשקאה). לירקון יש 300-250 מיליון קוב מים, שהולכים ¯לאיבוד. מזה נשקה ת"א וירושלים - ו- 150 מיליון לנגב, ההתחלה תהיה בצנורות של ¯2 מטרים קוטר - מבטון. עומדים לעשות קידוחים בנגב. יש כלי קידוח - ואפשר להגיע ¯.ל180- מטר ויותר ¯414.000 כמה נוכל לעבד לפי שעה בלי "פיתוח"? עד המלחמה עיבדנו פלחה ¯דונם. השנה הרשנו עוד 650.000 דונם, זרענו מהם כ200,000- דונם. מתחילים עכשיו לחרוש בדרום 460.000 - 350 דונם. מכינים עכשיו תכנית לתש"י. מה אפשר לעבד באופן מיכני? יש לנו עכשיו 600 טרקטורים הוזמנו עוד 600 טרקטורים. בהשקאה יש לנו עכשי (מחוץ לפרדסים) 210.000 דונם. אין טרקטוריסטים. עומדים לפתוח בית ספר ל300- איש ¯1,2 לפי החשבון הטיאורטי דרוש 0.6 דונם להזין נפש. לשני מיליון נפש - דרוש - ¯מיליון דונם בהשקאה. - יעור. עכשיו יש 140.000 דונם יעור, ועכשיו אני מיערים ¯5000 דונם בשנה. השנה רוצים להכפיל השטח: ליער מיליון דונם דרושים 40 מיליון דונם (לפי מחירי שעה זו). {0049-26} ¯'9.6.49 יום ה, ¯,משלחת האיגוד של החיילים המשוחררים וגוריון: סלע, אבן ספיר, גרינוולד ¯.שוורץ ויישנק. דורשים מעמד במדינה (באיגוד היו 13000 חברים - לפני צ.ה.ל ¯,נרשמו כבר אלפים משוחררים מצה"ל). מאופן מוחשי נציגות האיגוד בועדות תעסוקה ¯נציגות באגף השיקום, זכות קדימה לחייל עולה בשכון. גוריון מתנגד (בצדק) לנציג ¯.האיגוד בייקף, אבל הוא מוכן ורוצה בשתוף פעולה עם הוועד ¯.משלחת של הורים שכולים - ¯,)!בתזכיר שהוגש לי יש גם ידו של עמיקם (התמרמרות על חגיגות הנצחון ¯כשהסתייגתי מביקורת זו העירה לי אם ששני בניה נפלו שרבים מהם לא ¯הסכימו לפסקא זו. הבטחתי להורים שרוב הצעותיהם או שכבר בוצעו או יבוצעו - אולם ¯.החיילים שנפלו שייכים גם לעם, ולכן לא בכל דבר יקבעו ההורים בלבד ¯.ישיבת הממשלה על התקציב - ¯אה"צ זיוו וגולדברג. הוא הכין תכנית לבית של שני חדרים עם כל הנוחיות - ¯מקלחת ולא אמבטי). אם הגודל הוא 42 מ"מ - הבית יעלה 530 - 550 ל"י, אם הגודל( ¯הוא 37 מ"מ - הבית יעלה 470 - 490 ל"י. תוספת חדר תעלה 10 ל"י לכל מרובע. במשך ¯?חודש יעשה פרוטוטיפוס. יש להזמין מכונות שיעלו 180.000 ליש. מה סוד הזול ¯העובדה בבית החרושת, כשפועל עובד במקום הבנין מכסימום היעילות היא ,45% בבית ¯החרושת - .75% אם מתחיל לעשות בתים אלה בקרוב - יגיע הייצור ביאנואר ¯.200 לשבוע ¯,ועדת תיאום (קפלן, רמז ואנכי). הוקמה ועדה של שלשה : יוסף שפירא - ¯.הכסמן ונפתלי, ליעץ על מתן מלוות לבעלי תעשיה מתוך המלווה האמריקני {0049-27} ¯.הרכבת בטול כרם עוד לא עושים, ידרשו 114-120 אלף ל"י ל5-4- קילומטר עיקוף ¯.משה אמר לרמז שתחנת קלקיליה בידי הערבים, אבל אגם מודיע לי שהתחנה בידינו ¯קפלן: יש ערורים על תכנית נובומייסקי בים המלח. אמריקנים טוענים שבית החרושת ¯צריך להיות על שפת הים התיכון, לדבריהם אפשר למכור כל התוצרת (אשלג) למפרע בעד ¯כמה שנים לאמריקא. משום כך אין ערך רב לכביש באר-שבע סדום, לעומת זאת יש צורך ¯בכביש למכתש הגדול. ויש לתקן הכביש לאילת. ג'ונסון שאל אב. פינברג מה פרוש דברי ח.ו. שהנגב מבחינה חקלאית ומבחינות אחרות יותר חשוב ממה שחשבנו. א. פינברג ענה שאינו יודע. ג'ונסון כאילו אמר שהוא מוכן לממן המחקר (אפילו אם זה מאה מילי דולר) בתנאי אחד - שלא ימסרו שום ידיעות למזרח. גם קלויז דויטש (מקורב לחוגי הצ ¯.ומביא לנו תכניות על רכישת בתי חרושת מאמריקא בזול ¯אשר לשכון: מחליטים להקציב 100.000 $ למכונות בשביל גולדברג, חלק שני ¯.יקנו באנגליה - וזיו יטוס ללונדון עם רשימת המכונות ¯קפלן מקציב לרשות אשכול 100.000 ל"י, ואשכול מלחיב להעביר במשך חודש ¯.ימים אלף משפחות עולים ¯בשבע התיעצות על סוריה: מקלף ג'וש, רוזן, דיין, משה. בינץ מציע קו - ¯שביתת נשק בגול הבין לאומי - אם קו זה הוא קו ההפוגה. אם קו ההפוגה הוא מעבר ¯לגבול - יעזבו כל הצבאות השטח שבין זה והגבול הבינלאומי, וקו שביתת נשק יהיה ¯באמצע בין קוי ההפוגה. הישוב הציווילי יוכל לשוב לשטח זה. השטח שבין קו ההפוגה ¯.וקו שביתת הנשק יהיה מפורז, גם עין גב וגם דרדרה צריכות להיפרז ¯דיין ראה ריילי בירושלים לאחר שחזר מנ.י. דרך לוזן. ריילי הודיע לדיין ¯שהגבול הבין לאומי יהיה הגבול של המדינה, והערבים אשר ישובו אלינו - יהיו בתוך מדינת ישראל. {0049-28} ¯מחר לפנות בוקר אני יוצא לאילת - בפעם השלישית. בשתי הפעמים הקודמות - ¯היה אתי ברל. בנסיעתי הראשונה - לפני יותר מחמש עשרה שנה, שינה מראה הנגב את ¯כל תפיסתי הציונית, ולנסיעה ההיא יש חלק בכיבוש הנגב השנה. נסעתי אז דרך ¯.עבר הירדן - סלט, עמון מעמון עקבה - דרך פיני לבאר שבע ¯.בפעם השניה נסענו דרך באר שבע ערבה ¯מחר אני טס לסדום, משם לעין גדי בסירה וחזרה. ולמחרתיים מסדום במכוניות לאילת. ביום א' נמריא חזרה מאילת לת"א.