יומנים > יומן - מלא 08/07/1936

{P001} {0131-10} ירושלים, 8.7.36 [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] מספר האנשים 13.000. בת"א 2000, בחיפה 1500, בירושלים 1500, בכפר כ8000-. כמאה מכונות, 5000 גדולים, 3500 קטנים (למכונות הגדולות 5000 לכ"א, לקטנות 2000, לגדולים 80). 12.000 עגולים, התעשיה נמשכת. - ההחזקה בת"א מראשית המאורעות ועד עכשיו עלתה 3000 לא"י, מלבד כספים אחרים; בירושלים 2000, בחיפה 2000 (סכומים אלה כוללים רק הוצאות האנשים: כלכלה ובמקרים ידועים משכורת). מספר השוטרים 400, נוספים 1700, הגפירים נהפכים ל"נוספים". בעמק חפר בלבד יש 300 נוספים. הממשלה נותנת באופן ליברלי רשיונות לרובי-ציד. בשביל התקפה במרחק של 200 מסר הוא לא רע מרובה צבאי. דרשו מהכסטר 10.000 לא"י בשביל אלף רובי ציד. רוצים להעביר {0131-11} 1000 למשקים בשביל אימון צבאי, זה דורש 8000 לא"י לחדשיים. (יתכן משלוח של 3000 גדולים - יעלה 20.000 לא"י - אבל נחוץ פונד לריסק, להבטיח 15% במקרה כשלון). - בר-כוכבא: המזח עכשיו ארכו 150 מטר, רחבו 6,5 מטר, כולו ברזל. רק רצפתו עץ. עלה עד עכשיו 5000. עד עכשיו שולמו 1500 (500 של הסוכנות, 500 ההסת', 500 של "פרדס"). השאר ישולם מכספי המוסדות: הסוכנות 2500, ההסת' 2500, פרדס 5000, פ.ר. 5000, אפ"ק 2500, סינדיקט (רוקח) 1500 = ס"ה 19.000. למניות היסוד יש 50% של הקולות: 25% לסוכנות, 25% לעיריה. לסוכנות יש זכות ויטו ב4- שאלות. מו"מ עם הממשלה, העסקת פועלים לא יהודים, קשרים עם חברות אחרות, פירוק החברה. הוה"פ הגדול של המוסד מורכב מיותר מעשרים איש, מתוכם נבחר ועד פועל בן 15 איש (2 מהעיריה, 1 מההסתדרות, i מהסוכנות, הופיין ופרטים), ויש עוד הנהלה זמנית של 7: רמז, רוקח מהעיריה, אחיו רוקח,גרדינגר, קומרוב (פרדס), יוסף שפירא (פ.ר.), בר-כוכבא. המנהל - בר-כוכבא. מפרטים נכנסו לאוצר 60.000: במזומן 40.000. ועד הנאמנים של האוצר מורכב מועד הפועל של 15 בתוספת קפלן ורוטנשטרייך. ארמסטרונג מציע הארכת הגשר לעוד 100 מטר, בנין קירות עץ משני צדדי הגשר להגנה מפני הגלים, משולשי עץ בקצה הגשר בים, התקנת שתי שורות של דיקוביל, עם אלווטור {0131-12} מתנועע על פסי הדיקוביל, הארכת הגשר ביבשה עד התערוכה, באופן שמגרש התערוכה תהפך לאזור מכס. עוד לא נתן תשובה לשאלת מחסה הסירות. ארמסטרונג נותן להתקנת הירקון לשמש מחסה. עבודה זו (גשר ומחסה) תדרוש עוד ששה שבועות, ואז אפשר יהיה לפרוק 600 טון סחורה ליום. דבר זה יעלה עוד כ9000- לירה. תכנית שניה היא. לאפשר 1000 פריקה וגם הטענת 30.000 תיבות ת"ז ליום. לשם כך יבנה מזח שני, גדול יותר, מדרומו של מזח זה, עם משבר גלים ומחסה לסירות, שזה יעלה 7-80.000 לא"י - או יותקן הירקון להחזקת סירות (כפתיחה לנמל גדול בירקון) - יעלה 50.000 לא"י. הממשלה הרשתה לנפץ הסלעים שעל פי הירקון בים. המומחה מלונדון (בקטון) יקבע אם לבנות מזח חדש - או להתקין את הירקון. מלבד אנית המלט הראשונה משרתות את המזח רק אניות "עתיד" (4 אניות קטנות המשרתות החוף). לגבי שאר האניות יש תעמולה גדולה מצד סוכני האניות (ערבים). גם מצד הסוחרים היהודים אין לחץ רציני לטובה. בשבוע שעבר פרקו 600 טון סחורה, והיתה עבודה ל120- איש במשך 4 ימים, השתכרו עד 4 גרוש ליום. ז"א שפריקת 1000 ליום תעסיק יותר ממאחים איש (יפו היתה פורקת 1000 טון ליום). הדרישות מהממשלה: 1) אישור רשמי לקביעותו של בית המכס, 2) קביעות הפריקה גם לאחר פתוח נמל יפו, {0131-13} 3) רשום הסירות בתל-אביב, 4) פתיחת מחסן מכס, 5) " "בונדד" בשטח התערוכה, 6) עבודת יום ראשון, 7) לשחרר האניות מהליכה ליפו. - שיחה עם קפלן: הולכת ומצטמצמת התצרוכת, מצטמצמות ההשקעות. הפדיון בהלבשה, רהוט וכדומה יש ירידה של 30% לעומת אשתקד. באופן מיוחד סובלים המלונים. בהזנה יש ירידה לא כל כך גדולה. המחזור של תנובה גדל ע"ח ההספקה הערבית. כניסת ההון ירדה ביוני, ביחוד מפולין, על חצי (משמונה מאות - לארבע מאות אלף). המצב בבנקים לא רע מבחינת תשלומי שטרות. כמובן אין הבנקים לוחצים ביותר. גם מבחינת הפקדונות לא רע, אבל היקף פעולת הבנקים מצטמצם. באפ"ק יש כשבעה מליון לא"י פקדונות. הליקבידיות בבנקים עלתה (עד 70%). יש מעין מורטוריום וולונטרי בארץ. התעשיה היהודית היתה נשענת בעיקר על שוק יהודי פנימי - עד 85% (10% השוק הערבי, 5% חו"ל), אבל השוק היהודי הצטמצם. האבן נתייקרה, והיוקר הזה מכביד על הבנין. הממשלה החליטה לבנות כביש למגדל צדק ולהעמיד משמר צבאי לאפשר עבודה באבן. בבתי החרושת נתאספו "מחסנים". אפ"ק נותן הלוואה תמורת שעבוד המחסנים בגבול של 50% של שווי עצמי של המחסן (בערבות 10% של הסוכנות, 10% של הבנק לתעשיה), ולכן עובדים {0131-14} בהרבה בתי-חרושת רק 3 ימים בשבוע. בחיפה יותר טוב. - ישיבה עם מומחה המים - פוס. לדעתו הערכות המים שעד עכשיו מוגזמות. השיטות של סטורק וורבה אינן בטוחות בעיניו. הערכתו של הרטורן יותר נכונה. יתכן שיש מים בצפונית מזרחית של באר שבע (דרומית מזרחית של דהריה ), אולי גם בדרום מערב באר שבע. בכרנב - מסופק מאוד. יש גם להשתמש במים בהרים במידה ידועה. אינו מאמין בנפט בסביבות ים המלח - אולי בסביבת עזה. ביחס לערבה - בין בצפון ובין בדרום - אינו אופטימי. מתכות ומינרלים כמעט שאין בארץ, אולם יש אוצרות רבים בים המלח. מלבד האשלג יש לעשות ממגנזיום כלוריד - מתכת מגנזית, שהיא קלה בשליש מאלומיניום, ויתכן שבעתיד הקרוב יבנו בתים ממתכת מגנזיום. אילו אפשר היה להרים גובה המים בים כנרת במטר - היו אפשרויות ההשקאה מתרבות. יש גם לשים לב לאפשרויות השקאה מליטני. עבר הירדן לא חקר. - דובקין מתאונן על סנטור. מחדד מתוך חוסר הבנה ענין המזרחי בפולין, חושד כל המפלגות וכל חברי ההנהלה ורואה עצמו כאובייקטיבי יחיד. {0131-15} חושש לקיצוצי קפלן בתקציב תרצ"ז. קפלן כאילו בונה תקציב עליה על יסוד 15.000 עולים. רוצה לקצץ בהכשרה ושליחים.