יומנים > יומן - מלא 09/08/1953

{P001} {0025-36} 9.8.53, כח' אב תשי"ג, יום א' חזרתי בבוקר לחיפה - הפעם לנוח קצת. לפני שלושה שבועות יצאתי באופן רשמי לחופש (19.7.53) יום א'), כשבוע חייתי עסוק בהכנת המאמר לשנתון דבר: "בעיות חוץ ובטחון", עבודה זו עשיתי בירושלים. בי"ב באב קיבלתי פני משלחת של וטרנים יהודים באמריקא, ובראשם אדמירל (ריר אדמירל, וייס אדמיראל?) איסקויט. דיברתי אתם בעיקר על סכנת מתן נשק לארצות ערב, גם מבחינה יהודית וגם מבחינה אמריקנית. הפגישה נתקיימה במשרדי בקריה בת"א. למחרת - 25.7.53 - השתתפתי בבר מצוה של יהודי ארזי ברמת אביב. ובי"ד אב - 26.7.53 - חזרתי לירושלים. הכינותי חומר לארז בשביל הכרך הרביעי של חזון ודרך, וביום ה' 30.7.53 יצאתי לחיפה: וכאן מצאתי תנאים אידאליים לכתיבה, מלון קטן וצנוע בהר הכרמל. בשש וחצי בבוקר יצאתי לטיול הרגיל של 4 קילומטר בהרי הכרמל, וכן גם בשש וחצי לפנות ערב, ושאר הזמן הקד.תי לכתיבה. שלוש פעמים שנותי השם והמבוא, בכ"ג אב (4.8.53) סיימתי העבודה, ועל פי דרישת אנשי איחוד הקבוצות יצאתי ביום ר' לבית ברל - ליום העיון של אנשי האיחוד. לאחר ששמעתי את שפר וקדיש - לא יכלתי עוד לשתוק. נסיתי להסביר מקור תסביך הנחיתות והמבוכה של התנועה הקבוצית, שאנשי התנועה בעצמם גורמים לכך,ועמדתי על הטעות המסוכנת של "המומסד" של עבודה עצמית. {0025-37} נשארתי עד הבוקר בתל-אביב. ערכתי ותקנתי הרשימהשכתבתי בחיפה, והבוקר נשלחה לשרף בשביל שנתון הממשלה. מבחינת הכמות תהיה הרשימה הארוכה ביותר שכתבתי עד עכ שיו לשנתון. מחוץ לשתי הציטטות בראש הרשימה, אחת מהתנך והשניה מ:המשנה, ושני הפסוקים האחרונים שלי - מסופקני אם העבר ראוי לשנתון. - ביום ששי (7.8.53) סעד אצלי אהוד היוצא לחיידרבד, לישיבת הנהלת הארגון הסוציאליסטי של עמי אסיה שנוסד ברנגון: ואתמול שהה אצלי ישראל זיוו. הוא מלא חרדה ודאגה קשת (ומוצדקת) לגורלנו לאחר השיחות אנגליה ומצרים ומחן נשק לארצות ערב. עמד גם על הבעיות הכלכליות. אמרתי לו שבעית הבעיות של מדינת ישראל היא להשיג עוד שני מיליון עולים. כל הבעיות האחרות יש ביכלתנו לפתור בכוחות עצמנו במקודם או במאוחר. כמובן הדבר תלוי במדיניות רוסיה. אם נשיג עוד שני מיליונים - נהיה בארץ עס של 4 מיליונים אין חשש לבטחון - וויעודנו להקים תרבות עברית לתפארת יבוצע. אם לא - איני בטוח בקיומנו בכלל. הוא דיבר על לבי לבוא לשבוע ימים לאנגליה לשיחה פרסית עם כמה אישים. הסכמתי לבוא רק באוירון אם אפשר בבוקר לבלקוול ובערב לטוס חזרה. הבוקר חזרתי לחיפה. לפני כך באו אצלי נחמיה ומשה דיין ומסרו על רצח שלושה חיילינו בסביבת בית גוברין אמרתי רעתי לעשות פעולה נמרצת בכוח גדול בעבר השני - אבל עליו לקבל הסכמת המ"מ שלי.