יומנים > יומן - מלא 10/06/1959

{P001} {0060-20} 10.6.59, יום ד' בקור גולדמן. קבלו בוה"פ דעתו על סיפוח הסתדרויות שלמות להס' הציונית. בסוף הקיץ ידונו בקונסרבטיבים על הצטרפות הוא מקווה שגם בני ברית יצטרפו. אם זה ייעשה יסכים להיות נשיא בקונגרס הבא, אבל לא יו"ר. מציע גיורא במקום הרמן. בתשע וחצי בא אצלי גנרל לוצ'י מאיטליה. יהודי, ראה חיל האויר, חיל השריון, צנחנים. שאלתיו מה יש לנו ללמוד מהצבא האיטלקי? הרהר ואמר: מחיל האויר - לא כלום. משריון - לא. מחי"ר - לא... בעשר ישיבת מוסד לתיאום על הנוער והחלוץ. החומר שמסר בענין זה דובקין היה מענין ומעודד - ביחוד זה מדרום אמריקה ומדרום אפריקה. בסוף הישיבה טען גולדמן - לרגל בעית האמנה ושחרור ממס - כאילו אני אמרתי שאסור לו להביע דעה בעניני חוץ של ישראל. רוזן הכחיש דבריו, ואמר שבישיבה משותפת אתו טענתי כי גולדמן צריך להתיעץ עם ההנהלה מקודם אם הוא רוצה להביע דעה כנשיא ההסתדרות הציונית בעניני חוץ. קבעתי שלוש עובדות: 1) הבעתי תמיד דעתי כי כל יההודי רשאי לחוות דעתו בכל ענין הנוגע לישראל, כי המדינה היא של כל העם היהודי; 2) נשיא ההסתדרות הציונית מתורת נשיא אין לו זכות להתערב אלא על דעת ההנהלה, 3) הצעתי בהנהלה זכות דעה מחייבת לכל ציוני בכל ענין של המדינה, בתנאי שהם יקבלו על עצמם גם שויון חובות, והמדינה תוכל לחייבם במסים ובשרות בצבא. גרוסמן הסכים לי בנקודה זו. {0060-21} לאה"צ יצאתי לשדה בוקר, ואחר שנתקיימה ישיבת לדיון על חינוך על יסודי וסכנת שביתת מורי בה"ס התיכוניים, (זיאמה נמיר וקדיש יהוו ועדה להגיש הצעות בענין זה), ההגרלה בעמישב (על נמיר להמציא חומר על המוגרלים). החום גם בדרך לשדה בוקר היה לוהט, אם כי בהגיענו למשק רפה קצת החום. יצחק אמר כי בנוער שלנו יש דאגה להיעדרו של גיורא (הוא שוכב בבית החולים) והם מציעים לע"ע כממלא מקומו את אליעזר שושני. דבר זה נראה, ובשובי בשבוע הבא משדה בוקר אעלה הצעה זו במזכירות או במטה. לפי דובקין יש בארגנטינה 5600 בתנועה החלוצית, בצילי 900, באורוגווי 950, בברזיל 3000, במכסיקו וקובה 850, בשאר ארצות אמריקה לטינית -250 ס"ה אמריקה לטינית 11.550, בארצות דוברות אנגלית 17.700 (ארה"ב 5000, קנדה 900, אנגליה 5200, דרום אפריקה 4000, אוסטרליה וניוזילנד 2000, בשאר 600). בארצות דוברות צרפתית 6700 (צרפת 2250, צפון אפריקה 1750, שאר ארצות אירופה 2700) - בס"ה 35.950. עליה חלוצית מארצות המערב בשנים 1948 - 1958 (ארגנטינה 2632, ברזיל 772, אורוגווי 467, צ'ילה 432, מכסיקו 37, קובה 9, פרו 14, ארה"ב 1852, קנדה 438, האיזור הצרפתי 953, אנגליה 1033, הולנד 191, שויץ ואיטליה 167, סקנדינביה 26, דרום אפריקה 92, אוסטרליה 112. {0060-22} נוער יהודי מאורגן 364.300 (באמריקה לטינית 27500 - בארגנטינה 26.000, אורוגווי 1500), בארצות דוברות אנגלית 324,000 (ארה"ב 290,000, קנדה 5000, אנגליה 28000, אוסטרליה וניוזילנד 1000), בצרפת 6600, בצפון אפריקה 2000, בשאר ארצות אירופה 4200. בעלי מקצוע שעלו ארצה (פטווא): מהנדסים (1949 - 1956) 225, (1957 - 1958) 76; רופאים 47+157; רופאי שינים 11+47; מזכירות 108+96; מורים 141+111; עובדים סוציאליים 40+87; אחיות 21+66; כלכלנים וסטטיסטקאים 6+43; עורכי דין ואדמיניסטרטורים 8+56; אנשי מדע 15+23; עתונאים ועוד 17+8; חקלאים ואגרונומים 11+22; ספרנים 3+3; מנהלי פנקסים 17+5 ועוד, בס"ה .1888 = 705 + 1183 מהם סודרו בשנת 1957 בבאר שבע ובנגב 69, בקרית גת ולכיש 14, באילת 4, בקרית שמונה והגליל 22, ס"ה 109; בשנת 1958 בבאר שבע והנגב 34, בקרית גת ולכיש 3, באילת 1, בקרית שמונה והגליל 15 = ס"ה 53. שחם ונחל שהגיעו ארצה מיום 25.5.56 עד 1.4.59 - 1133 מארגנטינה 426; מאורוגווי 42; מברזיל 42; מכסיקו 40; מצילה 63; מקנדה 20; מדרום אפריקה 236; מארה"ב 38; מסקנדינביה 29; מאנגליה 116; מצרפת 42 ועוד. מהמתנדבים שנשתקעו בארץ 93, מהם 30% נחל, 10% שחם, 5% משנת שירות.