יומנים > יומן - מלא 10/07/1936

{P001} {0131-17} אלכסנדריה, 10.7.36 וילנסקי בא בשמונה וחצי בערב מקהירו. נפגש עם ד"ר שהבנדר ואמין סעוד (סורי, עתונאי מצרי) ואמר להם שאנו היהודים רוצים לבוא בדברים דווקא עם הפן-ערביסטים, להקים האטמוספירה של חוזה פיצל-ויצמן. אמין שאל לבסיס ההסכם. ענה שתמורת א"י יעזרו בכסף לבנות חרושת בעירק ובכלל תמיכה לקונפדרציה ערבית. אמין הציע 60:40, יחסי המספרים היהודים הערבים. לפני שבוע נפגשו שהבנדר וסעוד עם יעקב גוסיין ואמין עבד אלהדי (אחיו של עוני), ולאחר פגישה זו הציע אמין סעוד לוילנסקי 40 אחוז ליהודים. וילנסקי אמר ששום יהודי לא יסכים לכך. שאל סעוד - התסכימו לפיפטי-פיפטי, וא"י לא תהיה {0131-18} מדינה עברית ולא ערבית. וילנסקי אמר א"י היא בידי אנגליה שאינה חושבת כלל לצאת, אולם הוא מוכן להציע ליהודים מוסמכים לדון על הצעה זו. אמר סעוד: אמין עבד אלהדי טס לארץ ויציע זאת למופתי וישאל דעתו. סעוד שאל מה תציעו לנו לגמר השביתה. וילנסקי ענה - לא כלום. השביתה הזאת תחריב אתכם, ולא איכפת לנו אם תמשך עוד כמה חדשים. לנו דרוש הסכם סופי אתכם, אבל לא גמר השביתה. אמר סעוד: אלי באים כל מיני יהודים בהצעות . ענה ו.: יהודים אלו אין להם כל השפעה. לפני שלושה ימים חזר אמין עבד אלהדי מהארץ ואמין סעוד אמר לוילנסקי שהם מוכנים לדון על בסיס פיפטי-פיפטי. המדיינים יהיו. אמין סעוד, שהבנדר, מוחמד פשה עליבא (מי שהיה סגן נשיא הקונגרס המושלימי בירושלים), אמין עבד אל הדי ויעקב גוסיין. שאלתי וילנסקי: אם שני האחרונים קיבלו ממי שהוא בארץ סמכות לדון על פיפטי-פיפטי. ו. ענה: הם קיבלו סמכות מועד הערבי שבירושלים, כך אמר לו אמין סעוד. הם רוצים לדון לא עם חברי הסוכנות, אלא עם אנשים נאמנים של אנשי הסוכנות. שאלתי וילנסקי אם יש לסמוך על דברי אמין סעוד. ו. ענה שגם שהבנדר אישר דברי אמין סעוד. הסכמתם לפיפטי-פיפטי מותנה גם בעזרת היהודים לארצות ערביות אחרות. שאלתי וילנסקי אם הוא בטוח שהועד הערבי והמופתי בתוכם נתנו הסכמתם לדבר זה. {0131-19} לא קיבלתי תשובה ברורה - ו. אמר שמחר או מחרתים יוכל לברר זאת ויודיע גם לי וגם למשה. ויל. אמר ששיחות אלו בכל אופן חשובות. הסכמתי לו - אבל, אמרתי, שלמען שאנו נכנס לבירור זה אנו צריכים לדעת אם המופתי עומד מאחורי האנשים האלה. ו. בטוח שיעקב גוסיין טס לירושלים בקשר עם שיחותיו. ו. סיפר לי על שיחת קפיטן דדינה, מנהל הסוכנות הטלגרפית האיטלקית אתו. האיטלקים יתנו ליהודים את הארץ, ילכו עם הערבים ביד חזקה ויושיבו יהודים בכוח. כשו. שאל אותו אם לא ישלחו איטלקים להתיישב בארץ - ענה דדינה שאיטליה רוצה סוריה ועירק, ונכונה לוותר על א"י לטובת היהודים שיתמכו באיטליה בעולם הגדול. אנגליה היא ארץ פרלמנטרית, ואינה יכלה להתהלך בכוח. איטליה נישלה הערבים בטריפולי והושיבה איטלקים. כך היא תעשה גם בארץ - תגרש הערבים מעל חוף הים ותושיב שם יהודים. אולם, הוסיף דדינה - עכשיו הדבר בלתי אפשרי כי איטליה תהיה עסוקה בחבש כמה שנים, פיאט עכשיו מסדר בתי חרושת לטנקים ונשק בחבש. יש חצי מיליון אנשי צבא איטלקים בחבש - כולם ישארו שם. יגייסו גם חצי מיליון חבשים. הם חיילים מצויינים, חסרים להם קצינים ותחמושת. בלוביה יש 150 אלף אנשי צבא איטלקים - ואין איטליה מפחדת מאנגליה. ובאופן זמני הוא מציע הגירה יהודית לחבש. יש בחבש זכות היסטורית ליהודים - הפלשים. יתנו ליהודים חבל גוג'ן (מושב הפלשים), יתנו אבטונומיה ליהודים. {0131-20} הציע לארגן משלחת יהודי מצרים לחבש לבדוק ההצעה. - ו. סרב לקבל הצעה זו. ו. הודיע על שיחה זו לנציבות האנגליתבקהירו. קהילות יהודי איטליה שלחו משלחת לחבש.