יומנים > יומן - מלא 10/07/1953

{P001} {0024-66} 10.7.53, יום ו' בא אצלי שלהבת - המועמד במקומו של מוניה. יבחן בספטמבר במטמטיקה, ובמרס בפיסיקה. פרס רוצה שיכנס מיד לעבודה. שלהבת סבור שיתחיל בספטמבר. לדבריו עומד המדע הפיסי באוניוורסיטה על הגובה הודות לרקח. יש כוחות צעירים השואפים למדע, אם כי הרוב מתכוון לקריירה. - וויוויאן הרצוג - מצבנו באמריקה לא רע כפי שסבורים כאן. המצב בכללו לא טוב. פקידים מפחדים - ממק-קארטי. יש אמנם ריאקציה נגדו, ביחוד בין כמורה הפרוטסטנטית. עיראק וסוריה יקבלו כנראה סיוע צבאי. אין הרצוג מאמין שנוכל למנוע זאת. מיחסים ליהדות אמריקא יותר מדי כוח. הסיוע הצבאי הוא 100 מיליון לישראל ולערב, בתוך 405 לאזור. זוהי החלטת הסנט. הבית התחתון רוצה להפחית. טננוולד יבוא הנה ליעץ בעניני "אופ שור פרוקורמנט". {0024-67} - זאב אהרון (מנהל התרבות בצבא). הטירונים עכשיו טובים מאלה שבאו בשנים האחרונות. כשהם יוצאים מהצבא הם שוב יותרטובים, כיהודים וכאזרחים. כל חייל מקבל 180 שעות עברית: 60 שעה בבסיס אמונים, ביחידה 120 שעה. בחודש ראשון 3 שעות ביום, בשני - 2 שעות, בשלישי - שעה אחת. כשהוא גומר 180 שעה הוא לומד "עם ישראלי גיאוגרפיה, תולדות העמים. מכינים עכשיו ספר על ציוניות. בעוד חודש יופיע ספר ללימוד עברית. המורים הם חיילים. לרוב - מורות. הן מעוררות בתלמידים כבוד לאשה. יש בצבא סמינריון למורות. אשתקד יצאו מהצבא 150 מורות, כולן נתקבלו לבתי ספר. השנה יגמרו 150. (תוספת לדברי הרצוג: מתכוונים לתת לישראל "מפעלים", לעיראק וסוריה - נשק. הסיוע הכלכלי ירד, יפחת ויתבטל. ישאר רק סיוע צבאי. יבוא הול, סגן רמטכל לאזור. מוכנים למכור לנו נשק: תותח אנטי מטוסי 90 מ"מ עם רדר. השגרירות מתנגדת לדעת הרצוג - היא סבורה שיש להלחם נגד מתן נשק לערבים. הרצוג ראה בלונדון יגאל. הוא מחייב מתן כסף למפעלים, ולא נשק. כי אזיתערבו פחות. התקיים כנוס בביח אבן:בלוסטיין, מילר, מזרחי, הדסה ועוד. יש החברה אמריקנית (הופמן) המעונינת בשתוף עם התעש. שלחו הנה מומחה הנרי מאיר ממוצא גרמני, והוא בודק התעשיה שלנו. מתקדם דבר "אוף שור פרוקורמנט" בענין זה המצב הורע. מתפתחת תעשיה צבאית בכמה ארצות. מה היא רמת הקצינים? ממוצעת. מחצית הקצינים אין להם השכלה תיכונית. 850 קצינים מקבלים בצבא השכלה תיכונית. נוסף לזה מקבלים השכלה בכתב. הם נבחנים ע"י משרד החינוך לפי סידור מיוחד. בחינה לכל מקצוע 3-4י פעמים בשנה. {0024-68} יש גם חוגי לימוד חפשיים - לענינים שונים: תנך, אנגלית וכדומה. ב85- חוגים יש כאלפיים איש. בחורף יש כ150- חוגים. מה מצב הבנות? חסרון רב שאין בסיס מיוחד לבנות עם נוחיות מיוחדות. הכניסה לצבא של בת - דוחה מיה. וזה הורס מורל הישוב. הבת הולכת לאמא ומתאוננת על המצב, זח פוגע בבטחון הישוב בצבא. זאב מציע בסיס נפרד ומיוחד לבנות, ו א בסרפנד. בבסיס הבנות עכשיו אין אור. עומדים לעשות מחקר ע"י גוטמן על מנטליות, יחס ל'עם, לצבא ועוד. מצב הפריצות? טובה מאשר בקרב האזרחים. בצבא יש מסגרת ופיקוח. בעם אנו מכירים רק חוג מצומצם,וגם בחוג זח לא יודעים כל הנעשה. - שיחת עס אהרון רמז. היה רוצה ללכת לפיחות. לדעתי יש שני נימוקים להישארו בצבא: 1) מעטים כוחות מעולים בצבא, וכל היוצא מפסיד. 2) חשוב שבמטה ימצא איש אויר, כי הוא מורכב כולו מחיילי יבשה. שאלתיו אם הוא מחייב אחידות הצבא, לרבות ח"א. ענה בחיוב, ביחור שירותים ואספקה. הוא רוצה לבדוק עניני האויר. יש לנו שלושה דברים גדולים: ח"א. אל על, מכון הבדק. יש להאחידם. מקימים פקולטה אוירונאוטית בטכניון. עכשיו אין תיכנון מרכזי בעניני תעותה. מכון הבדק נשאר בלי אבא. מפקפק אם יש ברכת בהעברתו לתעש. מוכן לעשות סקר במשך חודש ימים. - יצחק נבון: מה לעשות לא. קלוזנר? ביקשתי לכתוב לאילת שיעזור לו אם אפשר איתן דורש שאשתתף בפתיחת תערוכה השממה, 22 בספטמבר. {0024-69} - בא צבי דר. היש צורך בקשר בין מכון בדק ותעש? לאו דווקא. חוזרים שני סטודנטים שלמדו בפיטסבורג הנדסה חרשתית: רוה אוריון (חזר כבר) ויצחק עירוני יחזור בעוד חודש. בייצוא עוסק ברטל. התקשרו עם סטיפן ועם גנרל אמריקאי הומסטד שיהיו נציגינו. מה נייצא? פגוזי תותחים, מרגמות שונות, רימונים , מוקשים. השיתוף עם הופמן? לא יודע. בוועדת הכוונה לתעש של מועצת החימוש ביום נ' (הטבוע) דנו על יצוא. השתתפו: דר, פרס, צבי אילון, ברטל, הרצוג, יעקב גבאי, עמוס חורב (אגם) ועוד. מגישים תזכיר לגנרל מק מורלנד וסגנו קול. קולבי בגרמניה על התעש.