יומנים > יומן - מלא 11/06/1929

{P001} {0080-23} ג' סיון 11 ביוני יום ג' באניה שמפוליון. בעשר בבוקר הפלגתי ממרסיל - קצת באופן בלתי צפוי, בללוד הברליני הוג ד לי רק על פטריה המפליגה ב14-, או "אסיה" המפליגה מקונסטנצה ב13-. לרגל עניני הועידה החלטתי לנסוע לצרפת. בקדו הוגד לי שיש רכבת ישרה לפריס היוצאת מברלין בעשר ורבע בבוקר, ומגיעה לפריס בשש וארבעים ושלש למחרת לפנ ות בוקר. {0080-24} וביום ששי הצטידתי בכרטיס (41.6 מרק) ונסעתי ביום שבת בבוקר. ברגע האמור, בדיוק נמרץ, הגעתי אחרי ליל נדודים לפריס, ומתוך עיפות לא ראיתי באותו יום איש. אתמול בבוקר נפגשתי עם ירבלום שמסר לי ידיעות על מצב ההכנות לועידה ועל הרשימה לקונגרס. פוע"צ נתקשרו עם השה"צ (יש להם קבוצה בננסי) והציגו את ירבלום בראש, ושני לו אליעזר הכהן. ההתאחדות פה עומדת להציג את ניידיטש. בין פוע"צ ישכ אן"שמאליים", בעיקר ממי שהיו צ.פ. ולא היו בשום אופן רוצים לשמוע על ניידיטש. תהיה פה גם קנדידטורה של הרויזיוניסטים שיש להם קצת השפעה בצרפת. לאיחוד מתיחסים פה בספקנות, מפגי היחס הרע להתאחדות. ירבלום משלים עם איחוד בארץ, אך אינו רואה כיצד נתאחד עם ההתאחדות. דאגתי העיקרית היא אם האיחוד יגדיל באופן ניכר את כוחנו באינטרנציונל. פישר כמובן נלהב לאיחוד. את ליפשיץ לא פגשת י. במשרדו של ירבלום נתקשרתי עם הללויד ונודע לי שיש אניה המפליגה מחר (היום) ממרסיל ומגיעה לבירות ב18-. עוד בהיותי בברלין החלטתי לנסוע באניה רק עד בירות, ולבוא משם באוטו, כי על ידי כך ארויח זמן, וכך גם כתבתי מברלין לוה"פ של א"ה. אולם לשם כך נזקקתי לויזה הסורית; הדבר היה בשתים עשרה, בזמן שהמשרדים נסגרים. גמרתי עם ירבלום ללכת מיד אה"צ לסדר הויזה, אם כי ירבלום התנגד לנסיעתי הנחפזה, ופישר, כמובן, סידר לי מיד אספה פומבית ליום החמשי... לאה"צ ניגשנו לפרפקטורה לשם ויזה, ושם אומר לנו הפקיד שעלי לשוב מחר, לקבל הויזה, כי הענין צריך להמשך עשרים וארבע שעות... בארנו לו שהאניה מפליגה מחר, ועלי עוד היום לנסוע - הוא באחת: מחר. ירבלום מכיר את הפקיד ומדבר {0080-25} אתו רוסית (הוא רוסי ומקבל שוחד) - אך לשוא. טלפנו לללוד,והוא שלח את "אישו", אך גם זה לא יכל לעשות, כי ה"מאכער" שלו אינו. לבסוף נטפל לשומר הסף, צרפתי אינווליד, והלה הבטיח לעזור ודבר עם הפקיד. נתעוררה תקוה. אמרו לבוא בחמש - כשסוגרים המשרד. אני כל היום תלוי ועומד: יעלה או לא יעלה בידי לנסוע. בחמש באנו שוב. הפקיד קבל את העשרים פרנק ועשה את הויזה (שמחירה 5 פרנק...) מהרנו לללוד וסידרנו כרטיס לבירות (11 לירות), ובערב נסעתי עם פישר לתחנת לאן. כתבתי לבן צבי, דוב ואליהו על הענינים - לארץ החלטתי בלבי לא להודיע אלא לבוא במפתיע. בתשע וחצי בערב עזבתי את פריס (כרטיס למרסיל 172 פר.), ובעשר ורבע הבוקר הגעתי למרסיל ומיד עליתי על האניה. כפי שהוגד לי נגיע בשבת לאלכסנדריה ונעמוד שם שני ימים ובמשך יום נגיע לבירות, ז.א. שבעוד שבוע אהיה בארץ. אגיע, איפוא, בחמשה ימים לפני היום שיחכו לי. לע"ע באניה מצוין. הקבינה היא כמו במחלקה שניה. רק ארבעמטות, מים, נקיון. אמבטי. ארוחת הצהרים - בשפע מופרז, אם לשם התחלה טובה או כמנהגם. "אקדמות" - סרדינים, נקניק, זיתים. מנה הגונה של אורז מילנזי. שוב - מעין צלי או נא של שפנים או ארנבות או איזה בעל חי קטן אחר - דוקא טעים מאוד. ושוב מנה - שני מיני נקניקים ותפוחי אדמה. ולקנוח - גבינה, ואחר כך פירות (תפוחים) ולבסוף קפה. וכל הזמן יין בשפע, והכל ביד רחבה. בארבע - טה וחלב וחמאה ורבה - והכל ממין משובח. רק הטה חריף עד לאין שתות.