יומנים > יומן - מלא 14/01/1959

{P001} {0059-12} 14.1.59, יום ד' בתשע וחצי בבוקר בא אצלי גור פדמור, כושי מהאנטילים, שנעשה יועצו וידידו של אנקרומה (הוא גם כתב ספר על גאנה). אשתו לבנה, חצי יהודיה. היה מקודם קומוניסט. בא אתו איש גאנא (כמעט לבן) ואשתו שהורה כזפת. {0059-13} שוחחנו על גאנא ועל בעיותיה. אין הם סבורים כאיש ליבריה שלא תיתכן לשון לאומית בגאנא. אבל זה ידרוש זמן רב. לע"ע הלשון הרשמית היא אנגלית. - בעשר וחצי באה אצלי משלחת הרבנים מארה"ב: רקמן, סיגל וברמן - אחרון הוא פועל מזרחי, ביולי נבחר רקמן לנשיא הרבנים, ואז פרץ בארץ המשבר עם הדתיים. פתח סיג (כבר היה פה פעמים אחדות, ומקורו בארץ): מכירים שיש צבור דתי ולא דתי, ויש לקיים הסטטוס קוו. פעם הרגישו שכופים דת על לא דתי, לפני שנה באו שכופים לא דת על דתי. אם יקברו גוי בבית קברות יהודי - לא יוכל יהודי להיקבר שם. כשנתעוררה שאלה מיהו יהודי - נתחלחלו. אין הם סבורים שיש לכוף על כל אחד ההלכה, אבל יש לכבד משרד הרבנות הראשית. היא תשיב לירושלים כבודה. גם ללא דתיים יש יחס לארץ הקדושה. מהו יחס המדינה לדת, ומהו היחס לרבנות הראשית? יש כפיה ביחס לעולים חדשים. אין נותנים להם ב"ס דתי. באמריקה יש רנסנס רליגיוזי. המצב המוסרי מדאיג, מדברים פה על קסינו. רקמן - לא השלמת המשפט של ההלכה, הם באו הנה לא בגלל המשבר (גם ברגמן הודה בכך), מעסיקה אותם בעית הרבנות הדתית. תיארתי להם הדמות הרוחנית של חברי הממשלה. העקרונות שהונחו בהכרזת העצמאות - הניגודים להלכה לעניני האישה וה"גיור", הרצון לשמור על האחדות ועל הצביון היהודי, מתוך שמירה על חפש מצפון ודת. בימי השתתפות הדתיים הכרזתי לא פעם שהמדינה אינה מדינת הלכה אלא מדינת חוק. {0059-14} אה"צ חברינו, ואח"כ ירדתי לת"א. חסוי...חסוי...חוסי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי... {0059-15} חסוי...חסוי...חוסי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי... 1215. יריב - אין לצפות לעזרה צבאית ישירה מארה"ב, אלא לבלתי ישירה. איש מהפנטגון הציע לתת לנו קליעים, אבל .S.D התנגד ושלל בהחלט. מה זאת עזרה בלתי ישירה? - כסף. עלינו לפתח הליקופטרים. - מקומות לימוד פתוחים לנו? כן. - בכל המקומות? - עד עכשיו מילאו כמעט כל הבקשות. שיתוף פעולה מדיני - כן, אבל לא בין ממשלה וממשלה, אלא בין מוסד ומוסד. האמריקנים מנצלים יותר מדע ואנשי מדע בשביל הלימוד הצבאי. - אה"צ נסעתי לבקר במשפחת בבית עוזיאל. לכל משק יש 25 דונם, בית יפה ולול. הבעל מרוצה, האשה לא. הילדים הולכים לב"ס דתי ברמלה. ביום ב' 14.1.59 הזמנתי אל ביתי את יונה גרסטנר, אביו של עוזי העומד להתחתן בשדה בוקר עם חוה"לה - למה הוא מחרים את בנו יחידו ואינו רוצה לבוא לחתונה (הוא נתפרד מאשתו ריטה, בתה של שושנה פרסיץ. הוא נתחתן שוב וגם ריטה. לאישה החדשה של גרסטנר יש ילד מבעל קודם ולבעלה של ריטה מאשה קודמת, אבל עוזי הוא בן יחיד לשניהם. בגלל סרוב האב לבוא מפחדת גם האם לבוא, וגם שושנה עם כל המשפחה) לאחר שיחה חריפה הסכים לבוא אם עוזי יבוא מחר, ביום ה' עאם כלתו אליו. צלצלתי בשעה מאוחרת לעוזי אמרתי לו לבוא לאבא עם הוה"לה מחר ואז אבא יבוא. הודעתי גם לשושנה.