יומנים > יומן - מלא 14/09/1965

{0203-17} 14.9.65 צור (צ'רה) מנהל מקורות. יש לו 4000 עובדים. תקציב 200 מיליון ל"י, חצי מהממשלה. הוא גם ממונה על התפלה. חברת קירור אמריקנית עושה מחקר, ולפי מסקנתה יש להקים ב1972- כור של 1500 מגווט טרמ [ חסוי ] על ניצרים, תתן 140 מיליון קוב מים, השקעה של 170 מיליון דולר. כמה יעלה קוב מים? אם נקבל הלואה מארה"ב ב2- אחוז (למשך 7 שנים) יעלה קוב 7 סנט, אם ב5%- רבית, יעלה 10.5 סנט המלווה ל30- שנה. עדיין אין הסכמה לכך. אשכול שלח מכתב לגונסון. הנשיא רוצה להכנס להיסטוריה בהתפלה. לא יסלקו אותך? בוודאי. לפני שבוע טלפן צור לגבתי והודיע לו שנצטרף לרפי - הסכים, ספיר רגז. טלפן גם לאשכול. למחרת טלפן מזכיר של אשכול ש"זה לא נוח לו שיטפל בהתפלה". במעריב נתפרסמה ידיעה שרוה"מ מפטר אוחו. ביום ד' שעבר נפגש עם אשכול, לא יפטר אוחו לע"ע אבל לאחר הבחירות ימנה איש אחר. {0203-18} ביום 4.11.48 החליטה מועצת הבטחון בפריס על פי הצעת אמריקה, סין ובריטניה לדרוש משני הצדדים : 1) לשגת לעמדות שהחזיקה לפני הפרת ההפוגה האחרונה בנגב. 2) לבוא במו"מ ישיר או באמצעות המתווך לשם סימון קווי ההפוגה 3) קוים ואזורים ניטרליס שיבטיחו את השמירה על ההפוגה בעתיד. אם שני הצדדים או אחד מהם יסרב לציית לדרישות הללו תקום ועדה של שבע אומות הכוללות את חמש המעצמות הגדולות בצירוף נציגי בלגיה, קולומביה, שמתפקידה יהיה למסור דו"ח בפני מועצת הבטחון על הצעדים שיש לנקוט בהתאם לסעיף 7 של מגילת האו"מ לפי סעיף זה יש ליישר ווכוח בין אומות בדרך מו"מ, סנקציות או שימוש בכוח. הצעה אוקריינית קראה למו"מ ישיר בין היהודים והמצרים, רק אוקריינה וברית המועצות הצביעו בעד, סוריה הצביעה נגד, כל השאר (8 מדינות) נמנעו. בעד ההחלטה שנתקבלה הצביעו תשעה בעד, אוקריינה נגד, ברה"מ נמנעה. ההצעה האנגלו-סינית הוצעה בוועדת משנה של מועצת הבטחון ביום 2 בנובמבר. זו מטילה על שני הצדדים לשגת אל הקווים שהיו קיימים לפני 14 באוקטובר, וכן קובעת הקמת ועדה בת 7 שתעבד הצעת עונשין נגד הצד שלא ימלא אחרי הפקודה. ועדת משנה של מועצת הבטחון מורכבת מנציגי בריטניה, סין, צרפת, בלגיה, ואוקריינה החליטה נגר דעת מנואטסקי (אוקריינה) לצוות על שני הצדדים בנגב לשגת לעמדותיהם הקודמות ולהקים ועדת משנה של 7 מורכבת מחמשת חברים קבועים ונציגי בלגיה וקולומביה שיבדקו אמצעים של הטלת סנקציות במקרה שאחד הצדדים יסרב למלא אחרי ההחלטה, ועדה זו נבחרה 29 באוקטובר. פרודי הצרפתי דרש שהמצרים לא ישובו לעמדותיהם הקודמות וישאר שטח מפורז. ג'ורג' מרשל הגיע בליל 30 באוקטובר ללונדון.