יומנים > יומן - מלא 14/09/1966

{0202-94} 14.9.66, יום ג' באו אצלי מר רוטום מטעם והציגו לי להסרטה 4. 1) מה היו ה- של חיי - עניתי: לאחר שנת עבודתי הראשונה בפ"ת לפני 59 שנה, שבה רוב העבודה נעשתה בעבודה עברית הלכתי לעבוד בכפר חדש וצעיר בגליל, סג'רה. יצאתי לעבודה ברובה על השכם. כל העבודה היתה יהודית, גם השמירה נעשתה יהודית. זה היה הסיפוק הגדול. אחר כך בשנת 1954 עבדתי פה, בשדה בוקר, עבדתי יחד עם קבוצת צעירי מושבים, ביניהם היה נכד האכר שעבדתי אצלו לפני 58 שנים בסגרה. זה היה בשבילי ספוק גדול. שאלה: לא הקמת המדינה? אמרתי: זו היתה שמחה כללית. 2) איך אני רואה עתיד ישראל? עניתי תוספת של 3-2 מיליון יהודים מארה"ב, מברית המועצות, מאנגליה, מדרום אפריקה, מארצות אסיה ואפריקה - ורמה מוסרית ואינטלקטואלית גבוהה שתקיים נבואת ישעיהו "ואתך לברית עם ולאור גויים". 3) איך היית רוצה לראות היחסים בין ישראל ובין ארה"ב. עניתי מתוך מאמץ להבטיח עצמאותנו הכלכלית השלמה - לפעול יחד עם ארה"ב כשווים, אם לא שוי כוח ועושר - לעזרת העמים "המתפתחים" ולשלום העולם. 4) איך אני מרגיש כשאני בן 82? איני מרגיש זאת כלל וכלל, אולם באמת אני רואה עצמי כבן 60, כי לפני 60 שנה (ושנים עשר יום) עליתי לארץ, ופה נתחדשו חיי וכל תפיסת חיי. {0202-95} הבינותי שכל הדברים שדגלתי בהם קודם - הם מלים ריקות, גם הציוניות וגם הסוציאליסם, פה גם הבינותי אחרת את התנך, ולמדתי מהנביאים איך צריך ולמה צריך לפעול. טלפנתי לפוליה, היא הגידה לי שייתכן וביום ו' כלומר מחרתיים תבוא לשדה בוקר. - בערב ערכנו החג בבנין איסוף היבול - באופן חגיגי מאוד בקריאת שירים וקטעי חנך כמו בסדר. בעשר הציג לפנינו את מחזה גוגול "רשימות מטורף" הוא משחק דגול - אבל זה נמשך יותר מדי. ושעמם קצת.