יומנים > יומן - מלא 14/10/1931

{P001} {0089-11} ג' חשון תרצ"ב 14 אוקטובר 1931 יום ד' בערב באתי למגדיאל, לבית הפועלים. רמתים, חדר ועין חי (השכורים) שייכים לאזור מ.פ. מגדיאל בעין חי 20, (מלבד המתישבים), בחדר 63, ברמתים 30, במגדיאל כ220-200-. יש אחדים מחוץ להסתדרות - 25-15, מחס שהיו מקורס בהסתדרות ונתרחקו לאחר שנתישבו במקום, ומקצתם לא היו אף פעם בהסתדרות - מבני האכרים העובדים גם ושבה. כשהיתה הלשכה בידי ההסתדרות היו כל פועלי המושבה רשומים בלשכה, גם כשלא היו בהסתדרות, היו פה שוי בריתאים, 1 - שנה וחצי בארץ, השני - 7 שנים. לפני שנה נכנסו להסתי, ועזבו את הברית, רוב הצבור עובד בחקלאות. יש כ15-10- פועלי בנין, הם מחוסרי עבודה, ואינם הולכים לחקלאות. בכביש עובדים כ150- איש, מהם כ15- מאזור מ.פ. מגדיאל. א. כהן מתאונן שפועלי הכביש אינם מאורגנים, אין ועד פועלים, מצב המסים - במשך כל השנה לא משלמים מסיס, עד שמגיעות בחירות. כ53- עובדים במקומות עבודה קבועים בחקלאות, מלבד 15 קבועים בעגלונות ובמלאכות (סנדלר, מסגר) - הללו ראשונים לאי-תשלום מסים. זוהי מסורת בת שנים. המשמש דבר זה קנה-מידה של הכרה הסתדרותית ? לדעת א. כהן - לא, כי האשמה היא במועצה, שאינה מסדרת חגביה. לפני בחירות משלמים מסים מפני שיש אמביציות מפלגתיות. החל מנובמבר 1930 עד אוקטובר 1931 שלמו 245 חבר {0089-12} מס - 105 לא"י מלבד 25 לא"י בפתקאות. יוצא שבערך 180 חבר שלמו כל חודש מס (אם לחשוב מס ממוצע לחודש 65 מא"י). תקציב המועצה 19 לא"י לחודש - 9 לא"י למזכיר 2 לא"י לוה"ת, 1 לא"י ללשכה, 0.50 הפועל, 0.75 שכר דירה, 3 לא"י למרכז, ועדת התרבות (חבריה - שוורץ, היללי, רוחני. גולדנברוט ושמי) - לא פעילה, יש ספריה, אולם קריאה, הרצאות של קולטון ועוד, מקריאות החברים בשעת שיחה זו נראה שמתיחסים בביטול לפעולת וה"ת המקומית. לפני שנה היו כ40- קוראים, מזמן שחדלו לקנות ספרים נתמעטו הקוראים, רוב הקוראים הם מבני המושבה ולא פועלים, מס קריאה בספריה 2 גרוש לחודש. מקודם היו הפועלים מרבים בקנית ספרים, עכשיו חדלו, בעיקר אינם קונים יותר ספרות יפה, הוקם פה ארגון של אמהות עובדות פועלות רווקות מחוץ לקבוץ (בקבוץ יש 30 חברה) אין. בזמן האחרון כמעט ששותק ארגון האמהות. כשהיתה פעולה - היה זה גורם חשוב לקרוב נשי העובדים, שהיו רחוקות, להסת;. במשך השנה היו שני עתונים בעל-פה חברי הקבוץ אינם פעילים ואינם מעורבים בצבור. אינם מזמינים הבודדים כשמסדרים אצלם נשף, אינם הולכים מחוץ לקבוץ. אחדים מבארים זאת בעובדה שחלק גדול מפועלי מגדיאל הם יוצאי הקבוצים ומתיחסים באיבה, בכל-אופן באי-סימפטיה לקבוץ. מצד שני מתאוננים חברים שנכנסים לקבוץ - לא מרגישים עצמם טוב, {0089-13} מסתובבים מעט ומוכרחים ללכת, מצב העבודה - בחקלאות נמשכת העבודה כשמונה חדשים בשנה. בנובמבר נגמרת העבודה, ומתחדשת בסוף מרס. בחדשי החורף אין כמעט כל עבודה גם בקיץ אין העבודה מתמדת. באביב יש עבודה קדחתנית. בקיץ העבודה מתמעטת, השנה צמצמו העבודה - הפחיתו העידור ועוד, על-פי עצת המומחה האמריקני. ביוני-יולי היה חוסר עבודה. נזדמנה עבודת כביש והכנות לשכונת העובדים - ורק הודות להן הספיקה הלשכה מעט עבודה. באוגוסט-ספטמבר היה צריך להתחיל הזבול - אך בפרדסים הגדולים שנו שיטת הזבול, ודחו אותו לאחר גמר ההשקאה, בפרדסים קטנים זבלו ע"י פיזו ר שהמעיט את העבודה. הקטיף יעסו ק את הפועלים רק שבועות אחדים משערים שיש כאן 15.000 תיבות. בחדשי החורף היה הצבור נודד מהמושבה ומחפש עבודה במקומות עבודה והיה שב לאביב, השנה משערים שהנדידה תמעט. לדעת בן-אפרים יכל המשק הקיים במגדיאל לקיים 80 בקביעות (בחקלאות) עכשיו יש כחמשים קבועים, והלשכה יכלה להעסיק עוד 30, מבקשי עבודה בלשכה יש כ75-, יש, איפוא, כארבעים מת"ע פרמננטיים, בעיקר סובלות הפועלות (הרווקות שבקבוץ ונשי עובדים) מחוסר עבודה. הקטיף יעסיק קורס כל את הפועלים הקבועים. קוני הפרי היו זילברמן ותנובה (400 תיבה). אין תקוה לעבודה רזרבית. מצב המושבה קשה. האוונסים שקבלו ממכירת הפרי כבר נאכל, והאוונסים של השנה הבאה כבר מושכנו. מתישבים חדשים אינם באים הנה. רבים היו מוכנים למכור פרדסיהם. {0089-14} בהדר מקוים שתהיה נטיעה חדשה בשטח של 200-150 דונם (אוטוביל). אוכל ליום לרווק עולה 10 גרוש. לבעל-משפחה (3 נפשות) 12 גרוש. כל הוצאות ליום לפועל רווק שיש לו עבודה קבועה - 17-15 גרוש ליום. בקבוץ עולים פרודוקטים של אוכל ליום (מבלי העבודה) 42 מיל ליום. סכום זה עולה בתוך משפחה. בשר בקבוץ לא אוכלים. חדר - יושבים בו 3-2 חברים, - עולה 80=100 גרוש לחודש. חלק מהצבור שקוע בחובות, חלק יש לו חסכונות - במשק עזר. כעשרים חברים יש להם מגרשים, מקצתם בכסף המשפחה, מקצתם מתוך חסכון בעבודה. הבא שנוי במצב העבודה עם שנוי הנהלת הלשכה ? לא. הבא שנוי בחלוקת העבודה עם השנוי בלשכה ? ספר חושב שבא שנוי, כי עכשיו האכר יוכל יותר לבחור את מי-שהוא רוצה (ספר לא עובד פה, אלא ברמתים), ויזנגרין סובר שעכשיו 30% מהפועלים אינם עובדים דרך הלשכה, מקודם היו רק מעטים. מהי סיבת השנוי ? מקודם היו מורידים אותם מהעבודה, עכשיו המרכז מעונין למעט בסכסוכים עם האכרים- מדוע אין מורידים עכשיו מפני שרק המזכיר יכל להוריד. יש החלטה כזו בלשכה, אבל לא מקיימים אותה. כששאלתי את סלוביק - מדוע אינכם משגיחים על קיום סעיפי החוזה בדבר הלשכה - ענה, שהצבור לא מרוצה מהשיטה ומשום כך אינו פעיל. שיוו קובע שבלשכת ההסת' היו הרבה עובדים מחוץ {0089-15} ללשכה, וקשה היה להשיג חברים שיורידו. המספר של ויזנגרין של העובדים עכשיו מחוץ ללשכה הוא מוגזם. אולם מהיום הראשון של יסוד הלשכה מתנהלת פעולה נגד הלשכה. השאירו את הפקיד בלי עזרה. היתה החלטה במזכירות ובמועצה שבאי-כוח הפועלים צריכים לבקר בלשכה פעמים אחדות בשבוע -אבל לא באו. רק האכרים היו באים ללשכה. המזכירות הזניחה את הלשכה, וכשפועל התאונן, לא רצתה לברר את התלונה, ודבר זה הכשיל את הלשכה, ספיר - הלשכה לא מלאה את החוזה, כי לא סידרה עבודה בעונת חוסר עבודה.