יומנים > יומן - מלא 15/06/1958

{P001} {0007-29} 15.6.58, יום א' בישיבת הממשלה הבוקר שאלתי בכתב את רוזן: מדוע המלצת על חנינת רון בניגוד לפסק דין של בית המשפט העליון. ענה: מפני שהוא איש חולה. ולא המלצתי על חנינה, כי אם על הפחתת העונש, וזה מה שהנשיא החליט. שאלתי שוב: מדוע הוא לא טען במשפט שהוא חולה? ואם טען ולא קיבלו טענתו - למה קיבלת אתה טענה זו? ענה: אני חושב שבית המשפט העליון לא ידע את כל העובדות. אחראי לזה גם הסניגור ובמידה מסוימת גם התביעה הכללית. שאלתי שוב: לי נראה שזו היתה פגיעה קשה בבית המשפט העליון. ענה: האם קיבלת בענין זה תלונה? או האם אתה מתכוון למכתבו של אולשן ולפרסומים בעתונות? בר יהודה שמע מחברים שבאו מצרפת כאילו ניתנה הוראה להפסיק עליה ב' ממרוקו. מי הפסיק? הסוכנות: מי היא הסוכנות? הרושם הוא שהוראה ניתנה בלחץ נ. גולדמן, מפני שניתנה כאילו הבטחה לקונגרס היהודי הבטחה לעליה ליגלית של 600 לחודש. {0007-30} חבר של ב.י. שהיה באלגיר טוען כי בשנתיים האחרונות נהרגו 700.000 ערבים באלג'יר. בארבע אה"צ באה אצלי משלחת ציונית לפי החלטת הוועדת הפועל הציוני: רוזן, יוניצמן, גרוסמן, גיורא, שזר, הרמן, הרכבי, סרלין, בנקובר - להידוק הקשרים בין ההנהלה ובין הממשלה. אמרתי הצעתם לממשלה. דרשו ממני לחוות דעתי אני. אמרתי שדעתי לא תחייב הממשלה, ובכמה דברים אדבר כציוני ולא כחבר הממשלה. אני חולק על היות נשיא ההסת' הציונית גם נשיא הקונגרס היהודי וגם איש פרטי וגם אזרח אמריקני - ופועל בכל התוארים האלה בשטח מדיני בלי ידיעתנו. חוק הכנסת והאמנה מחייבים אותנו - ולא נעשה יותר מזה. אבל יש חובות גם של הצד השני. אמרתי שאשלח פרוטוקול הישיבה לנחום גולדמן. הכחישו כאילו ההנהלה הפסיקו עליה ב' ממרוקו. בערב בא אצלי משה. יש למצוא קשר בין ישראל ובין העם היהודי. אם אי-אפשר לתת לכל יהודי פספורט ישראל - יש לחשוב כל יהודי מבן 18 ומעלה כיהודי. אמרתי שבשיחה זו וגם בנאומיו בבית ברל ראיתי שהוא דן על ענינים לא צבאיים כאיש צבא. מחוץ לצבא לא עושים הדברים אך ורק בפקודה ובקביעת מסגרת. דרושה רוח-משכנעת ומושכת. יש לעורר עליה חלוצית ע"י הדלקת הניצוץ בלב טובי הצעירים, ויש להרחיב בקורי צעירים בישראל - לשם לימוד וראיה. יעצתי למשה להתחלק בדיוניו על ענינים לא צבאיים ממנטיליות צבאית.