יומנים > יומן - מלא 16/06/1932

{P001} {0108-12} י"ב סיוון 16 ביוני יום ה' אבא: עומדים ליסד ארגון של סטיוודורים. במקצוע זה עובדים בחיפה 80 איש במשך 7 חדשים. 150 במשך 5 חדשים (בדרך). עד עכשיו רק ערבים. לפני שנה נכנסו 5 לשם למוד. העבודה נמצאת בידי סוכניות אניות ועמילים. אגודת פרדס הציעה לנו להכנס לעבודה זו. מילסון, דוד הכהן ואבא מטפלים בענין זה. גם יהודים סלוניקאים מתענינים בזה. עומדים ליסד יחד אתם חברה קבלנית לעבודה זו, והיא תקבל פועלים לעבודה. תתקש ר בחוזה את מ.פ.ח. בהתחלה יעבדו 28 פועלים, 12 ערבים, 16 יהודים. הפועלים יעבדו בקבלנות לפי הטון. החברה תעשה חוזה עם נותני העבודה חברת הפרדס, "חקלאים" ועוד. עד עכשיו עובדת רק חברה ערבית, שבידה כל העבודה הסטיוודורית. {0108-13} פועל ערבי מקבל 2« - 3 גרוש לשעה. הסטיוודורים משתכרים עד 50 גרוש ליום. החברה תהיה חציה סלוניקאים (2) חציה אנשי בהסתדרות. מנהל העבודה - מהם, הנהלת החשבונות והגזברות - בידי ההסתדרות. הרוחים יתחלקו שוה בשוה. הריוח יכנס לשפור והרחבת העבודה. החברה תעסוק גם בהספקת מים לאניות. אחד מהסלוניקאים הוא סיוודור מומחה מדורות, השני סוכן ימי. במקרה של סכסוך עם הסלוניקאים הענין ימסר לבוררות. החוזה לחמש שנים. הקבלן הערבי לסטיוודורים, גורה מרשי (שותפו אומברג'י מיפו) פנה לחברינו בדבר שותפות, אבל דעתם שלעת עתה לא יעשו שותפות, אלא אחר כך יהיה הסכם על חלוקת עבודה. ללויד טרייסטינו הוא נותן העבודה העיקרי ויש צורך להשיג ממנו חלק, לכל הפחות 10%, מעבודתו. דרושה לכך עזרת הסוכנות בהנהלת הללויד. כל הדבר יובא לאישור הוה"פ. - חברת ספנים להובלת נוסעים מעסיקה 35 פועלים, כלם ערבים (מלבד שני יהודים סלוניקאים). נותן העבודה העיקרי שלה הוא הנהלת הסוכנות והללויד הארצישראלי. אפשר עכשיו לסדר קבוצה של ששה, 3 יהודים, 3 ערבים מהמאורגנים בהסת', שיש להם סירות-מוטור בשביל 100 נוסעים. רוצים שהנה"צ תתן חלק מעבודתה (25% - 30%) לקבוצה. {0108-14} רמז סובר שיש להמנע מכך, כי הורדת נוסעים בחיפה בסירות תפסק עם גמר הנמל, ולא כדאי עכשיו להתגרות בספנים ערבים. הנה"צ לא תוכל למסור חלק מעבודתה לחברה אחרת. לדעתי יש למלא את ידי החברים בחיפה לעשות הנסיון, אם לדעתם הוא אפשרי. כל כניסה לאיזה ענף שהוא בעבודת הים בעוד מועד תעמוד לנו בעתיד. - היה מו"מ עם סטיד בדבר הסבלות בנמל. עבודה זו נמסרת לקבלן. אין בה אף פועל יהודי. 15 הסבלים העובדים בנמל אינם עסוקים בעבודת קבלן הנמל. סטיד הציע להתקשר את הקבלנים הנוכחים, אבל אבדאלה וחג' נמורה, אבא ודוד עשו אתו חוזה, אשר על פיו יקבלו היהודים 30 - 40 אחוז של עבודת הנמל. במאי היה הטנדר צריך להמסר לשותפות זו, אולם עד היום לא פתחו מעטפות הטנדרים, כפי שאמר סטיד, לטובת השותפות הנ"ל. סטיד רוצה לבטל ולקבוע עבודה זו לפי ראות עיניו. המזכיר האזרחי הסכים למסור הענין לסטיד. בשבת שעברה היה ונמורה אצל סטיד, וסטיד הציע שהיהודים יכניסו רק 12 פועלים (לתוך 60 ). הנימוק - עוד לא ראה יהודים בעבודה זו. הוא אחראי כלפי הסוחרים שהעבודה תעשה כהוגן, ואינו יבול לסכן. הדבר מכוון לסבלות של אימפורט, מלבד עצים וברזל. סבלות האכספורט אינה נוגעת לו. בינתים מסחר העצים עבר כולו לידי ערבים ואין סיכוי שיהודים יעבדו פה בסבלות. הצעת סטיד היא למסור כל העבודה לנמורה, בתנאי שנמורה יעסיק 48 ערבים 12 יהודים. נמורה הודיע שאינו יכול עכשיו {0108-15} לקבל תנאים אלה, כי הוא קשור בשותפות. אולם סטיד עמד על שלו. דוד נוטה בניגוד לדעת ברל - לקבל הצעת סטיד. בסבלות ת"ז יש עד עכשיו 50% ליהודים (מנותני עבודה יהודים), יש אפשרות לקבל מהיהודים את כל הסבלות. אין הבדל במחיר יהודי ערבי. מקבלים מיל מחיבה (הערבים 9/10 מיל. אבל גם היהודים נכונים לקבל 9/10 אם יקבלו כל העבודה). אבא סובר שבענין סבלות האימפורט נעשתה פעולה מצד הוה"פ הערבי. ישיבה למען ה "אוהל". תקציב, תכנית פעולה. המאזן המשוער ל1- ביוני - 1800 לא"י אקטיב: נכסים (צריף, פסנתר ועוד) 123 לא"י, רכוש 957. פסיוו 870 (במקום 170 לא"י, שטרות 135 לא"י, תובעים 475, שונים 90 (מטבח). ההוצאה לחודש: במטבח (30 איש) 30 לא"י, משכורת הלוי 16 לא"י, קופ"ח, רבית, הנהלת חשבונות ,1, חשמל, מים ועוד 2, דואר ונסיעות 3 לא"י, ס"ה 83 לא"י. תשלום חובות 17 - הרי 100 לא"י. ת"א מכניסה למען "אוהל" 20 לא"י (375 משלמים) ירושלים - 5, חיפה 5 לא"י - ס"ה 30 לא"י (בערך 800 משלמים). חברי ה"אוהל" מציעים לבטל המטבח ולשלב משכורת למי שיש עובד במשפחה 3 לא"י לחודש, לרווק 4, לבעל משפחה 6 לא"י - בערך 80 לא"י לחודש, במקום 30 של המטבח. ההצגות בדרך כלל משתלמות ומכסות הוצאותם מלבד קיום אנשי ה"אוהל". הדבר המכניס לקיום - נשפי פורים. {0108-16} למען הבטיח 100 לחודש צריכים להגיע ל2500- חבר לחודש (משלמים 5 - 3 גרוש). מרכז הגננות. 180 עובדות בגנים צבוריים. מהן 57 בוה"ת, 26 בעירית ת"א (כל אלה חברות בהסת'), 12 במחלקת החנוך (ירושלים, טבריא, צפת), 19 בת"א שעוד לא נפרדו מהסוכנות ולא נקשרו עדיין לעיריה, כ70- ברשויות שונות (במושבות ובחיפה) ועדי המושבות, הסתדרות נשים, ועד הדר הכרמל ועוד. 2 עובדות כשכירות בגנים פרטיים בת"א. מלבד אלה חברות בהתאחדות הגננות 50 גננות פרטיות ו50- מחוסרות עבודה, חלקן עולות, וחלקן שגמרו פה וטרם קבלו משרה. הגננות של אליאנס ושל המזרחי אינן שייכות להתאחדות - מספרן כעשר. הדרגה שקבעה ההתאחדות היא 8 - 12. מתחיל ב8- ועולים עד 8 שנים ל12-. במחלקת החינוך הדרגא יותר גבהה. העיריה אינה מכירה בסטז' של מקום אחר, אלא של המקום. החופש בגנים - חדשיים בקיץ ושבועים בפסח. גם בגנים הפרטיים שומרים החוזים על תנאי החופש ועל מניעת התחרות. במושבות הגנים הצבוריים הם ברשות ארגוני ההורים האחראים לגן, רק במקומות אחדים נמצא הגן בידי השלטון המקומי או נתמך על ידו. פתיחת גנים פרטיים חדשים פוגעת במצב הגננות. מעטים הילדים ומשכורת הגננת יורדת. כ40- חברות ההתאחדות הן חברות בהסת' המורים. {0108-17} השאלה העומדת לפני ההתאחדות: להיות רק ארגון פדגוגי או ארגון פרופסיונלי, במקרה זה עומדת השאלה עם מי ללכת - עם הסת' העובדים או המורים. במה תוכל ההסת' לעזור להתאחד'? העזרה שהיא נותנת לכל חבריה. סניפי ההסת' בכל מקום ומקום, ביאת כוח הפועלים בועד הלאומי ובועדי הקהלה, בעיריה: ובמועצות המקומיות. יש חשש ש19- גננות שהן חברות בהסתדרות המורים יעזבו את התאחדות הגננות אם תצטרף להס', כי על פי חוקת הסת' המורים אין חבריה יכולים להיות חברים בארגון פרופ. אחר.