יומנים > יומן - מלא 16/07/1944

{P001} {0152-105} ירושלים, ,16.7.44 יום א' בשעה 4:00 בא אלי בורוכוב למסור על מאזן המים שהוכן על ידי משרד המים, נוכחו דוליק הורוביץ ודר' אריאן. מהנדס בורוכוב: חשבון של מאזן המים עשו בעצם רק שלושה גורמים: משרד המים, פוס באמריקה ובלאס. האחרים - ורבר או חברת המים לא עשו של מאזן כללי - למה אפשר להגיע, כי אם עשו יותר תכנית מה אפשר לעשות במים, אמ הם ישנם, והם עשו תכנית למספר שנים מסוים. כן הגיש המהנדס וילנטשוק תכנית ל10- שנים, והוא מחלק אותה שלב-שלב. דברתי אתו על עבודה זו, חשבתי שהיא מבוססת על מאזן כללי, אך ראיתי שיש הבדלים גדולים בין מאזננו ונתוניו, והוא אמר לי שלא עשה כל מאזן, אלא עשה רק תכנית פראקטית למשל מספר שנים מסוים. פוס עשה עבודה דומה בשנת .1936 פוס יכול להיחשב כפאטרון הטכני של חברת המים, הוא גם גיאולוג, והוא מגיע למספר קרוב מאד למספרי משרד המים הוא אמנם סידר את האזורים קצת אחרת מאשר אנחנו עשינו זאת. באחת העבודות שהגשנו ישנה טבלה משווה ואצל פוס המאזן הוא בערך 1,910 מיליון מטר/קוב, אצלנו - 2,125 מטר/קוב. ההבדל בינינו ובין בלאס הוא גדול יותר, אצלו מסתכם המאזן בשליש יותר מאשר אצלנו, וזה הודות לכך שהוא לקח בחשבון כמויות מים ממי תהום שיכולים למצוא בדרום ובנגב, והוא הלך אפילו עד עקבה, והוא מגיע ל4,000- מיליון מטר/קוב ואנחנו רק ל3- מיליארד מטר/קוב. אנחנו חושבים שהוא אינו צודק בחישוביו אלה, אם כי יש ערך לגשמים גם בקו למטה מ250- מילימטר, אבל אין הם יכולים לבוא בחשבון כיוצרי מי-תהום. אין משרד המים אומר למשל שבסביבת עסלוג' אי אפשר למצוא מים ושאין שם זרמי מים לעתים בואדיות, אבל הם באופן בלתי ריגולארי, יכול להיות שיש שם מים, אבל הכמויות אינן גדולות, ושנית: הגשמים אינם יורדים באופן ריגולארי. על כל פנים אי אפשר להביא מים אלה בחשבון מי התהום, כי המים אינם מגיעים לידי כך שיווצרו מי-תהום. אם אנחנו לוקחים שטח של 9 מיליון דונאם ובאיזה מקום יורדים 90 מילימטר גשמים ואנחנו נכפיל את שני המספרים, הרי נקבל כמויות גדולות של מים, אבל כאשר אינטנסיביות ירידת הגשמים כל כך קטנה והשטח הוא גדול, אין להביא בחשבון יצירת מי-תהום, אך אנחנו אומרים בהחלט שצריכים לנסות לנצל גם את הזרמים המקריים, ואנחנו הצענו להשתמש {0152-106} בזה לספק מים לאחת הנקודות. חשבנו להשתמש בזה לשטוף את השדות. בלי ספק יכולים לעשות דברי כאלה בנגב, אפילו בנגב הרחוק, אבל בחישוב כללי אין להכניס כמויות מים אלו, הרי יהיה זה הרבה אם נוסיף 50 או מאה מיליון מטר/קוב, ואפשר להשקות בכמות זו רק שטחים מוגבלים. אם יקימו למשל בעסלוג' בריכה ל- 120,000 מטר/ קוב, הרי תהיה תמיד השאלה אם להריק אותה בבת אחת, כי לפתע יכול לבוא שוב גשם, או להתחשב בזאת שזמן רב יכול גם לא הליות גשם ולהשתמש במים קמעא-קמעא, אילו היה ידוע מתי יבוא גשם, או אם הגשמים באים בתכיפות יכולים לבנות בריכה גדולה יותר. יש לבהיא בחשבון בדברים אלה גם אחוז ההתאדות. אין אני חקלאי, אבל יש לי ההרגשה שאם נוכל לתת כמות מים לא גדולה, אבל לתתה בעתה, הרי זו תביא ברכה רבה, וזה חשוב כנראה לגבי כל הארץ, ועלינו עוד לבדוק את הדבר אם אפשר לעשות זאת בקנה מידה גדול יותר. דב"ג: מנין המים בבאר בעסלוג'? בורוכוב: כנראה שהם באים ממקום רחוק. חושבים שרוב מי התהום בנגב באים מהרי חברון, המים הם קצת מלוחים. קנינו באר זו ממשרד ההשקאה של הממשלה. המים אינם טובים להשקאה, זאת אומרת שאם להשתמש בהם במשך מספר שנים, זה עלול להמליח את האדמה. אנחנו חושבים שיוכלו אולי לערבב מים אלה במים מתוקים. אין ספק, אמנם רק באופן תיאוריטי, וגם על סמך תצפיות דווקא בחלק הדרומי יש תקווה לאסוף מים על ידי שטפונות. בצפון התנאים קשים יותר, בדרום יש זרימה חזקה יותר, וזאת מבארים על יד הסטרוקטורה הגיאולוגית. אנחננו חשבנו שאחד המקורות הבטוחים למים בנגב הם סידור ראנד- קאנאל לאורך ההרים. אם סביב הרי יהודה נבנה תעלה עם סכרים, בכיוון מסילת הברזל דרומה מהר טוב, יש שורה שלמה של נחלים המפזרים מימיהם על פני השטח וחלק הגון תחת אפיק הנחל, הרי אם נבנה תעלה לאורך ההרים והיא תוליך את המים ישר לנגב ומיד להשקות בזה - הרי אפשר לעשות כמפעל עסלוג' במיליונים מטרים. חשבנו באמת, שבחלק הדרומי והנגב מחוץ לאפשרות של הבאת מים מהמקורות הרחוקים בצפון, ייתכן שזה הרבה יותר ישיג את המטרה אם יספיקו להם. {0152-107} ממקורות קרובים יותר מהזרימה החרפית של הנחלים - מהירקון ובמקומות מסוימים על יד שאיבה דרומה מעזה, שגם שם יש כמויות גדולות של מים. מלבד זאת ייתכן שבנגב יימצאו מים, ייתכן שמי התהום בנגב המצאים בשכבה עמוקה יותר, או אינם נמצאים באותם המקומות ששם ניסוי לקדוח. בהרי חברון יורדות כמויות גדולות של גשמים והן אינן נמצאות בצורה גלויה. מחוץ למקורות אלה יעצנו להזמין תכנית של הבאת מים לנגב מהירקון והמוסררה: מוסררה מעביר מי שטפונות בכמות כבירה, עוברות כמויות גדולות של מים - 70-80 מיליון מטר/ קוב, ואין סיבה למה אי אפשר יהיה לתפוס חלק מכריע של המים האלה ולהוליך אותם לדרום ולנגב וכן את עודפי המים מהירקון. לפני 5-4 שנים הגיש ורבר תכנית כזאת, אבל היא לא היתה די מעובדת אנחנו חושבים שאין צורך להעלות את המים לאיזה מקום שהוא על מנת שיזרמו משם בכוח עצמי, אלא יזרמו בכוחם העצמי בתעלה עד המקום שהם יכולים לזרום ושם לשאוב את המים לשימוש מיד, אין אנחנו רוצים לשאוב לפני השימוש, כי חלק המים ילדך לאיבוד בזרימה העצמית. אני חושב שתכנית כזאת היתה משלימה במידה ניכרת את המאצים, באופן פאראלילי את הרעיון של ניצול מי השטפונות של הנחלים. אנחנו חושבים שבנגב אפשר לעשות הרבה דברים על ידי סכרים תת-קרקעיים. מדידות ותצפיות הראו לנו שלעתים מוצאים נחל מלא חצץ, סימן ברור לזרימת מים, אך המים אינם, ואנו שואלים איפה נמצאים זרמי המים הגדולים. ישנם גם גשרים שנבנו בימי התורכים המוכיחים שמים זרמו במקום מסוים, וזה מוכיח לנו שהמים נעלמו מתחת לאפיק, וכדי להעלות את המים האלה אל פני האדמה, מספיק לבנות סכר פשוט תת-קרקעי, או לעתים הפתרון הוא בזה שיעשו שורה שלמה של בארות ואז אפשר לשאוב מים בכמויות עצומות. יש לכך בארץ-ישראל שני נסיונות קטנים שנעשו על ידי כמרים, על ידי מיסיונירים - אחד בסביבת גזר ולא רחוק מלאטרון, שם הם עשו גאלריה שלמה בתוך הואדי והמים זורמים להם והם מוכרחים להכנס לתעלה המלאכותית. יש הצעה לעשות נסיון כזה על יד הרטוב כדי לספק מים להרטוב, אני מנהל משא ומתן על עבודה זו עם חברת המים ומקורות. אין ספק שבאמצעים אלה אפשר להפיק הרבה מים מכל הנחלים - הדרומיים בעיקר. {0152-108} מחוץ לזה עודפי המים מהצפון. עשינו חשבון שממקורות הצפון יכולים לבוא כ13- (?) מיליון מ3 לאחר שישקו בצפון את כל הקרקעות, בלי להשאיר אף שטח אחד בלתי מושקה באופן מלא. דב"ג: היכולה להיות ההנחה שיכולים להסתפק בהשקאה חלקית ואזי יישארו עודפים גדולים יותר להעברה לדרום? בורוכוב: אם לחשוב אפילו שכל השטחים בכל הארץ לפני הדרום יהיו מושקים באופן מלא, יישארו עוד 13 (?) מיליון מ,3 כל זה יחד יכול לתת כמות גדולה של מים. אנחנו לא לקחנו בחשבון את מי לבנון ואם יובאו מים משם הרי ברור שתתווסף עוד כמות מים. יש שאלת הירמוק, זהו מקור מים ששאלת ניצולו אינה תלויה רק בכמות מים שבו, איזה חלק נוכל לנצל ממנו. ביחס לשפע המים בירמוק שאין ויכוחים, אך ההבדל הוא כמה אפשר לנצל, וזה אי אפשר להוכיח אם זה חצי, שליש או רבע, אי אפשר לנצל מים אלה בעבר הירדן, אבל חשבנו שיכניס אותם לכנרת ועל ידי כך נוכל לנצל מים אחרים. אנחנו הגענו למספר של 3 מיליארד מ,3 פוס מגיע למספר קטן קצת יותר, ובלאס חושב על 4 מיליארד. אנחנו נסינו גם לתאר באופן גראפי איך אפשר לנצל את המים למקומותיהם, זה מרראה מנין אפשר להביא מים ואיפה השטחיחים הזקוקים למים, וזה מוכיח שאיזורים כמו עמק זבולון, עמק הירדן והחולה יש להם יתרות מים, ואזורים כמו עמק הקישון: בית שאן, חרוד וכל האזורים הדרומיים יש להם מחסור במים. מהנדס המים של הממשלה ה' גולדשמיט אומר שהוא עוד אינו מוכן לדבר בדברים אלה, אין לו עוד כל החומר הדרוש, אך ברור שהקו שלהם יהיה להקטין את כמויות המים. דב"ג: בשביל תכנית המיליון מספיקה הודעתם הרשמית שיש מים להשקאת 2.5 מיליון דונאם. ד. הורוביץ: לאחר חודש מקווה אני לגמור את עיבוד התכנית. - - - - - - בשעה 5:00 בא אלי ז. ליפשיץ: מחברת הכשרת הישוב, שהיה צריך למסור סיכום על שטחי הקרקע, אך מתברר שהחומר אינו מוכן עוד אצלו. - - - - - -