יומנים > יומן - מלא 17/07/1951

{P001} {0032-79} 17.7.51, יום ג' יג' תמוז עליתי הבוקר לירושלים מת"א, לאתר סיורי בשני הימים האחרונים במעברות, בישובי עולים בצפת, בנהריה, בטבריא ובקרית חיים. היו לי בשני ימים אלה 14 אספות, 7 בכל יום. ביום א' (15.7.51) כנוס כגבע הכרמל של ישובי עולים בסביבה, אספה ענקית במעברת טירה, האספה במעברת חסידים ופגישה עם מעברת פועלי האגודה, אספה בכפר עתא, אספה בעכו (בהשתתפות ערבים ופיליפ חסין), במעברת נהריה - ובערב בנהריה גופא - אספה ענקית תחת כיפת השמים של אלפי איש. למחרת נסעתי בבוקר לראש הנקרה, ואחר כך מסע סיורים ואספות: בפרדיה, בצפת (שתים - בעיריה, ובבית המפלגה כשאלפים נתכנסו ברחוב), במעברת ראש פינה, כינוס יונקר של 8 איש ומעלה במעברת טבריא, כנוס גדול בחלסה, כנוס במעברת עפולה - ובערב בעשר כנוס יוצאי עדות מזרח בקרית חיים. הבוקר שבתי לת"א ועליתי לירושלים. {0032-80} - אה"צ ובערב כנסת - לדון בחוק שווי זכיות האשה, לפני כך ישיבת הסיעה. דרשתי מהסיעה שתעמוד בעיקר על נוסח הממשלה ולא תתן לערבב דברים אחרים, אס כי חשובים, בחוק זה. עמדה זו נתקבלה. לפי הזמנתי בא הרב מיימון לישיבה והביא אתו אונו וגניחובסקי להגן על התיקון שלו. לתמהוני קיבלה הסיעה תיקונו. נמנעתי מהצבעה, ורק עדה הצביעה נגד. שתי הישיבות בכנסת היו, בניגוד לנבואת העתונאים, ישיבות קטנות שלא כרגיל. בר-יהודה ניסה להכניס טון של שנאה - אבל לאחר שקיבל חשובה נאותה נשתתף אף הוא, והחוק נידון בשקט וברצינות - ונגמר בכי טוב. מיימון ואנשי הפה"מ הצביעו בעד החוק. משה שפירא נעדר (שלא במקרה) מישיבת הסיום. י.מ.לוין, בניגוד להבטחה מפורשת שנתן לי ולמיימון להמנע מהצבעה - הצביע נגד. אמרתי לו שיותר לא אאמין לשום דיבור שלו.