יומנים > יומן - מלא 18/05/1937

{P001} {0185-73} 18.5.37 אחרי שאלות ותשובות על הנעשה בארץ ועל כמה מכרים משותפים סיפר פילבי על נסיעותיו בתימן ומציאת המון כתבות חמריות ועבריות. אין הוא יודע תכנן כי אינו מכיר לשונות אלו - אבל יש לו העתקות מכולן והוא עומד לפרסמן. הכתבות הן הרבה יותר מרובות מאלה שהזכיר הלוי בספרו. ספרתי לו על נסיעתו של יבנאלי בתימן והוא שאל אם פרסם כבר מסעו. אחר כך עברנו לדבר על עניני א"י. לפי דעתו של פילבי השקט הנוכחי הוא זמני. כשהמופתי היה במכה בקש ממנו אבן סעוד שישפיע על הערבים להמנע עד פרסום הרפורט מכל אלמות. וידוע לו שעם שובו של המופתי לארץ פרסם מיד כרוז לשמור על השקט. אבל ברור לו שעם פרסום הרפורט - ויהיה מה שיהיה - יפרוץ "המרד" שוב. בהוראות הועדה נאסר בפירוש שאין לפגוע במנדט, וברור שהשלטון האנגלי ישאר והצהרת בלפור {0185-74} תשאר - זאת אומרת "מלחמה". מלחמה בין היהודים והאנגלים מצד אחד - והערבים מצד שני. א"י היא חלק של ערב. אתם רוצים ליסד פה מדינה יהודית. אם המצב הקיים ימשך יהיו היהודים בעוד עשר שנים רוב, ז.א. מדינה יהודית. בשבאתי לארץ - בשנת 1919 - היו היהודים 60000 איש. הם עכשיו 400,000. במשך שש השנים האחרונות בלבד הוכפל המספר. בעוד חמש שנים יוכפל שוב מספרם. הערבים יהפכו לשואבי מים וחוטבי עצים, כי לא יוכלו לעמוד בפני החריצות, ההשכלה והכוח הכספי של היהודים. האשמה היא לא ביהודים - אלא באנגליה. אנגליה רוצה לעשות א"י למושבת כתר. היא למעשה כבר עשתה זאת. אורמסבי גור אמר לו לפני ימים אחדים שאין כלל וכלל בדעתה של אנגליה לצאת מן הארץ. ולערבים לא נשאר אלא להלחם. זו לא רק מלחמת ערבי א"י - כל העולם הערבי והמוסלמי ילחם. רנדל מהפוריין אופיס היה לפני זמן מה בג'ידה לברר את עמדת אבן סעוד בשאלת א"י. אבן סעוד הודיע לו על התנגדותו הנמרצה לפוליטיקה הציונית. הוא,; פילבי, שאל את אבן סעוד אם אין ליהודים בארץ זכויות - אם בואם לארץ זהו בתוקף "חק" או זהו "ט'ילם". אבן סעוד לא פקפק אף רגע וענה: "טלם". אבן סעוד השפיע על ערבי א"י להפסיק המהומות. התערבות שאר המלכים לא היתה לה ערך. גאזי הוא רק כלי משחק ביד אנגליה. עיראק היא למעשה מדינה אנגלית. האמיר עבדאלה הוא אפס - וחי בזכותה של אנגליה. אבן סעוד הוא השליט הערבי היחיד העומד ברשות עצמו. הערביות והמוסלמיות היא בעיניו היינו הך. הוא רצה לתת שנס לועדה המלכותית. רצה שיהיה שקט למען שהועדה תוכל לבוא. אבל הועדה אינה יכולה לבטל הצהרת בלפור והמנדט - ומיד כשיתפרסם הרפורט תתחדש "המלחמה". עוד ביוני 1935, כשבארץ היה כביכול שקט, אמר למכריו באנגליה שאם הדברים ימשכו ככה ישפך דם - ומה שקרה אינו מקרה. - כל זה נאמר לא בבת אחת, דרך הרצאה, אלא מתוך תשובה לשאלותי והשגותי. כשהעירותי לו שלא פנית המלכים הפסיקה את המהומות אלא סבות אחרות (מניתי אותן) והפניה לא באה אלא "להציל פניהם" של מנהיגי הערבים {P002} {0185-75} - עמד על דעתו שהתערבות אבן סעוד הפסיקה המהומות. אינך יכול לדעת - טען - מה היה אילו לא באה התערבות זו. אל תהא בטוח שהמהומות היו נפסקות בגלל הסבות שמנית. יכלה להיות גם התפתחות אחרת. אמרתי לו: יהודי א"י יכולים לעמוד בפני ערבי א"י - אט רק הממשלה לא תסייע לערבים. אמר - יש לכם ענין לא עם ערבי א"י - זהו כל העולם הערבי; אמנם הממשלה אתכם - אבל אין לדעת מה יקרה עוד בעולם. השנאה ליהודים בקרב כל עמי ערב היא עצומה, ולא מן הנמנע טבח שבו ישמדו כל יהודי א"י. היהודים יהיו קרבן של האנגלים. אנגליה צריכה להסתלק מארצות אלה. זו היא ארץ ערבית. אמרתי לו מה אנו חושבים על הארץ - ואם כי אין ברצוננו ואין ביכלתנו לנשל הערבים - אבל אנו באים בזכות, ואם מלחמה - נלחם, אבל פנינו לשלום, ואנו רוצים הסכם עם הערבים. - על יסוד מה? שאל. - אמרתי לו אני רואה שלשה יסודות להסכם: א) עליה יהודית בלתי מוגבלת במספר ובנימוק פוליטי, מלבד אי נישול הערבים. ב) עצמאות הארץ כלפי פנים. ג) קשר עם פדרציה או קונפדרציה ערבית. הוא שאלני בהתעוררות: האמנם אתה חושב ככה? וכשעניתי לו בחיוב שאל: ומה חושבים היהודים - היסכימו לכך? אמרתי לו: זוהי שיחה פרטית. אני מביע רק דעתי כיחיד, אבל עד כמה שאני מכיר את תנועתנו - יסכימו רבים לתנאי השלישי אם יובטחו שני התנאים הראשונים. הוא: הסכם יהודי ערבי יתכן רק אם אנגליה תסולק לגמרי. היהודים והערבים יוכלו להסתדר לפי ההצעה שלך, אבל אנגליה לא תתן, היא רוצה בעצמה את הארץ, היא הפכה עירק למדינה אנגלית, והיא לא תצא מא"י. אמרתי: נעשה חוזה עם אנגליה. הן יצאה אנגליה ממצרים והסתפקה בחוזה. הוא צחק במרירות. אנגליה יצאה ממצרים? היא מתבצרת במצרים. והיא לא תסכים לצאת מהארץ. ספרתי לו על שיחתי עם עווני ועם הנציב, ושהנציב אמר לי, שאדם אינו יכול לדבר בשם הקבינט הריהו סבור שאם נגיע יחד עם הערבים להצעה מוסכמת - {P003} {0185-76} יסכים לכך הקבינט. איני מאמין לאנגלים - אמר פילבי - הם הבטיחו לכם, הם הבטיחו לערבים, והם לא יקיימו לא ההבטחות לערבים ולא ההבטחות לכם. אמרתי - בלי הסכמת האנגלים לא יתכן הסכם יהודי ערבי. אנחנו בכל אופן לא נעשה שום דבר בלי אנגליה. אין אני מקבל דבריך שהיהודים והאנגלים הם צד אחד, ויש לנו אולי יותר טענות לאנגלים מאשר שיש לערבים, אבל איני רואה כנמנעת הסכמת אנגליה אם באמת נצליח להביא לידי הבנה משותפת את היהודים והערבים. אם ההסכם יבנה על יסוד עצמאות גמורה - אמר - בלי כל התערבות אנגלית אחר כך הדבר אפשרי. עד כמה שהוא מכיר את אבן סעוד - אין הוא ברגע זה מדבר בשמו, אבל הוא יודע את הלך-רוחו - יתן אבן סעוד יד להסכם כזה. א.ס. הוא איש גדול. הוא לא רק אמיץ אלא גם אוהב הבריות. תימן היתה תחת רגליו - אבל הוא לא רצה להשתמש בנצחונו, כי ידע שחלק גדול של העם בתימן ישנא אותו ויראה בו עריץ זר. אולם מהי הפדרציה הערבית? מי יעמוד בראשה? הוא רואה רק איש אחד: א.ס. קודם כל יש לאחד את א"י ועבר הירדן. חלוקה זו היא מלאכותית. זוהי יחידה אחת. עבר הירדן בלי המערב אין לו קיום. א"י בלי עבר הירדן צרה. הוא, פילבי, התנגד תמיד להפרדת עבר הירדן. אחוד זה נחוץ גם ליהודים וגם לערבים. עבדאלה הוא אפס. אין לו כוח, אין לו רצון, אין לו כשרון. כשהוא, פילבי, היה נציב בריטי בעבר הירדן רצה שעבדאלה יהיה המושל האמתי. כבר אז היה פ. בעד עצמאות ערבית גמורה. ואמר לעבדאלה: אני לא אתערב - תהיה אתה המושל. אולם עבדאלה עצל, לא רציני, להוט אחרי התפארות והתהדרות, אוהב כסף ואוהב לפזר כסף, להראות לאחרים את נדיבותו ועשרו - אבל אינו רוצה לשאת בעול שלטון. וכשבא ממלא מקומו של פילבי לעבר הירדן קבל הוראות מלונדון להחזיק בידיו את כל מושבות השלטון ולא לתת לעבדאלה להיות אמיר אלא למראית עין. האיש היחיד שיכול לעמוד בראש קונפדרציה כזו הוא א.ס. שאלתיו: האם אתה מתכוון ששלטונו של א.ס. יתפשט גם בא"י? כמובן, ענה. אחרת לא יוכל א.ס. להבטיח לכם מה שאתם רוצים. {P004} {0185-77} אמרתי: זהו דבר שלא עלה אף פעם על לבנו. חוששני שלא רק בקרב היהודים - אלא גם בקרב הערבים בא"י לא ימצא אף אחד שיסכים לשלטונו של א.ס. את הערבים תניח לי, ענה פ., נסתדר אתם. הן אתה תובע עצמאות פנימית לא"י. אבל נחוץ שא.ס. יהיה במצב שיוכל לקיים את ההסכם. הוא האיש היחיד. מהי האלטרנטיבה השניה: עבדאלה. הוא איש לא רע, אבל אין לו תוקף ואין לסמוך עליו. אם א.ס. יתחייב על איזה דבר - אתה בטוח שיקיים דברו. הוא אינו מהיר בקבלת החלטה. הוא שוקל כל דבר מכל צדדיו - אבל אם החליט פעם אחת לא יזוז מדעתו ולא ירתע. האם אפשר, שאלתי, לבנות כל כך על איש אחד? ואם יקרה דבר מה לא.ס.? - שאלה זו, ענה פ.ה נשאלתי לפני עשרים שנה. א.ס. לא היה עדיין המלך הגדול, אבל לי היה ברור אז שהוא האדם היחיד בערב שיאחד את הערבים, ולא השריף ממכה. גם אז אמרו לי: ואם א.ס. ימות? עניתי: הוא בן ארבעים, בריא, חי חיים נורמליים ואין יסוד להניח שלא יחיה עוד הרבה שנים, ומה שיקרה בחייו יהיה חשוב. הוא עכשיו בן 57 - בגיל זה הרבה ערבים מזדקנים, אבל א.ס. עומד בעינו ובריחו, ואין יסוד לחשוב שלא יהיה עוד 20-15 שנה. מדוע יסכים א.ס. לעליה יהודית לארץ, שאלתי. אני רואה שהיהודים עלולים להיות asset בשביל ערב, ואין ספק שגם א.ס. יראה זאת. עכשיו היהודים שנואים ומפחדים מהם. כשאיזו חברה מחו"ל מציעה איזה מפעל, השאלה הראשונה המתעוררת: האין מאחוריה יהודים? אבל אם יהיה הסכם ותהיה פדרציה - יהיה היהודים לברכה לכל ערב. יש לפתח את הארץ. נחוצים כבישים, רכבות. ערב מתפרנסת מעולי רגל. הרכבת נהרסה ע"י אנגליה. נחוץ כסף - היהודים יכולים להמציא כל זאת. הם גם יתישבו בחיבר - הפסקתיו (נזכרתי בשמועות שהגיעו אליו על הסתת המופתי שהיהודים מתכוננים גם לכבוש את מדינה וחיבר שהיו בהן יהודים לפנים) ואמרתי - אנו רוצים להתרכז בא"י. דיה לנו גלות תימן. הציעו לנו אוגנדה ודחינו ולא נלך לערב - הוא אמר - הן יש לכם ישובים יהודים בבגדד, בתימן, בדמשק. העירותי: לא לישובים כאלה אנו מתכוונים. בארץ ישראל אנו רוצים דבר אחר לגמרי. {P005} {0185-78} אני יודע ומבין, ענה פ., אבל עזרת היהודים לכל ארצות ערב יכולה להיות חשובה. הנה "מדינה" (הכוונה לעיר מדינה) זו היתה עיר של 75,000 תושב. עכשיו יש בה רק 1500. מחוסר דרכים נהרסה. א.ס. יודע צורך הפיתוח. וערב עניה. עזרת אנגליה או צרפת - פרושה שעבוד. היהודים יכולים למלא תפקיד גדול. וא.ס. יעריך זאת. שאלתיו שוב: כלום אתה מניח שהעולם הנוצרי ישלים עם העמדת א"י תחת שלטונו של א.ס.? מה אתה מדבר על עולם נוצרי - ענה - זהו ענינה של אנגליה. זוהי קולוניה אנגלית. וא.ס. לא יסכים לשום דבר - אם ישאר איזה רמז לשלטון אנגליה. הוא אינו דומה לפואד או לפיצל או לעבדאללה. הוא אינו רוצה בשלטון מדומה. הציעו לו להיות חליף - אבל הוא אמר: כלום ישמעו לי המצרים או ההודים? מהו חליף בלי שלטון ממשי? כלום תפקיר אנגליה את האינטרסים האימפריאליים שיש להם בארץ? שאלתי למה אתה מתכוון? שאלני. - לצנורות הנפט, לתחבורת האויר, לנמל. כמובן שא.ס. לא יסכים לשום זכויות מיוחדות לאנגליה, ענה. כל אחד יוכל לעוף, כל אחד יוכל לקנות נפט - אבל זכות מיוחדת - לא. זהו שלטון אנגליה. שאלתי על סעוד (יורש העצר). הוא מכובד בקרב השבטים, אבל אין הוא א.ס. זה הגיע לשלטון מתוך מלחמה והתאבקות קשה - סעוד נולד למלוכה. אין דבר נעשה בערב בלי דעתו של א.ס. הוא קובע הכל. לא בנו, לא מיניסטר, הוא בעצמו מחליט הכל, וכולם מצפים למוצא פיו. אמרתי: כשחשבו בתובנו על פדרציה ערבית וגם כששוחחנו על כך עם ידידינו הערבים לא התכוונו אף פעם לא.ס. קודם כל באו בחשבון א"י, עבר הירדן, עיראק. מדוע אתה מוציא לגמרי את עיראק? סוריה אני מבין. כאן צרפת. אבל עיראק - האין זו הארץ שבאה בחשבון ראשונה? פילבי נמנע מלדבר על עיראק, אם כי אני חזרתי לשאלה כמה פעמים במשך השיחה. {P006} {0185-79} לבסוף ספרתי לו על שיחתי עם פואד חמדה. שאל אם הדבר ידוע לסעוד ויסין הנמצאים פה. אמרתי שעד כמה שידוע לי - לא נפגש אתם פואד, אבל הוא הבטיחני לדבר עם א.ס. עצמו. פילבי אמר שאולי כדאי שנפגש עם אנשי סעוד פה. הוא יחשוב על הענין ויודיע לי. בעד ארוחת הצהרים שלם פילבי למרות מחאתי שאני הייתי המזמין לשיחה. - שיחתי עם פילבי תמה בעשרים רגע לפני ארבע, ומאטנאום הלכתי לקלוב האבטומובילים המלכותי הנמצא בשכנותו לראות את ארמסטרינג ברבע לפני ארבע, כפי שהותנה בינינו. גם בצורתם החיצונית שונים שני האנשים האלה. ארמסטרונג גבוה, חיוור, אנגלי טפוסי. פילבי - בעל קומה בינונית, מגודל זקן, שזוף פנים כנחושה "קלל" (מה זה "קלל"?) פילבי המוסלמי מעשן סיגרות, ארמסטרונג אינו מעשן כלל - אם כי פניו בפני שכור. במסבתי שתה רק תה, אך הציע לי וויסקי וסרבתי. ואיני בטוח אם בגללי לא שתה משקה אחר - או למרות חזות פניו אין הוא"שותה". הוא, א., נפגש כבר פעמים עם ויצמן. שאלני למצב ולסכויי הרפורט. אמרתי שאיני יודע, אך אני חושש שהרפורט לא יניח לא דעת היהודים ולא דעת הערבים. הוא אמר: אנחנו במצוקה [ כתב יד ] משום כך באתי אליך, אמרתי, מצבכם יוקל אם יעלה בידינו להגיע לידי הסכם עם הערבים. הוא הודיע מיד - שלא צד זה ולא צד זה חשוב בעיניו, אלא האינטרס הבריטי. ובלי ספק בשבילם היה טוב אילו שני הצדדים היו מגיעים לידי הסכם - ושאל במה יוכל לעזור. אמרתי לו שאחד הקשיים במו"מ עם הערבים הוא ריב המנהיגים והתחרותם. כל אחד מפחד מהשני, ואם גם הוא חושב שכדאי לברות ברית עם היהודים הוא מפחד שמתנגדו יכריז עליו בעל בוגד. ויש למצוא איש בעל השפעה שיכנס בעובי הקורה, ונדמה לי שאיש כזה יוכל להיות א.ס. {P007} {0185-80} א.ס., אמר, הוא איש פקח, זהיר וישר. יש לו גישה ריאליסטית לדברים. מתחשב בעובדות. אם כי מוסלמי אדוק - אינו קנאי. מעשן בסתר. אין גלוי ואמתי. אף פעם לא ירמה; אם ישאל על דבר מה - יש שיסרב לענות, אבל אם יאמר הן, או לאו - ההן שלו הן, והלאו שלו לאו. יודע לכבוש יצרו. אוהב נשים, אבל אינו יוצא מגדר החוק, כי אף פעם אין לו יותר מארבע נשים, אם כי הוא מחליפן תכופות ע"י גרושים. [ בתשובה לשאלתי ] לא יעשה שום דבר נגד אנגליה. אין כל חשש שאם יהיו מהומות בארץ ישלח א.ס. צבא לארץ. א.ס. לא יתגרה באנגליה. כשהוא פנה לערבי א"י נעשה הסבר בהסכמת הממשלה האנגלית. אנשיו פה - אין להם כל השפעה מלבד איש אחד - הציר חפיז והבה. א.ס. מחליט על כל דבר בעצמו - ולא יתן לשום איש לפעול בשמו. פילבי אינו היועץ הפוליטי של א.ס. אם כי הוא ידידו. פילבי עמד לימין א.ס. בטרם עלה לגדולה, וא.ס. שומר אמונים לידידיו, אבל הוא דן על הכל בעצמו ושוקל כל דבר בשבלו. פילבי שנוא על הפמליא של א.ס.; כי הוא נוהג בהם בגסות, מקלל ומחרף. הוהבים נזהרים מניבול פה, וא.ס. עצמו אף פעם לא יחרף איש - הוא יסטור בלחי, יקטע ידיים, אבל לא יחרף. ומשום כך אין פילבי אהוב - אם כי הוא מוסלמי והבי. עד כמה מוסלמיותו היא כנה? פילבי היה מקודם אתאיסט. אילו היה נוצרי או יהודי לא יכול היה להעשות מוסלמי אמתי. אבל דוקא משום שלא היה נוצרי יתכן שהוא נאמן במוסלמיותו - אבל סירובו עלול להזיק. פואד חמדה שהוא איש נבון, והתשובה שנתן שרק אחרי הופעת הרפורט תתכן פגישה עם א.ס. על חיפוש דרך להסכם - יש פה טעם. הוא, ארמסטרונג, נכון לבדוק בקרב שליחי א.ס. בלונדון אם כדאי להפגש. שלטונו ותקפו של א.ס. הוא לגמרי אישי. אחרי מותו עלול כל הבנין להתפורר. בין בניו אין שלום, ואין ביניהם מי שעלול להמשיך מפעלו. אבל עם א.ס. כדאי להפגש - כי למרות הצלחתו לא אבדו עשתונותיו. בנידון זה הוא דומה למוצטפא כמאל - אף הוא איש זהיר. ארמסטרונג ידע על בקורו של המופתי במכה - אך לדעתו לא יצליח לסכסך את א.ס. באנגליה. {P008} {0185-81} תוספת: בשיחה הקודמת עמד פילבי על כך שא.ס. חי בפחד עצום שאנגליה תהפוך את ארצו לקולוניה בריטית. להשתוממותי ענה שיש יסוד לדבר: אחרי קריעת בורמה מהודו הוכרזה עדן לקולוניה בריטית והועמדה תחת משרד המושבות. אנגליה מנסה עכשיו להרחיב גבולותיה של הקולוניה הזאת על חשבון א.ס. ויש סכסוך קשה. מובן שא.ס. לא יתן, אבל הוא יודע שאנגליה לא תסתפק בעדן בלבד. נסיתי לעורר שאלת איטליה וסכנתה המרובה. פילבי מבטל סכנה זו. הסכנה היא אנגליה... בערב קבלת פנים לב.צ. ורחל בקלוב האנגלו-פלשתינאי. יו"ר - גב' דוגדייל.