יומנים > יומן - מלא 18/06/1958

{P001} {0007-35} 18.6.58, יום ד' בבוקר בא אצלי שר הפיתוח של ניגריה המערבית, גבריאל דקו בלוית עוזרו. מלא התפעלות ממה שראה בארץ. אינו רוצה במומחים בריטים, גם לא אמריקנים. הכי טובים לדעתו הם הישראלים. מהם אין לפחד. בשנת 1960 ניגריה תהיה עצמאית, אבל כנראה תהיה מדינה פדרלית, כי יש שבטים שונים, ורוב מוסלימי. אין שפה משותפת. מן ההכרח להשתמש באנגלית - גם ללימודים וגם כשפת המדינה. עושה רושם של איש פיקח. ישהה בארץ עוד ימים אחדים. באחת עשרה כנסת. הצעות לסדר היום על הופעת אלופים באספות מפלגתיות (בגין), על פתיחת התערוכה בבריסל בשבת, (מינץ), על קבלת עובדים שלא כדין ועל התפטרות פרנקל וויתקון (בבה) ועוד. עליתי על הדוכן חמש פעמים. האחרון היה יזהר הררי שהציע לדון על הציוניות; הסכמתי לדיון אם כי לא ראיתי בו תועלת, והחלט - כמדומני זו הפעם הראשונה - שיתקיים דיון, אבל מסופקני אם ההחלטה תתקיים. בחמש וחצי פגישה עם קורדייה. ביקר אתמול בירדן. על סעיף שמונה לא רוצים לדון, הוא מפציר שלא נסגור הדרך לאנשי הכפר, אם לא נסכים - יביא הענין למועצת הבטחון. יש סטינוגרמה. {0007-36} אחרי הישיבה ירדתי לת"א.