יומנים > יומן - מלא 20/03/1929

{0074-83} ח' אדר ב' 20 מרס יום ד' בשבע בבוקר בא אצלי שנקר - הוא מציע לגמור ב-35 גרוש. אמרתי לו שהצעה זו איני יכול להטיל על החברים, אולם איעץ אותם לקבלה. בשמונה נסעתי לת"א. מועצת התימנים נדחתה לאה"צ. בחמש וחצי מועצת התימנים: ב"כ מירושלם, ת"א, פ"ת רחובות ראשון, נטע, הלפרין ופרומקין. גמזו סקר על מצב הארגון התאונן על חוסר עזרה מצד המוסדות, חוסר פעולה תרבותית ביחוד. לא סודרו ישיבות עם הוה"פ. בדיחי מתאונן שבשנה זו נסוג ארגון התימנים אחורנית, באשמת המועצות העירוניות. לא היתה פעולת הסברה בקרב התימנים. לא חינכו את הפועלים האשכנזים להתיחס לתימנים כלחברים שווים. {0074-84} התאחדות התימנים עומדת עכשיו בקשרים את הרויזיוניסטים, התאחדות האכרים והמזרחי. רוצים לנצל את התימנים להרעת מצב הפועלים. צור (ירושלים) - דורש שיטת פעולה מיוחדת בשביל הצבור התימני, כי הוא נמצא בדרגת-חיים אחרים מהצבור האשכנזי. ההסתדרות צריכה להתחשב את הבנתו, מנהגיו, מסרתו, יחסיו. יש לעשות הרבה הקלות בשביל תימנים ואלמנטים אחרים כמותם לכניסתם להסתדרות. נטע מציין את הקושי שיש לתימנים להסתגל לחיי ההסתדרות. ההסתדרות לא הצליחה לחדור לתימנים. אין התמדה בפעולה הדרושה לתימנים. גם התימנים אינם מתמידים בפעולתם ובתביעתם. הזנחה כזו היתה גם ביחס לפועלת, עד שקמה תנועת הפועלות. אין עדיין תנועת תימנים חזקה. בחדרה אין כמעט תימני בהסתדרות. בזכרון יש קשר עם ההסתדרות, בלי היותם חברים. בפ"ת יש חברים, אך אין השפעה. בר"ל נשארו ותיקי התימנים ואחדים מהצעירים בהסתדרות, אולם הקשר רופף. ברחובות יש קבוצת תימנים נאמנה להסתדרות אך זה חוג צר. יש צורך שהמועצות במושבות יקחו את ארגון התימנים ברצינות. לשם כך דרושה פעולה רבה. הפעולה המרכזית בשביל התימנים צריכה להתרכז דוקא בידי חבר אשכנזי. האיש הזה יעסוק גם בעבודה תרבותית ויפעיל את המוסדות המקומיים. הוא יסדר הרצאות, ולא וה"ת. לוביאניקר מציין שבת"א החליפו 170 תימנים את הפנקסים, יש כחמשים שעומדים להחליף. זה מראה שיש רצון להסתדרות. האסון בת"א שאין כל בסיס כלכלי לתימנים. בתקופת הגאות עסקו התימנים בעבודות סביב בנין. עכשיו כשהימין מעסיק רק כ-200 בת"א אין {0074-85} לתימנים מה לעשות. לבתי-חרושת התימנים לא נכנסו. מקצועות כמעט אין להם, מלבד חייטים וסנדלרים. בעץ, מתכת, אריג, חשמל אין תימנים. בהתאחדות התימנים יש כמאה פועלים, גם מצבם ככה. תומך בהצעת נטע ע"ד מרכז אשכנזי. דורי הציע לגלוסקא לפני שלשה שבועות שהתאחדות התימנים תחליט שאינה מתנגדת להסתדרות ואינה מארגנת פועלים ואינה פותחת לשכות עבוד, ואז הוא יציע לחבריו שיכנסו להתאחדות. הועד בירושלם החליט להעמיד שאלה זו במועצה. בועידת התאחדות התימנים הנמשכת עדיין דנים היום בשאלה זו. צירי ירושלם תומכים בהצעה. (ברל מטלפן מגשר, אפשר שרוטנברג יציע שימסרו לו גמר הענין בתנאי שהפועלים ישובו לעבודה, כל השאלות ימסרו לבוררות. מלבד שאלת השכר שהוא יקבע כדרישת ההסתדרות, אולם יודיע על זאת רק כעבור יום או יומים. אני עניתי לברל שאני נוטה לכך ואתיעץ עם קפלן). לוביאניקר סובר שרגע זה אינו מתאים לאחוד עם התאחדות התימנים, כי גלוסקא מקבל עכשיו עזרת האכרים ובעלי-הבתים. יש לחזק את ארגון הפועלים התימנים, ואז יבוא האחוד. יבנאלי ספר על הפעולה החנוכית של וה"ת בקרב ילדי התימנים והנוער. חוסר פעולה יש בקרב הגדולים המרצים לכלל צבור הפועלים אינם מתאימים לצבור התימנים. דרושים מרצים מיוחדים לתימנים. בדבר הילדים יש שאלה אם ליסד ב"ס מיוחדים לילדי התימנים - או כמו שחושבת ההסתדרות הציונית שילדי התימנים צריכים לבקר ב"ס כלליים. לגדולים יש צורך במדריך מיוחד, ביחוד כשאין עכשיו פעולה ישובית המסוגלת לקרב את התימנים. {0074-86} דורי מספר על ארגון הנוער התימני בירושלים המכיל כמאה ועשרים חבר, עכשיו הרוב מהם נוטים להסתדרות. דורש לארגן חוגים בין התימנים ללמוד ענינים שונים. לקלוב התימנים נחוצה ספריה. יש לסדר מקהלה תימנית לשירים תימנים. גמזו סובר שחסרה בעיקר פעולה תרבותית בין הגדולים. הוא שואף לב"ס כללי, אולם רוב התימנים מונעים ילדיהם מב"ס כללי כי אינם רוצים בחנוך חפשי. בדיחי חושב להכרחי בתי-הספר הדתיים בשביל התימנים, כי לאחרים לא ישלח התימני את ילדיו. קפרא מרחובות מתאונן על הנוער העובד שאינו עוזר לנוער התימני. וח. בדיחי דורש שתוף התימנים באספות. ח. בדיחי קובל על סדרי העליה של התימנים, גלוסקא עיכב סרטיפיקטים לקרובי עולים, העולים מגלגלים בצריפי פח הוא מציע לפתוח משרד עליה של ההסתדרות בעדן. הלפרין ספר על סדור העליה בעדן. במקרה נסע לשם קסלמן ולו מסרה הנה"צ לבחון ולאשר את העולים. הוא גם הציע סוחר אחד בעדן שישמש משרד אר"י. גלוסקא התנגד מאוד לאיש זה, הלפרין לא התנגד לקנדידט של קסלמן. על-פי דרישת הלפרין נתבטל בית-העולים המיוחד לתימנים לפני שבועים. העולים התימנים נכנסים יחד עם החלוצים לבית-העולים הכללי. הלפרין מציע שחברינו התימנים יקבעו בתוכם ועדת עליה. ועדה זו תכין חומר לקונגרס. בדיחי קובל שלשכות העבודה מקפחות את התימנים בחלוקת {0074-87} העבודה. לוביאניקר מציג שאלת העמדה הכלכלית של התימנים בעיר. מציע לארגן קבוצות תימניות של בעלי-מקצוע ולא מאומנים, למען יוכל לקבל עבודה ולמלאותה, ביחוד בירושלם. מת"א יש הכרח להוציא מספר פועלים תימנים למושבות - לכל הפחות 100 משפחות. פרומקין מוסר: מחר ישלחו 40 איש מת"א לנ.צ., מהם 20 תימנים. תהיה עבודה בטוחה לשלשה חדשים. התאחדות האכרים שלחה פקיד לבחור פה 100 תימנים, הוא פנה להתאחדות התימנים ובחר 33 איש. מ.פ.י. פנתה לועדת העזרה שתדרוש משלוח תימנים חברי ההסתדרות. לדעת פרומקין אפשר להוציא מת"א עוד 30 תימנים מההסתדרות. דורי - בירושלם בודד אינו מקבל עבודת בנין, אלא קבוצות. בתימנים אינם רגילים לחיי קבוצה. בדיחי שואל מדוע לא מכניסים תימנים בקבוצות המתארגנות בת"א - 1-2 בקבוצה? כל מחוסרי העבודה ביפו, מלבד האינוולידים, סידרו בעבודה, נשארו רק התימנים. הפתרון אינו יכל להיות רק המשלוח למושבה - יש לסדר את התימנים בעבודה גם בעיר. החלטנו לדחות סעי, ההתישבות ושאר השאלות לישיבה שניה של המועצה בפסח. החלט לבחור ועדה מרכזית של :5 גמזו מפ"ת, פנחס קפרא מרחובות, מחלי הלוי מראשון, בדיחי מירושלם, בדיחי מת"א. שאלת המזכיר - המרכז נמסרת לועדה. קובעים ועדה של שלשה: בדיחי, קיציס ופרומקין אשר תכין הצעה ע"ד הכנסת תימנים לבתי-חרושת ולמקצועות חדשים. קובעים ועדת-עליה של ארבעה: {0074-88} בדיחי, דורי, קפרא, יחיה כהן, אשר תעבוד יחד עם מרכז עליה. הלוי יהיה ב"כ התימנים בהפועל. ועדת התרבות תכניס בתקציב תרץ מדריך מיוחד בשביל התימנים. עד סוף שנת תרפ"ט יתאימו את הכוחות המרצים לפעולה בין התימנים. בישיבה מיוחדת את מרכז הנוער העובד יבררו את אפשריות הארגון והפעולה התרבותית בין הנוער התימני. שאלת היחסים להתאחדות התימנים תתברר בישיבת הועדה המרכזית את מזכירות הוה"פ.