יומנים > יומן - מלא 20/04/1939

{P001} {0189-19} 20 אפריל בא אצלי ח.מ. קלווריסקי. קיבל מכתב מיום 15.4.39 ממוסטפא אל והבי אל חל שחוריד. רוצה להפגש אתו ואת חברו. שאלני מה לעשות. אמרתי לו שיסעו להפגש עם הוריד לשמוע מה בפיו. א יציע איזו הצעה - אל יתנו לו תשובה אלא יביאו ההצה לנו. --------------- מסר לי דובקין שהממשלה בחיפה פנתה למחלקת העליה של הסוכנות שיתנו אוכל לאנשי האניה לחמשה ימים. אמרתי לו שיענו בכתב : המחלקה מתפלאה על דרישה זו. הסוכנות הדאג לאנשים אלה אם ימסרו לרשותה, אבל אם הממשלה מגרשת אותם מבלי {P002} {0189-20} לדאוג אפילו שלא ימותו מרעב - אחריות על חיי האנשים האלה תפול על הממשלה. קיבלתי דו"ח על המפעל הטיס שלנו : יש לנו אווירונים עם מוטורים אנגליים. האווירונים פעלו כל הזמן בסדר מופתי. היו מאות טיסות ללא תקלה. מלבד מקרה קל של שבר בנף בדרום ים-המלח לרגל ליקוי בשדה-תעופה. יש לנו שלושה טייסים : צוקרברג, רפופורט ולזרוס. צוקרברג קיבל באנגליה תואר B (מדריך וטיים מסחרי), והוא מוסמך .A מטעם המיניסטריון הבריטי לתת רשיונות טייסים מסוג לזרוס מסוגל אף הוא לקבל תואר B. רפופורט הוא המדריך המרכזי ללובי הטיס בדאונים. פוהורילה - קונסטרוקטור לבנין ותיקון דאונים וגופי אוירונים וצוקרברג נבחנו בתור מהנדסי תעופה. צוקרברג מקבל 20 לחודש, פוהורילה 15, רפופורט 8, לזרוס אינו מקבל שכר. האווירונים עדיין נושאים סימנים פולנים ונמצאים פה כאורחים תיירים. עומדים עכשיו לקבל סימנים אדי"ם, ואז יהיה דינם כדין אווירונים אנגלים. עומדים להתקבל עוד שני אווירונים מפולין : 1 סגור לשלושה נוסעים. 2 סגור לחמשה נושעים. בשניהם מוטורים אנגלים מסוג הנמצא אצלנו. {P003} {0189-21} יש להכשיר שדה תעופה שלנו בעסק הירדן - ולהשיג רשות להשבמש בשדה התעופה בת"א. יש לקיים בית-הספר באפיקים. במשך שנה אפשר לחנך 50 טייסים מסוג A. לשם כך יש להקים הנגר שיעלה בערך 300 לא"י וצריף בעל שני חדרים לדירה לטייסים. ----------------- אה"צ ירדתי לת"א. בגימנסיה נתכנסה הוועדה הישובית של הוה"ל. מלבד חברי הנהלה הוה"ל מצאתי שם את סמילנסקי, אוסטר, רפופורט, סופרפקי, ברט, מוסינזון, ציזלינג, רמז, קפלן ועוד. באתי בגמר הוצאתו של חופיין. הגדרתי את המדיניות החדשה של הממשלה, כפי שנוסחה בלונדון, בשלשה סעיפים : א) היהודים ישארו מיעוט, לא יותר משלים האוכלוסין. ב) תאסר ההתפשטות היהודית. גם של יהודי א"י, מחוץ לתחום צר; מלבד עסק החוף בחלקו יאסרו עלינו רכישת קרקעות ברוב הארץ, ויגבילו בשאר. ג) במקום שלטון אנגלי יקום לאט לאט ובהדרגה שלטון הרוב הערבי וינתנו "ערובות" למיעוט יהודי. גזר הדין טרם נחתם - אך הסיכויים לביטולו קלושים מאוד, כי רבי המדינה - ראש הממשלה, מיניסטריוני ההגנה, הורו, חוץ והמושבות מחייבים מדיניות זו. {P004} {0189-22} המתנגדים לה בממשלה מעטים וחלשים, אם ישנם כאלה. כשבוע לאחר תום הועידה היה הספר הלבן צריך להתפרסם. מאז עבר כחודש ימים, והספר הלבן טרם נתפרסם. אולי מפני השנויים בסיטואציה העולמית, אולי מפני היסוסים פנימיים אולי מפני לחץ רוזוולט. כל מאמצינו עכשיו מכוונים לדחיה. לשם כך טלגרף ו-ן התראה אחרונה לראש הממשלה - שבלי השתמשות בכוח נגד היהודים לא יגשימו מדיניותם החדשה. טלגרמה יותר נמרצת נשלחה לברנדייס על-מנת שידבר עם רוזוולט. אולם עלינו להכון לגזרה - ולעבוד בפניה. הנוכל? עלינו קודם לעמוד על משמעותה של המדיניות החדשה. אין זה הספר הלבן של 1922 או אפילו לא של 1930. זהו חיסול הציונות והסגרת הישוב. אין זו מדיניות הוכרחת מחשבון שקול ו... של אנגליה. שתי מפלגות האופוזיציה מתנגדות לה. חלק הגון, אם כי לא מכריע במפלגת השמרנים מתנגד לה. היא תוגשם. אם לא נכביד הגשמתה. לא נעמוד בפניה רק במלים. באנטוורפן - בכינוס שליחי קרן-היסוד, לפני כשנה, סיפרו ממילנסקי וברץ על מאמצי הישוב. אמרתי אז : אם כי הישוב עשה גדולות הריני בטוח שעדיין לא גילה את כל יכלתו המוסרית והכוחות הזנוזים בתוכו. מפעל כופר הישוב שבא אח"כ הוכיח לי צדקה אמונתי בישוב. {P005} {0189-23} במה נהדוף סכנת המדיניות החדשה ? בארבעה אלה : א) פעולה קונסטרוקטיבית שתגביר כוחנו המדיני והזקיק אנגליה אלינו : יהודה של חיפה, כיבוש הים, הקמת תעשיה בעלת ערך צבאי. ב) אי-מתן יד להקמת המשטר החדש. אי-השתתפות במוסדות המכוונים ל"עצמאות". אבל הממשלה לא תרתע - כאשר הבטיחה לערבים. גם בלי השתתפות היהודים יקומו המוסדות החדשים. ג) התנגדות קונסטרוקטיבית : המשכה העליה וההתישבות בלי הסכמת המממשלה. ד) התנגדות כללית למדיניות החדשה שתכריח הממשלה להשתמש נגדנו בכוח - מבלי שאנו נשתמש בכוח נגד כוחות הצבא והמשטרה האנגלים. ספק אם אנגליה תעיז להגשים מדיניות הזקוקה לביונטים כשבאנגליה גופה יש התנגדות למדיניות החדשה. ודעת הקהל בעולם ובעיקר באמריקא תראה במדיניות זו הפרת-אמונים וחילול הבטחות והתחייבויות לעם היהודי. עיקר הפעולה תלוי בישוב - ונחוץ מעכשיו ליכוד .... אמיץ גם בתוך התנועה וגם בתוך הישוב וגם בקואופרציה בין שניהם. ההדיפה תעשה לא מתוך שנאה לאנגליה - אלא מתוך התנגדות למדיניות הממשלה {P006} {0189-24} אם תפרוץ מלחמה - נעמוד עם אנגליה. אבל אם יהיה שלום - נכשיל המדיניות. נצא להורג - אבל לא נהרוג. בהדיפה אקטיבית נשמור על עזרה העם היהודי. נרכוש דעת הקהל באנגליה ובאמריקא. סמילנסקי קם ושאלנו שורה של שאלות חמורות : 1)אם אנו סבורים שיש עכשיו לפעול על דעת הישוב - מדוע שלחנו טלגרמה חמורה זו לראש הממשלה מבלי לשאול הישוב ? 2) האפשר לקיים קו זה : ליהרג ולא להרוג ? האין כמה מעשים בישוב מוכיחים שאין זה אפשרי ? 3) האם מלחמה זו לא תחליש הישוב - המשמש עכשיו לפי דברי משען עיקרי של הציונות ? 4) על מי נסמוך במלחמתנו זו ? 5) בעליה ב' נעשים דברים מסמרי שערות. היתכן מעשה כזה ? 6) השקלנו כל המסקנות והתוצאות של קו ההתנגדות ? הרב שפירא שאל : 1) מדוע שותקים ולא מרעישים עולמות, על איסור התישבות בנקודות שיש לנו כבר ? 2) מדוע מחרישים בשמגרשים אניה ? עניתי לסמילנסקי : 1) בלונדון היתה נציגות הישוב, לצערי לא קיבל סמילנסקי הזמנתנו ולא בא. אבל נציגי הישוב אישרו עמדת ההנהלה. {P007} {0189-25} ואם כי עכשיו דרושה התיעצות יותר אמיצה - אסור היה להחמיץ הטלגרמה, שמא אפשר עוד למנוע רוע הגזירה, וההתראה היתה צריכה להשמע לפני פרסום הספר הלבן. 2) הקן שאנו קובעים קשה מאין כמוהו, אולם התנהגות הישוב במשך שלוש השנים הוכיחה שהוא מסוגל לכך : לחם בגבורה, אבל רק במסגרת הגנה עצמית ולא יצא מגדרו. מעטים פרשו הגדר - להם אין תקנה. 3) ידענו חומר מסקנותינו - ידענו גם חומר המדיניות החדשה. בלי הכשלתה, הציונות בסכנה והישוב בסכנה. 4) הישוב עלול לסבול בתקופת ההתנגדות - אבל אין ברירה. לשאלות הרב שפריא : 1) בדבר ההתישבות מותר לשתוק - כי אנו צריכים לפעול. ההתישבות תתקיים בין שהממשלה תסכים ובין שלא תסכים. 2) בענין העליה אין להחריש, ורע שגירוש אניות עבר עד עכשיו בלי מחאות חריפות של הישוב. ------------------------ בערב שיחה ממושכת עם ברל, אליהו ליבינשטיין וגלילי (לסיה) על הארגון. לא הגענו למסקנות סופיות, והחלטנו להפגש שניה במוצ"ש, בשובי מהסיור הימי. {P008} {0189-26} י.ר. מרכז : 1. כספים 2. תעשיה 3. רכישה 4. תקציב 5. פיקוח מטה : מחלקה אופרטיבית תכניות פעולה הדרכה תכנית (ביצור, נקודות) אינפורמציה ספרה גיוס (של טרנספורט, תעשיה) אישית (מנויים) טיפול בחברים עיבוד הצעות ארגוניות סשמיסטיקה א.ג. מנהלי תעשיה ורכישה אינם חברי המרכז, אלא ממוני על-ידו.