יומנים > יומן - מלא 20/04/1958

{P001} {0006-77} 20.4.58, יום א' בבוקר בא אצלי רוזן. פנו אליו יוסף ספיר, אונא, חמיס, ריפטין, שערי, עו"ד קלמנטובסקי בענין הממשלה הצבאי. מנוי הועדה עשה רושם טוב, אבל נסיעת שני חברים - בר יהודה ובורג - מעוררת חשש שהעבודה תתעכב. מה הם רוצים? לבטל הגבלות התנועה. יש עכשיו 3 אזורים: אזור בטחון, אזור כפרים נטושים שתושביהן עברו לנצרת ולמקומות אחרים, ואזור נצרת שבו כ20.000- ערבים. ניתנו כבר הקלות, אבל דורשים רשות ללכת לרמלה, ליפו ועוד. אמרתי לו שעד אחרי יום העצמאות לא אטפל בדבר. בקפ"ח בחבל לכיש יש דר אדל. בנו, בן 12, הוא גאון מתמטי ורצה לעבור משום כך לירושלים. יצחק אמר לי שמטפלים בדבר. בא אצלי שנער. חוזר מחרתיים. שאלתי מדוע אין יחסים דיפלומטיים? פון אקרט, מזכיר מדינה בלשכת העתונות ויועץ קרוב לאדנאור (אין הוא "יורש העצר", אלא ארהרד, השני לו - שטרויס שכוכבו עולה, מנהלים מו"מ חשאי עם פולין. אם יצליחו יחוסל הקו שאין יחסים דיפלומטיים עם מדינות המכירות במזרח גרמניה. וירד פחד הערבים, ואז יציעו לנו יחסים דיפלומטיים. {0006-78} שנער נפגש עם ברנטנו - גם הוא מחייב יחסים דיפלומטיים. הגרמנים נתייאשו מאיחוד עם גרמניה המזרחית, ולגן לא איכפת להם שקושרים קשרים עם גרמניה זו. מרק ורן בא לגרמניה לחתום על הסכם מסחרי. כנראה שיחול שינוי ומפנה ביחס למזרח אירופה, ון שרפנברג - עוזר חדש לברנטנו - הוא ידיד. בהסכם השילומין יש סעיף המבטיח לתת לנו שני השעורים האחרונים בבת אחת ובמזומנים. ואנו עומדים לקבל 50 מיליון דולר. אין בגרמניה "נסיגה" כלכלית ואין חוסר עבודה. אבל מעמידים פנים כלפי העולם כי מצבם הורע, כי תבעו מהם להשתתף במעניקים למדינות נחשלות. יבוא הנה קרלו שמיד - איש מרכזי בס.ד., סגן נשיא הבונדסטאג, איש חשוב יותר מאולנדורף. הס.ד. דורשים רפרנדום בשאלת ניסויים אטומיים, אדנאור מתנגד. תבוא הנה גם גברת גרסטנמאיר, אשתו של נשיא הבונדסטאג, מתון, במפלגת אדנאור; הוא אישיות מכרעת בעתיד, ומתיחס אלינו באהדה. היש נאצים ונאציות בגרמניה? לא, נשארה רק נטיה לאנטישמיות. חזון כללי הוא: אהדה לישראל, אי-רצון ליהודים. מבדילים בין ישראלי ובין יהודי. ניאו-נאציסם במובן היטלריסטי לא קיים. קבוצות קציניות לא קיבלו אחוז מספיק ולא נבחרו. בין האורחים שיבואו יהיה ברואר, ראש ממשלת (ועירית) המבורג, ס.ד. היה בימי המלחמה בארה"ב, שנער סבור כי כעבור 3-2 חדשים יחול מפנה ביחס לבה"מ, ולרגל זה - גם ביחס לישראל {0006-79} בא אצלי נפתלי. יו"ר הכנסת לוחץ עליו לנסוע להולנד ולבלגיה ב4- במאי במשלחת הכנסת (ביקור גומלין). לא נוח לו הדבר, כי הוא מ"מ שר הפנים וקיבל על עצמו להיות יו"ר ועדה הסתדרותי בעניני סו"ב. רוזן מחייב נסיעת נפתלי. הנסיעה היא לשבועיים. יוכל להיעדר שבועיים, ואחר יהיה מ"מ שר הפנים. שאלתי אם היה שר במשלחת שבאה הנה. שפרינצק טוען שישי כבר תקדים - נמיר נסע במשלחת ליוגוסלביה. אה"צ בא אצלי שר הדואר הקנדי בלוית בורג. הביא לי מכתב מדיפנביקר. שוחחנו על קנדה. בחמש אה"צ קבלת פנים לאורחי חוץ בביתי. באו מארה"ב, מקנדה, מאמריקה הלטינית. הצטלמויות בלי סוף. בין האורחים ונדרבילט שעומד לעשות פה סרט - איש תרבותי וידיד יהודי. אח"כ ביקר אצלי ראש עירית קלן, שאצלו עובד בנו של אדנואר. בערב בא אצלי רבי סילוור. מקודם שוחחנו על יחסי ישראל ארה"ב ועמדת ה-.S.D. אפילו הוא לא מרוצה מדלס. הסברתי לו המצב הפוליטי. לבסוף עברנו לשיחה על הציוניות. הוא קרא מאמרי בשנתון, וסוף סוף הבין עמדתי וראה שמקודם לא ידע אותה. מסכים אתי ב95%-, אמרתי לו שזה מספיק לי בהחלט. אבל התאונן שאין המדינה מעניקה סמכות לציונות בארה"ב. הוא סבור שבעוד ארבע שנים נעמוד במערכה פוליטית קשה, ואינו רואה ביהדות אמריקה כוחות שילחמו לנו מחוץ לציונים. אמרתי לו כי איני מאמין שהציוניות באמריקה תרכוש לעצמה עמדה ביהדות בעזרתנו בלבד. הכרחי שיהיה {0006-80} בתוכה כוח כובש, העובדה היא שכמעטט אין ציוני פחות מבן ששים. אין משיכה לציוני אמריקה בקרב הדור הצעיר, אם כי לפי השמועה מתגבר הרגש היהודי בדור הצעיר. סילוור אישר דברים אלה. ואמרתי לו - עלינו לדאוג שכל הכוחות ביהדות אמריקה יעמדו מאחרינו. יש צורך בעליה חלוצית ואינטלקטואלית לארץ. סילוור הסכים; אבל זה - אמרתי לו - יוכל ליעשות אך ורק בכוח המדינה. תנועה שאינה דוגלת בעליה לא תוכל לעורר עליה, סיפרתי לו על חליפת המכתיבם שלי בענין זה עם דר. דייוויס. בדרך כלל היתה השיחה ידידותית. סילוור נתרכך בשנים אלה.