יומנים > יומן - מלא 20/06/1936

{P001} {0130-95} 20.6.36, באווירון, על פני הולנד. רק לאחר תום הוויכוח הרגשתי את תוצאות המתיחות של השבוע שקדם לו. עשיתי משגה והתחייבתי לבוא לוורשו ליום א' -. ושם הכינו לי ליום זה ישיבה עם הועדים המרכזיים, מסיבת עתונאים ואספה פומבית. למען הספיק לוורשו הייתי צריך לקום הבוקר בחמש, בשש עשרה יצאתי את לונדון, ובשבע הפלגתי מקרודון. רק בקרודון הספקתי לתפוס העתונים - ב"טיימס" יש דו"ח הגון של הוויכוח, ב"דיילי טלגרף" - מקוצר, וב"דיילי הרולד" - מקוצץ ולא הוגן. סידרתי עם לוריה שיאוורן הבוקר את לירושלים ול"דבר". הספקתי עוד לראות את מכתבו של א.ג. לחיים. אחד המתווכחים - איני זוכר אם זה היה ווינטרטון, העיר באירוניה היות וא.ג. ידוע בסימפטיות הציוניות שלו מובטחני שיהיה הוגן בכל מאה האחוזים כלפי הערבים. התנהגותו ודבורו של א.ג. לא הניחו אצלי כל ספק שאמנם הוא ידיד, וידיד נבון, אבל חוששני שאת המדיניות יקבע לא הוא אלא ווקופ. אמנם יש להניח שעובדת הסימפטיות הציוניות של המזכיר תשפיע בלי ספק על הזקן. אולם הוא ידע - כשירצה בכך - להציג את דרכו וקו-פעולתו כאילו מכוון לטובת הבית הלאומי. אם כי הוויכוח הנחיל לנו ניצחון רב בדעת הקהל האנגלית אין לחשוב שהמערכה תמה. מצד גמאל וידידיו האנגלים תעשה עכשיו פעולת תעמולה רבה. כוחנו רק בחוג המצומצם של {0130-96} מדינאים מובהקים ועתונאים ראשיים. אבל בצבור האנגלי הרחב ובעתונות הפופוליארית עמדתנו רופפת - כי הטענה הערבית מתקבלת בנקל על הדעת מפני פשטותה. המצא עשרת אלפים אנשי צבא אנגלים בארץ מקשר עשרות אלפים אנגלים באופן ישר עם הארץ. לכל איש צבא יש הורים, כלה או אהובה וידידים - והוא כותב מכתבים. המשפחות פה חרדות לחיי קרוביהם. ויש צורך בפעולת הסברה עממית. בארץ יש לנו כלי חשוב - Pal. Post . מן הראוי לתת הוספות מיוחדות לעתון זה שתהיינה מוקדשות לבירור האספקטים השונים של שאלת א"י, התפתחות כלכלית, קרקע וכדומה. ע"י העתון יותר קל להגיע לקורא האנגלי בארץ מאשר ע"י חוברות מיוחדות. לא כן באנגליה. כאן נצטרך לפרסם שורה של חוברות לא גדולות. - עכשיו נצטרך להתרכז בפעולת הבצרון, לא קל יהיה להחריד את הגולה. הצבור התרגל להתקפות הפריודיות - ואינו מזדעזע. אין מבינים סכנת ההרס המשקי. חוסר המומנט הדרמתי מטעה ומשלה את דעת הקהל היהודית. ובהתחלה נצטרך לרכז הפעולה בקרב יחידים. דכוי המהומות ידרוש זמן רב, אולי כמה חדשים, אם כי השביתה לא . תמשך עוד הרבה זמן, אולם סכנת הדרכים ושיתוק התנועה, ניתוק הקשרים בין יהודים וערבים יתנו את פעולתם המצטברת. בהתאם לעמדתו של ווקופ - מסרב לע"ע א.ג. לדון על פיצויים. ג'ימי חושש שהחזקת הצבא בארץ "תאכל" את כל העודף {0130-97} ומגבית בגולה עכשיו - מסופקני אם תצליח. גם התרוששות ההמון הערבי בעקב השביתה תתן אותותיה בחיי המשק בארץ. - ואווירוני טס על פני ארץ ברוכה, שופעת ירק ומים, יערות ושדמות - ושלום... מאממטרדם אנו טסים ישר לפרג. מאמסטרדם הפלגנו בעשרה אחרי תשע ובשתים עשרה פחות חמשה אנו צריכים להגיע לפרג. אנו עוברים את גרמניה מבלי לרדת אליה ומבלי להזקק לויזה גרמנית. - הארץ מתחת שטוחה, מישורית כולה זרועה ערוגות וגגות מאדימים, מונוטונית וכאילו חסרת תנועה. רק פה ושם יש שפורח עמוק עמוק למטה ענן קל. השמים שמעלינו - תכלת, וכשאני מביט למעלה נדמה שאנו תועים באויר ללא זיע וללא תנועה. ברכבת - בדרך לצ'חיה. באחת וחצי הגעתי לווינה. כאן נפגשתי עם סוקל ועוד שני חברים. הרכבת לוורשו זזה רק עשרים אחרי שלוש והיה לנו זמן לשיחה. כבכל מקום תולים גם פה את האשמה בווקופ, ומתיחסים באי-אמון לחוקים החדשים. תנועתנו בווינה, לדברי החברים, חזקה. במפלגה יש למעלה מאלף חברים, החלוץ אינו חזק ביותר, לעומת זאת יש "עובד" רב-כמות - למעלה משש מאות חברים, ממי שהיו ס.צ. אוסקר גרינבום מושל בכיפה ונוהג ביד רמה, {0130-98} הוא נשען עלי בהתנגדותו להקמת הסת' אחידה... לדברי החברים אפשר לעשות בווינה פעולה בשביל צרכים מיוחדים - אבל יש למהר, כי בעוד שבועים שלושה יעזבו האנשים את ווינה - בשביל נאות קיץ. מוורשו אתקשר עם אוסקר גרינבום (טיל. 28-344 ר ), כי בידו לעזור. המאורעות בארץ לא הפחידו - אבל גם לא זעזעו... זוהי כנראה התגובה בכל מקום.