יומנים > יומן - מלא 20/07/1928

{P001} {0095-31} ג' אב 20 יולי יום ו' דברתי הבוקר עם סולד. מסרתי לה עמדתנו. היא אופורטיניסטית, לדבריה, ובעד הסוכנות, כשיעבדו אתנו יעבדו ברוחנו. אם יש באמת סכנות בתכנית זו ונוכיח לה זאת - תתנגד אף היא. החלט שנמשיך שיחתנו. באספה. פחח את הוכוח סופרסקי. ביקר את המצב הפוליטי. פקידים אויבים. אי השתתפות הממשלה בצרכינו. מה שעשו זה חלק קטן מהחוב המגיע לנו. ביטול האבטונומיה של ת"א; התנקשות בזכות השפה העברית, מיעוט פקידים עברים, יחס לעליה. בסוף הביע התנגדות לסוכנות . אחריו דבר רייך. אנחנו חלשים. אין לנו כסף. בתור יהודים אנו רוצים שלא רק ציונים כי אם כל העם ישתתף בבנין הארץ. למתנגדים של הסוכנות אין כל רעיון ותכנית מלבד התנגדות. המוני הציונים בעד הסוכנות, המוני היהודים עוד יותר. א"י חביבה להם מכל דוקטרינה. דורש יד תקיפה להגשים את הסוכנות. אחריו דבר פרבשטין. לא מביע דעת כל המזרחי. מהמנהיגים שמענו אתמול רק שאבדו את האמון בעצמם ובתנועה הציונית. עונה לרייך. ההתנגדות לסוכנות יש בה יותר תכנית מאשר בתכנית הסוכנות. ויצמן לא פעל לכי הוראות הקונגרס. אין עליה בתכנית, אין קרקע לאומי, אין עבודה עברית, אין שפה עברית. הדעות במזרחי חלוקות. בעד תכנית זו אין אף דעה אחת, אולם יש דעה שעם תקונים אפשר לקבל, ויש דעה שיש לדחות בכל אופן. {0095-32} רוזנטבליט בשם האכסקוטיבה: הנה"צ מיעצת לצמצם את הוכוח עם ועדת הסוכנות בנמוקים משקיים בלבד. הנה"צ מתנגדת לעמדת הועדה להחליף את הקבוצות החדשות במושבים בלי הסכמת המתישבים. לוקר שואל מדוע לא פרסמתם זאת בהחלטה? אחריו מדבר שפרינצק. האם היינו צריכים בשביל תכנית עלובה זו של חמש שנים הבאות היינו צריכים במשך 5-4 שנים להרוס את התנועה הציונית? במקום פרוגרמה ציונית שלנו עד עכשיו הביא לנו עכשיו אף לא פרוגרמה קפיטליסטית אלא פרוגרמה של יצר הרע קפיטליסטי. בסוף דרש מויצמן ללכת ולפרוש שוב מגלת הציונות. אחריו קפלנסקי. מלפני עשרים שנה, כשהצביע נגד אוגנדה, אינו זוכר קונגרס או ישיבת וה"פ שהרגיש רצינות ואחריות כמו היום. קובע את הדוקטרינריות של הועדה, הדעות המוקדמות של "המומחים" ההנחות של הועדה והמומחים אינן משקיות אלא דוקטרינריות פוליטיות. מציין שהלאמת הקרקע נתקבלה בתנועה הציונית עוד לפני היות תנועה חשובה של פועלי ציון, ההתישבות הקבוצתית בדגניה ובמרחביה נוסדו כשהיה רק בא כוח אחד לפועלים ב"יהרס קונפרנץ" הציוני ומכחיש את העלילה של המומחים שצורות התישבות אלו התפתחו רק תחת הלחץ הפוליטי של הפועלים. ההנהלה אחראית למעשי המומתים והועדה. תכנית זו היא הכרזת מלחמה לפועלים. בחריפות יצא נגד הצעת "הועד הזמני". לאקזקוטיבה זו לא נמסור יותר שום מו"מ. לא נמסור לדון על שנויים. דורש ועדה ציונית להכין תכנית פעולה. {0095-33} אחריו מדבר גרינבום. אינו מהמאוכזבים. כל מה שקרה היא מסקנה מוכרחת של רעיון הסוכנות והמו"מ של ויצמן. ההנה"צ לא באה עכשיו בדברים גלויים: זוהי התכנית, קבלו, אם לא - עלינו ללכת. אולם הביאו הצעה "חרוצה" לטשטש את המצב ולהפריד בוה"פ בין הדבקים. ממעטים את דמות הדו"ח של הועדה ומכסים שזוהי התכנית בשביל התכנית כפי ההסכם שבין ויצמן ומרשל. המשיך בסגנון הרגיל שלו. אוסישקין עלה אחריו. דבר יודית. ציין המצב הרוח הירוד בישיבה בתוך "המנצחים" הסבה - הוסר הצעיף מעל פני הכלה וחשכו העינים. אם לקבל העמדה הפורמליסטית של ויצמן שהסוכנות היא החלטת הקונגרס והדבר נגמר - עלינו להפיק הוכוח, כי מה שהציעו לנו מתנגד להחלטות הקונגרס. מגן על זכות הגדרה עצמית של המתישב, אם כי בעצמו מהנגד לקבוצה. לפועל יש זכות להתנגד לקבוצה, לא למונד. להסתדרות הציונית יש רכוש רוחני - אם לא חמרי -, לצד השני אין זאת, והם יאבדו את הרכוש הרותני שלנו. בדו"ח הזה לא ניצור תנועת נוער. רוטשילד נתן כסף, מכיס עצמו, והרבה, אך אילו לא באה התנועההיתה כל עבודתנו נהרסת בארץ. בנוגע לקה"ק - הוא בוחר ברכוש פרטי, אבל בזכרו מה שנעשה ברוסיה, באירלנדיה ובשאר ארצות וחושב על מה שעלול להיות בארץ בעתיד, הוא בוחר בקושי של הלאמת הקרקע. בנוגע לעבודה עצמית - הזכיר הבילויים ומיסדי חדרה ופ"ת, ולבסוף הגענו למאורעות פ"ת. אנחנו הציוניים שגידלנו תנועה עולמית, רכשנו כוח פוליטי, הקימונו ישוב, החיינו שפה - נעמוד על הברכים בפני אנשים שלא עשו כלום בארץ. ויצמן {0095-34} אמר אתמול שנהיה גאים - גאים איננו. דרש עמדה ברורה. בעד או נגד. נאומו עשה רושם עצום. אנשים בכו. הפסקת צהרים. אחרי הצהרים הראשון דיזנגוף. התנגדות הפועלים מתוך שנגעו בעניניהם. איני מבין מהו הכעס נגד מתכני התכנית. האם היו צריכים להתיעץ עם פועלי ציון? הם מציעים את שיטתם - שיטת שלי שלי שלך שלך. מדוע לא נחתמו עד היום החוזים כפי שהחלט בקונגרס? לא צריך לדחות את היד המושטה. אולם הוא מציע חלוקת עבודה: בכסף הציוני תעבוד ההסתדרות הציונית כרצונה, אנשי הסוכנות ישקיעו כספם במוסדות מיוחדים. אחריו רופין: החל בבקורת הרכבת המומחים. הזכיר שבקש לפני ארבע שנים להזמין את רוזן - שהוא יהודי ובר סמך באמריקא. אולם באוו זרים. השאלה בארץ אינה טכנית ומשקית בלבד, יש שאלה מוסרית ולאומית, אך נעצב את חיינו בארץ. בשנת 1923 היה מיד על פי הזמנת רופין בארץ, ובדו"ח שלו הביע הסכמה רבה למפעל. במשך 4 שנים נעשו שנויים רבים קדימה במשקנו: התבגרו, למדו, גדלה היכולת המשקית, ולא מובן כיצד היום הוא פוסל את עבודתנו. הם הביעו דעתם לא על שאלות משקיות אלא סוציאליות וחברתיות שאינם מומחים להן. קמבל היה פקיד בהודו, ביון היה גזבר של ועדת ההתישבות. ביון היה לו לפי דבריו תפקיד פשוט: לחלק סכום הכסף על מספר הפליטים ובאופן זה לחלק . בא"י נפגש פעם עם המרכז החקלאי, לא רצה לדבר כלום, רק שהם ידברו וענה: {0095-35} אין מה לדבר. אתם יש לכם ראשים סלוים ולי ראש אנגלי. איש מהמומחים לא התראה עם רופין ולא דברו אתו בארץ. לא בחנו תנאי ההתישבות היהודית ברוסיה, ארגנטינה, א"י. בא"י אין מקום להתישבות של רוחים. בעלי אמצעים אינם רוצים ללכת לעמק. יש שאלה על הדור השני. טוענים למה אין חוזים? ביון עוד לא החזירו אף פרוטה מסכום של 8 מיליון. הללו מושבות פיקא - אבל רק מושבה אחת נוסדה ע"י פיקא = בנימינה. עלתה יותר מהמושבות שלנו, אך לא שלמו עד היום אף פרוטה. אוסרים מושבות בהרים. אולם יש רק מושבה אחת - קרית ענבים והיא היתה לה השנה ריוח. נגר חות דעת המומחים, גם מסקנות הועדה אינן מניחות דעתו. בעד הסוכנות. נחוץ עוד כסף, נחוצים עוד אנשים. יש לנו החלטות הקונגרס בעד הסוכנות, ולא נוכל פתאום לשנות את כל הפרונט. קשה לו לדחות את הרפורט כמו שקשה לו לקבל אותו. בעד רטיפיקציה של הרפורט, אולם צריך להגיד שהיסודות הלאומים חשובים לנו כמו יסודות משקיים. סובורדינציה של המומנט המשקי למומנט הלאומי. דבר עוד ליכטהיים - דברים לא חשובים. אחריו דברתי אנכי. אוסישקין התאונן בלי יסוד על ישיבה זו ששורר בה מצב רוח ירוד. ישיבת הוה"פ לא נפתחה אמש אלא היום, ועל היום אין להגיד מה שהגיד אוסישקין. אתמול הגישה לנו ההנהלה את "הברית החדשה" - אך בלי אומץ, בלי תוקף ובלי אמונה. הודות לתעודה זו הובהר המצב וההתלבטות של התנועה במשך שנים תגמר. עכשיו כל ציוני יוכל ויחויב לענות ברורות: הן או לא. אנחנו עונים בלא {0095-36} ברור ומוחלט גם נגד התכנית וגם נגד אלה שהגישו אותה. לא מפני שהיא פוגעת בעניני הפועלים. מפני ענינינו המעמדיים אין אנו פוחדים. יש לנו די כוח בארץ, בהסתדרות, במפלגה, בתנועת הפועלים בעולם להלחם על ענינינו המעמדיים. הנה באתי רק כציוני, וכציוני אני פוסל את התכנית, מפני שנמחק בה צלם האלהים הציוני. הודעתי שחייבנו ואנו מחייבים את הסוכנות המורחבת, לא נדרוש משותפינו אידיאולוגיה ציונית, אולם השותפות תתכן רק על יסוד הפעולה הציונית שלנו ולא על יסוד הפעולה הפילנטרופית שלהם. ואת תכנית הפעולה אנחנו נקבע. גם בתוכנו יש חלוקי דעות, אולם בתוך תנועה היונקת ממקור רעיון התחיה והגאולה - איני מפחד ממתנגדינו, לא נקפיד גם על הדוגמא הדימוקרטית בארגון בני הברית שלנו. אולם נעמוד בחרף נפש על התוכן המלא והטהור של הציונות. ציונות היא לא רק בנין א"י אפשר לפנות את א"י - ותקות ישראל תכזב אפשר להקים חברה שתהא לקלון. אין קסם בא"י. גם שם אפשר להתנוון. יש גם שם סוחרי נשים. אפשר ליצור קני עבדות ערבית שיהיו לזועה לעם היהודי ולאנושיות. לבנות עם יהודי ולחדשו נחוץ כסף - אך לא רק כסף. נחוצה אידיאה מוסרית גדולה. בתכנית זו שהגישה הועדה אין האידיאה הציונית. אין לי כלום נגד חברי הועדה - חסרונם היחיד שאינם ציונים, ולא להם לתכן את תכנית המפעל הציוני. לא הפגיעה בקבוצה ובקה"ק היא העיקר - היא רק סימפטום - לחוסר כל רעיון לאומי. השאלה העומדת לפנינו היא שאלת המצפון הציוני. ואני דורש מכל ציוני ותיק שלא ישתמט מתשובה ברורה, בלי אמתלאות. לשאלה הזאת אין שני צדדים. כלנו בארץ נכונים לרעוב עוד שנה ושנתים ובלבד שהציונות {0095-37} לא תתנכל ולא תתכחש. אין לנו ענין לכוחות חדשים ולאמצעים חדשים אין אנו בטוחים שהאיריה הציונית נשמרת בטהרתה. עלינו למסור לועדה שלנו להכין תכנית פעולה ציונית ועל יסודה יעבדו אתנו כל אלה שירצו להיות שותפים למפעל. אחרי דבר מוסינזון והישיבה נסגרה. אחרי הישיבה ניגשה אלי סולד ואמרה לי בהתרגשות רבה: לא שוכנעתי, אולם היום הרגשתי רגש של גאון על היותי ציונית. הדברים ששמעתי היום הגדילו בי את הכבוד הציוני שלי. אני כבר זקנה, בת 68, ולא קל לי לשנות דעתי אבל הייתי מאושרה כששמעתי מדברים כך כמו שדובר היום. בלומנפלד מתאונן למה אנו תושבים שהם אינם ציונים. גם הם רואים את כל הלקוי והסכנה של התכנית, אבל הם חוששים שאם זה ידחה לא יהיה כסף. בגרמניה לא יהיה כמעט כלום, כי רוב הנותנים פה אינם ציונים ונותנים על סמך ווסרמן. בערב היתה לנו ישיבה את ההתאחדות: שפרינצק, קפלן, טברסקי. מאתנו: זלמן, קפלנסקי אני. שפרינצק ציין 3 שאלות: 1) דו"ח הועדה - מאוחדים בשלילה. 2) הרחבת הסוכנות - מאוחדים בחיוב. 3) ויצמן - שנוי במחלוקת. הליכת ויצמן היא אסון. כוחותינו דלים, אין אנשים אחרים. לא יהיה תקציב. בארנו נמוקינו וציינו שדחיה מוחלטת של התכנית ממילא תביא לידי הליכת ויצמן.