יומנים > יומן - מלא 21/03/1937

{P001} {0185-34} .21.3.1937 השיחה התקיימה לפי הזמנת הנציב בשתים-עשרה. כשבאתי לארמון הביא אותי המזכיר הפרטי לגן, ועל אחד הספסלים ישב הנציב והתחמם לאור השמש בתוך שיחי פרחים. והשיחה היתה בגן. זה מכב לא גילה ידידות כל-כך רבה כבפעם הזאת. מקודם דיבר על ענינים של מה בכך - רשמי לונדון, שמש וערפל וכדומה. אח"כ סיפר שביקר בשוק ממכר תפוזים וראה הרבה תיבות מקולקלות אמרו לו שהפעם יש 25% רקובים, תחת שבכל השנים יש רק 3-4%. בזאת אין להאשים הממשלה העיר באירוניה, אף לא המשלחים, כפי שהסבירו המומחים הסיבה היא ברטיבות המרובה של שנה גשומה זו. אח"כ שאלני על המצב הכלכלי בארץ, שמע שהמצב משביע רצון מאוד. אמרתי שלא הייתי אומר זאת, אולם בשים לב למה שקרה השנה ולמצב הפרוע עכשיו - הרי המצב הכלכלי לא רע. במושבות יש דוחק בפועלים, וגם התעשיה זקוקה לתוספת ידים עובדות. יש בעיר - בעיקר בת"א, מחסורי עבודה, חלק גדול מהם בלתי ראויים לעבודה. הבנין כמובן פחת. בקרב הישוב העברי המצב גרוע יותר, עד כמה ששמעתי, כי סבלו יותר מהשביתה ומהמהומות. שאל כמה יהודים יושבים על הקרקע. אמרתי בכפר יושבים למעלה קצת ממאה אלף, אבל לא כולם חיים מחקלאו. כששאל למספר אלה - אמרתי שאוכל להמציא לו מספרים מדוייקים, אבל כרגע לא אוכל לענותו. מספר הפועלים החקאליים במושבות נתרבה, ונתתי לו מספרים מפתח-תקווה ומשאר המושברות והסברתי מדוע זה קרה. העירותי שלצערנו לא נשתנה המצב ברכבת, כמקודם מספר הפועלים היהודים פעט, ואנו רואים בזאת לא רק קיפוח כלכלי אלא נזק וסכנה פוליטית. העירותי על סכנת השריפות {0185-35} בשדות, שאין מן הנמנע שהמסיקים ונהגי הקטרים הערבים עושים זאת. יש גם חשש שביתה, וסיפרתי לו על אספת פועלי הרכבת הערבים שנדרשה להבטיח השתתפות בשביתה כללית אם הועד הערבי ידרוש זאת ועל אספה דומה לזו של פועלי הנמל הערבים. פועלי הרכבת הבטיחו לשבות אם גם פולי הנמל יצטרפו, ופועלי הנמל - אם בעלי הסירות יצטרפו. אחרי שאלות אחדות על חורנים ופועלים מצרים הגענו לעיקר - למצב הפרוע בארץ. סיפרתי לו על השיחה עם הול לפני שבוע ועל ההצעות שהיגשנו לו לתיקון המצב. כפי שידוע לי היתה לו באותו יום שיחה בלונדין עם וייצמן ושרתוק. הנציב הפסיקני - שיחה זו היתה לא ביום ב' אלא ביום א', עניתי לו בשחוק שלאשרי איני נציב מטעם ההנהלה הציונית, אחרת היה מקבל "פסק" מהמזרחי על הפרה שיטתית של יום שבתו. -אני יודע גם ששרתוק מסר לו בכתב את ההצעות שלנו, בסוף השבוע התקיימה בלונדון פגישה בין וייצמן ושרתוק ובין מזכיר המושבות - בנוגע לחוסר הבטחון בארץ, והמזכיר הודיע שהוא מחכה לרפורט של הנציב. החלטתי - הפסיקני הנציב - לראות מקודם את המצב בעיני, ומחר אני יוצא לגליל ואבכון את המצב במקום, אהיה בצפת ובשאר המקומות, ואשוב ביום הרביעי, ואז אסיק מסקנה. לפני צאתי רציתי לשמוע דעתך על מצב ועם יש למסור השלטון לצבא. אגיד לך בסוד - אני מגיד זאת לך באופן פרטי לגמרי - שאין הסכמה ביני ובין הצבא, הצבא אינו רוצה לקבל את השלטון. הוא חושש שגם לא יוכל לתקן. אינם רוצים כנראה לקבל האחריות. {0185-36} הם אומרים שאם לא יצליחו עכשיו עלול הדבר להזיק בשעה שיצטרכו לקבל השלטון על כל הארץ.. אתה יודע שאני מעריך דעתך ואני רוצה לשמוע מה אתה חושב בענין זה. אמרתי לו אין לי יסוד להגיד שאני בטוח שבמסירת השלטון לצבא יוחזר הסדר ויושלט הבטחון, אולם ברור לי ללא כל ספק שהמשטר הנוכחי אינו מסוגל יותר - אילו גם היה רוצה ואילו הוא מסופק אף הוא - להשליט סדר. המשטרה הערבית חלקה אוהד את הטירוריסטים, וחלקה מפחד ממנו. -חוששני, הפסיקני הנציב, שהחלק השני גדול מהראשון. יתכן, ענינתי,אם כי לי קשה להכריע. בתי-המשפט נוהגיםלפי פרוצדורה של ארץ תרבות ושלום כאנגליה, והרוצחים מטיילים חופשים. התושבים הערבים שרויים בטירור או מסייעים לפשעים, כי מעולם לא הצטיינו בשמירת החוק, והם עכשיו בטוחים שלית דין ולית דיין. בארץ משוטטות כנופיות מזוינות. אלו שארגן קאסם, שאל הנציב. גם אלה וגם כנויות שמטרתן שוד וביזה. בימי המהומות קיבלו משכנות מהועד הערבי העליון, עכשיו הם חיים משוד ומסחיטת כסף מעשירים ערבים. יש כנופיות שפנו לאנשינו והציעו שרותן ליהודים. -ומה עניתם - שאל הנציב בשחוק. - לפי שעה אין אנו זקוקים לשרות ממין זה. בחיפה, שבה נשתמרו קשרים בין יהודים וערבים, באים אלינו נכבדים ערבים ומתאוננים על הפקרות וחוסר שלטון. רבי מהם סידרו לעצמם "הגנה" (השתמשתי במלה העברית) פרטית בבתיהם. ההמון הערבי עיף מהמהומות - אבל רואה רק כוח אחד בארץ - הטירוריסטים. אפילו בחוגי הפקידות - הערבית? שאל הנציב: לא, עניתי, האנגלית. {0185-37} יש הרגשה של חוסר אונים ממשלתי. הנציב הסכים להערכה זו, כאילו דובר על ממשלה שאין לו שייכות עליה. קשה לגלות רוצחים, אין לזמוך על משטרה ערבית, סדרי בתי-המשפט אינם הולמים את צרכי הארץ בתנאים הקיימים. אינו יודע מה יעשה הצבא, אך ימצאו הם את הרוצחים. העירותי, שבמצב זה של אנרכיה גמורה אין להתחיל מחיפוש הפושעים האינדיווידואליים, אלא מהטלת אחריות ועונשים על הסביבה המסייעת לפושעים או מסתירה אותם. יש לגלות כוח ממשלתי - אח"כ ימצאו גם הפושעים היחידים. יש לעקור תחילה את האטמוספירה של פשע וטירור, ומסופקני אם זה עכשיו לפי כוחה של האדימיניסטרציה הציווילית. האם יכול אני לכתוב לאחר שאשוב מביקרוי בגליל למזכיר המושבות שהישוב היהודי אינו מתנגד לשלטון צבאי? בהחלט, עניתי, ובלבי השתאות לשאלה זו, לאחר שהיגשנו תביעה כזו גם פה וגם בלונדון. העירותי, שבין הצעותינו שהיגשנו להול היתה גם דרישה להרשות לכל אכרי הגליל והעמק לשאת נשק במושבותיהם, וסיפרתי על פרטי המאורעות בכפר החורש ויבנאל, שאילו היו בידי הנתפקים נשק היו אולי ניצלים. אולם עד שהממשלה תחליט על הצעה זו בכללה שי צורך דחוץ לתת רשיון לשאת נשק לרועים ונהגים הנמצאים כל הים בשדה ובדרכים. הנציב הבטיח לעיין בדבר לאחר שובו. ביקשתי רשות לעורר שאלה שניה: - השידול. סיפרתי לנציב מה שהבריקו לנו מלונדון על דברי מזכיר המושבות, והיבעתי השתוממות על חוסר ההגיון וחוסר הצדק שבדחיה זו. {0185-38} אפשר היה להבין היסוסי הממשלה לפני חצי שנה, כשהיה איזה הגיון לפייס הערבים כאן הפסיקני הנציב באמרו: אני התנגדתי באופן מתמיד (consistently) להפסקת העליה: ודרשתי כל ימי המאורעות מהממשלה לתת השידול בזמנו. ידעתי, עניתי, שאתה עמדת על מתן השידול האחרון, כי כך סופר לי בהיותי בלונדון: אולם איני מבין עכשיו את טעם הדחיה. האנגלים פועלים לעתים תכופות באופן בלתי-הגיוני, אלב תמיד יש הגיון רב בחוסר-ההגיון המדיני. אולם הפעם אין להבין את טעם הדחיה (postponement) הזאת. לשמע מלה דחיה (postponement) זקף אילו אזניו ופניו הביעו תמיהה. מדוע אתה אומר דחיה, שאלני, עניתי שבטלגרמה שלנו מלונדון נאמר - שמזכיר המושבות הבטיח שהשידול של מחצית השנה ינתן, אבל רק לאחר קבלת מסקנות הועדה, ובטרם קביעת מסקנות הממשלה. פני הנציב כאילו נקפאו, ואמר: ההחלטה היא שלפני מסקנות הועדה אין שידול, אחר-כך תדון הממשלה ותחליט אם לתת או לא. אמרתי, אם כך, הדבר נעשה חמור עוד יותר. והפעם ענה בקוצר-רוח ובאי-רצון: דבר זה יוחלט בלונדון. נתרכך כאילו והוסיף: אנו פה נמשיך בכל ההכנות לשידול ואיש לא צריך לדעת כלום. זוהי שאלה רק של שבועות אחדים. אמרתי שלפי הידיעות שלונו לא יתפרסמו מסקנות הועדה לפי יוני, כי הממשלה רוצה לפרסם יחד עם המסקנות גם החלטתה היא. {0185-39} כן הוא, ענה הנציב, זו היתה עצתי. אבל אין זאת אומרת שזה יהיה רק ביוני. יתכן שהכל יתפרסם באפריל, עוד לפני ההכתרה. אם הממשלה לא תמצא יסוד להתנגד למסקנות הועדה, היא תקבל מיד החלטותיה ותפרסם אותן, ורק אם לא תוכל להסכים למסקנות המועדה - יתכן שהפרסום ידחה. הנציב קם מהספסל והוביל אותי בשבילי הגן. סיפר על שיחתו עם א.ג. - השיחה הראשונה שהיתה לו עם מזכיר המושבות ושאל מה דעתי עליו. הרגשתי שאין הוא נלהב ביותר מהעומד על גבו, ומכיוון שדם אני איני חסיד גדול של א.ג. השתמטתי מתשובה ישרה וסיפרתי על קשריו הוותיקים של א.ג. עם הארץ. הנציב הוסיף שנפגש גם עם מלקולם, וכאן נשמעה ממנו נעימה של ידידות, לבסוף סיפר על שיחה ארוכה עם בולדווין. בתשובה לשאלתי אמר שהשיחה נסבה על עניני א"י כי בולדווין מתענין בארץ כנוצרי וגם מנימוקים אחרים. הביע צערו על הסתלקותו של בולדווין מהממשלה, כי אנגליה זקוקה לאנשים כאלה. העירותי, שבשביל חלק של מפלגתו בולדווין הוא יותר מדי ליברל. לבסוף התנצל הנציב שהבהיל אותי מתל-אביב - אול םרצה לפני לכתו גלילה לשמוע דעתי על המצב. הירגעתי אותו שהייתי בסוף-השבוע זה בירושלים לרגל המצב המדאיג. נפרדנו על-יד האוטו שלי.