יומנים > יומן - מלא 22/03/1943

{P001} {0151-19} 22 מרס 1943 1. תזכיר של נ.ס. לר.ק., תמציתו נמסרה גם לשליח א.ס. בבגדד : א. אחוד א"י וסוריה, ב. הסורים יבחרו צורת שלטונם, העיקר שסוריה וא"י יהוו מדינה ערבית חזקה למלא תפקידה בדבר הערבי, ג. המרוניטים בסוריה הצפונית (לבנון) יהנו מהזכיות שהיו להם תחת המשטר התרכי, ד. היהודים בסוריה הדרומית יוהנו מזכיות הספר הלבן. ה. סעודיה, עיראק וסוריה הגדולה יהוו ברית ) loose federal Union ( פדרלית רופפה לכל אחת תהיה ממשלה עצמאית, אבל שלשתם יועצו יחד בעניני חוץ, הגנה, ענינים תרבותיים וכלכליים, ו. מצרים. תימן ושאר ארצות ערב יוכלו להצטרף לברית אם ירצו. שליח א.ס. בבגדד באגרתו לאדוניו הוסיף שנ.ס. חזר על פחדיו מאינטריגות יהודיות. נ.ס. טוען שהתעמולה היהודית שואפת להפריד בין אמרי. ואנגל. באמרה שהאנגליה תומכת בערבים מנמוקים אימפריאליסטיים, ועל אמר. לתמוך ביהודים מתוך תחרות באנגליה. הוא (נ.ס.) סבור שצעד משותף של א.ס. ועיראק לא יקניט ( embarak ) הממשלה האנגלית כפי שסבור א.ס. - נ.ס. גם {0151-20} סבור שעל הערבים לפתוח תעמולה באמריקא לפני גמר המלחמה. לדעתו האיש הטוב לעבודה זו הוא ציר עיראק בוושינגטון. 2. כשהמלך (א.ס. ) קיבל ידיעות אלו מעיראק הוא קיבל גם אגרת מ"חוג מוסמך" במצרים. בו נאמר שהתזכיר של 185 אנשי הקונגרס לרוזוולט הביא לידי פעלתנות רבה בקרב הערבים. הבריטים - נראה - אינם מתנגדים לצעדי הערבים בפלשתינא וגם לא לתנועה לכנס ועידה ערבית, היות ואינם חוששים להפחתת הפרסטיזה של אמריקא במזרח התיכון. נאמר שנ.ס. השיג הסכמו של ראש הממשלה המצרי להצעה (סוגסטיה) שממשלות ערב יגישו אגרת לרוזוולט בבקשם תמיכה לענין הערבי, ומצרים ועיראק הבטיחו לבקש שאר ממשלות ערב להצטרף אליהם, ביחוד את סעודיה. הכותב, אמר שיתכן שהממשלה המצרית תופיע בפומבי כצ'מפיון של הערבים. ביחוד אם הנגודים בין נחש ובין הארמון יסודרו. 3. בקבלת אגרות אלה פנה א.ס. לנציג ה.מ. בג'דה ביחס להצעות נ.ס. אמר א.ס. שהן בכללן דומות להצעותיו והוא יתמוך בהן אם כי אין הוא אוהב את כולן. הוא מוכן תמיד לקואופרציה עם ממשלות ערב אחרות, בתנאי שיחסיו עם מ.ה.מ. לא יפגעו ( not up set ). הוא לא רואה בעין יפה הפניה לארצות הברית בשלב זה. הוא סבור שאין להתעלם מכל השיחות והדיונים על אחדות ערב, היות והוא יודע מהנסיון שלדברים פעוטים יש לפעמים, {0151-21} כשמתנכרים להם, תוצאות חמורות. אבל אם מ.ה.מ. עוקבת הענינים ותבטיח את האינטרסים שלו - ישאר לא-אקטיבי, אם כי אם מ.ה.מ. לא מתנגדת להצעות ממשלת עיראק - הוא יקדם אותן ברצון במידה שאינן מתנגדות לאינטרסים שלו ושל הענין הערבי. ביחס לארצות-הברית הוא שמע שוילקי הבטיח לנורי שעיראק תתפוס מקום ראשון בקרב מדינות ערב בועידת השלום. הוא היה מתעלם משמועה זו, אבל אחרי בקשת נ.ס. להצטרף אליו בפניה לארצות הברית ובקשות דומות לאלו ממצרים, דעתו היא שהמצב מחייב עיון רציני. יחסו לארצות הברית ידידותי, אבל מצפונו לא מרשה לו לשחק משחק דו-פרצופי. ידידו הראשון היא בריטניה. והוא סבור שאחרי כל מאמציו ומאמצי אנגליה להקים שלום והרמוניה הרי הכנסת גורם (אלמנט) חדש במדיניות ערבית תביא לידי מבוכה ואי-שקט. אם יש להכניס את אמריקא - אם מפני השפעת היהודים ואם מפני שהשתוף שלה דרוש בשאלות הגדולות, הרי הוא מבכר שמ.ה.מ. תשמש צנור שדרכו תנהר השפעת אמריקא למזרח התיכון. הוא מזהיר את מ.ה.מ., שאם כי הם יכולים לשים אמון במנהיגים הערבים, שהם ידידיהם. אין הם יכלים להאמין ב"עדר הכללי" ( common herd ) שלא"לנגד" ( to play off) את אמריקא נגד מ.ה.מ. המלך הוסיף שכל זה מדאיג אותו ולכן הביא הכל לתשומת לב מ.ה.מ., ואם מ.ה.מ. תסמן קו הפעולה שהם מיעצים, הרי הוא ינקוט בו. (כ"ד פברואר מ"ג).