יומנים > יומן - מלא 22/03/1962

{P001} {0194-154} 14-22.3.62 ביום ד', 22.3.62, בא אצלי רוזן לשאול מהו המצב אחרי תקרית נוקייב. סיפרתי לו מה שקרה ואיך אני רואה המצב ומה אנו עומדים לעשות. שאלני אס יוכל למסור זאת לחבריו. שאלתי למי? ענה: הררי, קול, רימלט ספיר וברנשטין. אמרתי שיכול למסור לספיר ולברנשטיין שהיו בממשלה. הוא בערך העסכים לעמדתי שבמקום לסדר מעשי הגמול - נענה בכל כוח מיד לאחר התקפת הסורים, וזה יתכן רק במטוסים. אחריו ראיתי את כתריאל שלמון - שגרירנו ברומניה. שאלתיו אם יש סכנה לעליה מרומניה. לדבריו יש תמיד סכנה כזו, אבל עד עכשיו קיימת החלטה, בלי ספק מאושרת על ידי רוסיה, להיפטר מהיהודים, והוא סבור שבמשך שנתים תעבור כל יהדות רומניה לארץ - אם לא יקרה משהו בלתי צפוי מראש: החרפת יחסי מזרח מערב, לחץ מוגבר מצד הערבים ועוד כאלה. עכשיו כל ידיעה על סכנת הפסקה - אינה נכונה. שאלתיו אם שמע משהו על ראש הממשלה (סיפר לי שזה דורש מאתנו מיליון ד. בשני שעורים - לשלם בשוויץ). מתשובתו הבינותי שלא הגיעה אליו ידיעה זו, אבל סיפר על יהודי אחד בשם יאקובר בלונדון "הקונה" אנשים מרומניה. עד עכשיו אין הממשלה ברומניה מרשה איזה מגע שהוא בין העולים ובין השגרירות שלנו. הוא נפגש עם אחד מחברי הממשלה שעזר לו ברפוי עינו שנפגעה קצת בשעת הציד ונתבודד אתו. הביא פרופ' לעינים יהודי, ונתברר שיש בו פונטלה איד ומוכן לעלות. שאלתיו אם ירשו לאיש כזה לצאת. ענה בחיוב. הם מגדלים אינטליגנציה של עצמם - ואינם זקוקים ליהודים. - בינתים הוגד לי כאילו בקר ואשכול באו לידי הסכם של פשרה ביניהם, והם רוצים להפגש אתי בשלוש אחה"צ, כי שמעו על מכתבי למרכז המפלגה וחוששים שמכתבי יקלקל ההסכם. {0194-155} 14-22.3.62 בשלוש הגיעו כמעט רוב חברינו בוועד המרכזית (בקר לא בא, כי הוא מרגיש לא טוב), ומסרו לי על פרטי ההסכם: לשלם לא תוספת יוקר - אלא הממשלה תשלם לכל פועל בעל משפחה שיש לו ילד אחד סכום מסוים, לבעל שני ילדים - קצת יותר על חשבון הוספת היוקר. שאלתי אח אשכול מאין יקח לשלם - אמר שיש לו רזרבה. העירו לי שאין הסכם מוחלט על אי תשלום תוספת היוקר אלא ביוני ובדצמבר - ובהתאם לכך תיקנתי את מכתבי. כמעט כל היום - שנשאר ברשותי אחרי פגישות - הקדשתי לכתיבת מכתבים ועניתי על כל המכתבים שנערמו אצלי החודש. לפי עצת גולדה ויצחק נבון ביטלתי מאמרי לניו-יורק טיימס על הבודדהיסם בבורמה - כי במאמר נגעתי בשני האישים - או נו ונה-וין, שאחד נהפך בינתים מראש ממשלה לאסיר והשני - מרמטכל לראש ההפיכה הצבאית ולראש מדינה וראש ממשלה גם יחד, כי גם הנשיא וגם הממשלה כולה סולקו מתפקידיהם. נשאר ברשות נ.י. טיימס רק המאמר על חזון ישעיהו ובעיות דורנו. לאחר שיתפרסם בנ.י.ט. יש בדעתי לפרסם אותו גם בעתון צרפתי ואולי גם באפריקה ובעתון הודי - מתוך שנויים לא עיקריים.