יומנים > יומן - מלא 22/04/1957

{P001} {0158-04} 22.4.57, יום ב' בבוקר יחזקאל סהר. הוא מדוכא ממאמרו של שוקן אחמול בארץ כי עליו ללכת. שוקן גם תקף המשטרה בכנסת, ושיטרית לדבריו לא הגין עליו, והוא רוצה ללכת. אמרתי לו שאל יעשה זאת, לא יתכן כי שוקן ימנה או יפטר אנשי המשטרה. {0158-05} הציע שאגיד משהו בפומבי; אסרתי שלפני גמר המשפט - לא אוכל להתערב, אח"כ יהיה לי מה להגיד, ואגיד. ולא רק על שוקן. אחר כך בא גולדמן עם שני נורבגים, איש ואשה. היא אירגנה עלית הנוער ועזרה ליהודי גרמניה. גולדמן מבקש ממנו למנות שני אנשים חדשים שיחד עם שנים בהנהלה יחליטו מזמן לזמן בין ישיבות מוסד לתיאום. השניים שמניתי - בורג ואשכול יחד עם גרוסמן ואב הרמן הם נועדים רק להפעיל הישוב לקליטת עליה, דרושים אנשים שיקבעו מדיניות העליה. הוא מציע את אשכול וגולדה. - מצדד שרגאי ויוסף. גולדמן יוצא מהארץ מחרתיים - בצירך יפגש עם נציגי יהודי הונגריה . בבון - עם ארהרדט (שר הכלכלה) על שתוף כלכלי ישראלי ועל שתוף ישראל באברטוב; בלונדון - לישיבת הקונגרס היהודי לעורר בעית יהודי רוסיה. אח"כ - לדרום אמריקא - לפתיחת המגבית, יחזור לארה"ב ויבוא הנה ביוני דרך הודו. בסוף יוני שעבר פנה קול. או-קצ'ו, הנספח הצבאי המצרי בפריס עכשיו בבריסל. לפני שבוע פנה שוב לקונגרס היהודי בלונדון וביקש להפגש עם אחד מהם. טלפן פעמים. גולדמן יעץ לאיש הקונגרס להיפגש את קול. או-קצ'י בבריסל. נפגשו בגנף, ואיש הקונגרס טלפן לגולדמן שהפניה הפעם היא רצינית. בזמן האחרון שחררו כל היהודים ממאסר. הזמינו את סיקורל להשאר, אבל הוא מסרב. סבור כי 10,000 יהודים ישארו. גולדמן שואל מה לדעתי פשר הפניה. אמרתי כי אני משער שיש פה מגמות מצד נאצר. מצבו הכלכלי קשה, רוצה בכל קשריו עם רוסיה וגם בעזרת ארה"ב. ככל הגויים הוא סבור כי היהורים שליטים בכל מקום. אבל אם יוזמן לפגישה עם נאצר - איני רואה יסוד להתנגד אם כי איני תולה תקוות בפגישה. גולדמן סיפר כי ערבי כפר רינה מתאוננים שלקחו מהם 3000 דונם על יד הר תבור והושיבו עליהם קבוצים, והם נשארו ללא אדמה וללא פיצוי. אברר הדבר. {0158-06} - בחוברת אפריל : for affairs נותן ולטר י. לוי מספרים על צריכת נפט באירופה. בשנת 1956 צרכה אירופה המערבית 3 מיליון חביות ליום. מהמזרח התיכון באו 2 מיליון חביות ליום, כלומר 70%. נפט זה מילא 20% של כל האנרגיה הנצרכת במערב אירופה. אנגליה מקבלת נפט רק 13% של האנרגיה שלה (השאר - פחם). שוודיה - 45%. כשנחסמה התעלה חסרו בכל יום 1.35 מיליון חביות מהמזרח התיכון כשסוריה פוצצה הצנורות - חסרו עוד 550.000 חביות של נפט עיראקי. - השנה התשיעית לתקומת ישראל היתה שנת מאורעות והכרעות גורליים, שנת מיפנה ומבחן כאשר לא היתה אחרי תום מלחמת הקוממיות - גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. העמדנו בסכנה הכי גדולה על ידי משלוח הנשק הסובייטי הכבד למצרים, כריתת הברית הצבאית המשולשת נגדנו, סירוב ארה"ב למכור או לתת לנו נשק-מגן. המפנה בא בראשית יולי. רכשנו ידידות נאמנה של מעצמה גדולה. קיבלנו נשק - ובוצע מסע סיני. נהרסו בסיסי ההתקפה של האויב החזק ביותר. נתערערה העמדה ההגמונית של נאצר בעולם הערבי והמוסלימי, ועשינו הפרץ הראשון בקריעת ים סוף. מבצע סיני והמאבק המדיני שבא עכשיו העלה כבוד ישראל בעולם כאשר לא היה אף פעם. ההבטחות שניתנו לנו מצד ארה"ב אולי יכזיבו, אבל דעת הקהל שרכשנו הוא כנס קיים, ובקיום ההבטחות נשען על צה"ל. השנה נתגברה העליה - ומארצות מזרח אירופה. נעשה מפעל שיכון גדול. שר החנוך עשה מיפנה חשוב בחנוך מקצועי. ספיר מצליח במשיכת הון ובהרחבת התעשיה, - ועלינו להיכון לעשר השנים הבאות בהעלאת עוד מיליון וחצי יהודים, להעביר לנגב חצי מיליון, לבנות נמל באילת, רכבת בנגב, להגדיל ייצור ויצוא {0158-07} האשלג והפוספט, לנצל המכרות, להניח צנור נפט גדול, להרבות בקדוחי נפט, ולהקים שרשרת ישובים לאורך הכביש מבאר שבע לאילת. (יצוא ויבוא; מספר המפרנסים - ותוספת שנתית של מפרנסים; חלוקת הגילים;