יומנים > יומן - מלא 22/06/1944

{P001} {0152-72} תל-אביב, 22.6.44 ב9:00- בבקר באה אלי משלחת המכבי בהרכב י. הדרי, דר' ללבר ופלש. ה' פלש: שאלתנו האחת נוגעת לפלוגת המכבי אשר הוקמה בהסכמת המוסדות העליונים, לנו נדמה שהפלוגה גרמה כבוד לישוב ולעם בהופעתה במצרים בשטחים הצבאיים והלא-צבאיים. קרה עתה אינצידנט בפלוגה בקשר לחגיגת האחד במאי. בשאר הפלוגת חגגו את האחד במאי, ומוזר הדבר שדווקא בפלוגת המכבי החליטו על חגיגה זו, מתוך זה הופרע הסדר וההרמוניה. בירור בענין זה היה צריך להתקיים ביום צאת מר שרתוק לסוריה, היה פה מי'ור קיט. קבלנו דרישת שלו לא טובה מהמצב בפלוגה. דווקא החלטת המכבי להשתתף בבחירות לאסיפת הנבחרים השפיעה לרעה בפלוגה על היחסים בין חברי המכבי והאחרים. בעשרת הימים האחרונים קבלנו שלושה מכתבים דחופים הקוראים "הצילו." אתמול קבלנו מכתב שהעבירו את הליוטינאנט גרוסמן, סגנו של קיט, לאחר משפט דיסציפלינארי מהפלוגה. את הסירג'אנט בן-דורר הורידו לקורפוראל. אנחנו דורשים בירור בצינורות המקובלים, ועד תוצאות הבירור אל יעביר מי'ור קיט או מישהו אחר אנשים מטעמים דיסציפלינאריים. י. הדרי: רבים הם האנשים שאינם תופסים את ההתפתחות שהביאה אותה להשתתפות בבחירות לאסיפת הנבחרים, זו היא התפתחות טבעית וגם צו פאטריוטי לרגל מה שקרה באירופה ובעולם. אנחנו רואים את עצמנו כתאומה להסתדרות הציונית, ואנחנו רואים את עצמנו מחוייבים לשתף את כוחנו בהכרעה הבאה כהכרעה מדינית. כמה מלים להרכב המכבי בארץ-ישראל, יש בשורותינו מהאכר, מעובד האדמה, הפועל השחור ועד להוגה הדעות, בעלי מקצועות חפשיים, פקידים גבוהים ובעלי תעשיה. יש לנו כ9,000- חברים, מזה חצי בוגרים וחצי צעירים במכבי הצעיר. צריך לראות את הפוטינציאל הגנוז בתוך המכבי. דר' ללבר: כאשר פגשתי אותך ב1932- במכביה הראשונה הופתעת שעשו זאת בלי עזרת המוסדות, וב1935- אמרת שלמדת מה כוח הספורט לחינוך לציונות. תחילתה של תנועת המכבי היתה להוציא את האנשים מההתבוללות ולהעבירם לציונות, ב1913- התחילו ביקורי המכבים בארץ ישראל, היתה ביקור שני ב,1914- ולאחר המלחמה בצורת המכביות, והתקופה השלישית היא כאשר המכבים באו לארץ, ורובם הם כיום ב"העליה החדשה." אמנם לא רצינו בקיום ה"לאנדסמאנשאפטים," אבל אמרנו רבים הם שבאו אמנם לארץ, אבל הם זרים והארץ זרה להם, ואם אנחנו לוחמים לעליה גדולה, עלינו לעשות אותם קודם כל לציונים. בידי העליה החדשה "נשק סודי" - הלשון הגרמנית. לחנוך לאזרחות בא"י באו בחשבון רוזנבליט, לנדויאר ואויארבך, ואין אני רוצה לדבר על האנשים, הסברתי שאני בעד חינוך יהודי ציוני, איני נלחם נגד לנדויאר ווילטש, לדעתי הם ציונים, אבל השפעתם היא לא תמיד ציונית, היא מגבירה את זרותם של חברי העליה החדשה. {0152-73} אחרי שהמכבי החליט על רשימה משלו, החליט מרכז העליה החדשה שכל המופיעים ברשימות אחרות צריכים לעזוב את תפקידיהם בעליה החדשה, ויהיה עלי להלחם מהחוץ כאשר נלחמתי בפנים. אנחנו רוצים ליצור שבועון נגד ה"מיטטיילונגסבלאטט," כדי להביע את רוחנו אנו. אנחנו רוצים במערכה סביב מדינה יהודית, זה הדבר המכריע והחשוב. אין אני רוצה לשבור את העליה החדשה, אלא אני רוצה להפוך אותה לגורם ציוני. ה' פלש: לעתים קרובות עמדנו בתוך הציבור האזרחי, כי שם מצאנו אוזן קשבת, והם שיתפו אתנו פעולה, אבל הקשר "עד הוק," אך עתה לא יכולנו ללכת אתם, כי אנחנו מחייבים את המשמעת הציונית. היתה לנו מערכה קשה, לדעתנו אנחנו מחזיקים בראש גשר חשוב בין העליה החדשה והחוגים האחרים, ויש לנו שליחות פאטריוטית שאנחנו מוכנים למלאה, אך אנחנו זקוקים במערכה זו למכשירים מסוימים. בפגישתנו האחרונה אמרת שיש רגעים שאתה רוצה לשמוע את קולו של המכבי, עתה אנחנו משמיעים את קולנו. ד. בן-גוריון: העליתם כמה דברים: פלוגת המכבי, הבחירות לאסיפת הנבחרים ו"עליה חדשה" - בעיני הדבר האחרון הוא החשוב מבחינה ציונית בעיני הפלוגה איני מטפל במישרים, חבל שבאתם היום כאשר מר שרתוק יצא למצרים, אך בשובו אבקשו לברר את הדבר. (פלש: יש לנו מי'ור דווקא לא בפלוגת המכבי - מי'ור מילון (?) בפלוגה ה16- באותו גדוד). דבר שני - ענין המכבי מחוץ לעניני העליה החדשה. בדרך כלל איני חושב שאגודה ספורטיבית צריכה להופיע בבחירות לאסיפת הנבחרים, אך לעתים אין אנחנו יכולים לפעול לפי התיאוריה. ברגע זה עמד המכבי בנסיון, אך איני יודע במה נוכל לעזור לכם. והדבר השלישי - המכבי והעליה החדשה, או אנשי העליה החדשה והמכבי. זה בעני דבר חשוב. בדרך כלל לאנדסמאנשאפט'ים זה דבר רע. אני מסכים לדעתו של לילבר שבמקרה זה יכולה להיות ברכה באירגון חצי פוליטי חצי לאנדמאנשאפט, כי יש הרבה יהודים גרמנים שלא נקלטו ראשית כל במובן ציוני ארצישראל. לא מספיק להיות ציוני טוב בגרמניה כדי להיות ציוני טוב בארץ-ישראל. העליה החדשה לא עמדה במבחן. עכשיו זו היא סכנה גדולה, סכנה פוליטית. הם בכוח ה"נשק הסודי" - הלשון הגרמנית יכולים לרכז סביבם כמה אלפי קולות, אולי רבבות, ציבור זה עלול להיות אקטיבי יותר מאשר אחרים, ואם הם יופיעו בלי תמיכה ברורה בתביעות הציוניות כפי שנוסחו על ידי ההסתדרות הציונית - הרי זה יהווה סכנה פוליטית רצינית. יש בארץ אגודת ישראל, קבוצת מגנס, השומר הצעיר - הממשלה מגזימה בערכם, מגבירה אותם בכוונה, כי הם פורצי-גדר, אם לזה תתוסף עוד העליה החדשה, הרי זה יהיה פרץ חמור מאד. אני מפקפק אם אתם עושים בחכמה בעשותכם את המלחמה מחוץ לעליה החדשה. אנחנו מעונינים שהם יתמכו בתביעות הציוניות, ואם לא יתמכו - הרי כל החצים יהיו מופנים נגדם, ואין אנחנו מעונינים שממשלה תראה זאת. אילו הייתם עושים את המלחמה מבפנים, אבל בכוח גדול, אילו הייתם מכריחים אותם להודות {0152-74} בתביעות הציוניות - זה היה הישג: יציאתכם בעיני הבחירות עם רשימה מיוחדת מגיברה את אנשי לנדויאר. האם הייתם צריכים לעשות צעדכם זה טרם שהוברר להם בירור מוחלט, שאין להשיג תמיכה בתביעות הציוניות? רוזנבליט אמר לי שיש להם ספקות, ומתוך ספקות אי אפשר להזיק לתנועה. אילו לא שאלת העליה החדשה, הייתי אומר שאני מקדם בברכה את המכבי בהופעתו הציונית. כל עזרה מוסרית לכם וכל עזרה אחרת - במידת האפשרי. ה' פלש: לדעתי אין כל תקווה להביא את העליה החדשה להכרה ולתמיכה בתביעות הציוניות כפי שנוסחו בתכנית בילטמור. אנחנו אמנם 18 חברים מתוך שבעים חברי המרכז, אבל אין תקווה לשנות את פני הדברים. דר' לילבר: דעתי כדעת ה' פלש, הם יאמרו ודאי שלאסיפת הנבחרים אין כל קשר לשאלות של מדיניות חוץ, אלא זו היא שאלת השרותים.