יומנים > יומן - מלא 22/06/1966

{0202-71} 22.6.66, יום ד' כשלוש שעות עשתה פה טלביזיה אמריקנית. שאלנו מה הביא אותי לשדה בוקר, מהי חפיסתי על היום העם היהודי עם נבחר, היש מוסר במדיניות, מהי זכות הערבים והיהודים על ארץ זו, היש סיכוי לשלום, במשך השיחה הוסיף לי שאלות שלא הוגשו לי לפני השיחה. היה מרוצה מהסברותי. כשהייתי מוכן למצעד הודיע לי שאייבי נתן בא לראותי. אמרתי אם רוצה להצטרף למצעד אלך אתו ברצון. הוא צעד אתי כל שמונים הדקות (ששה קלומטרוחצי) - בדרך סיפר לי על הפגישות ברוסיה, באמריקה ועם אישים. עושה רושם לא רע. התאונן שבימי העדרו מהארץ עובדי המסעדה {0202-72} שלו גנבו לפחות 30.000 ל"י ונאלץ לפטר רוב עובדיו. מסעדתו פתוחה משמונה בבוקר עד שתים בלילה. דרושות שתי משמרות. יהודים אינם אוהבים להיות מלצרים, ולדבריו הם "מתעשרים" בתקופת מלצרותם ופותחים מסעדות שלהם. בערב הוזמנתי לכמה עשרות "אקדימיים" שעשו כבר כמה ימים במדרשה ומחר הם נוסעים מפה. הייתי מוכן רק לשאלות ולתשובות. שאלו: סיכויי השלום, ערכו של הנגב, יחסינו עם גרמניה ועוד שאלה אחת. עשיתי אתם כשעה וחצי, ובשובי הביתה עבדתי עד שתים וחצי בלילה. טלפנתי לפולה. יש לה צרות עם צפורן באחת מאצבעות רגליה. הרופא בא פעמים ביום לטפל בה.