יומנים > יומן - מלא 23/04/1953

{P001} {0023-87} 23.4.53, יום ה' ח' אייר הבוקר נורה שלושה בסביבות שער שכם. ירדן הגישה "אולטימטום" שאם האש לא תיפסק - יענו באש. שער שכם סודר עוד בלילה. על החומה לא נראו לגינרים. מ.מ. הודיע אמש לריילי (שסעד אצלו) שאנחנו מוכנים לדבר עם איש רם מעלה מהצד השני על סידור היחסים. - התיעצנו בבוקר על השטח המפורז על גבול סוריה. מ דיין, הרכבי, איתן, תקוע, ראובן. בלס בטעות לא בא לישיבה. דעת משרד החוץ והצבא להמשיך המו"מ, להסכים לחלוקת השטח המפורז (בערך 30% לסוריה, 70% לנו) לעמוד עלל קו לא נייד (מטר ממזרח הכנרת והירדן יהיה קבוע, ולא יזוז עם ירידת המים) - או"מ תומכת בסוריה שיהיה קו נייד, להציע צנור מהבנים אלינו או לפנות הבטחת הסטטוס קוו בשימוש מימיו, והוא הדין במימי הירמוק, הרמת המים במרכז בגובה של 50 מטר, באופן שהגבול יהיה מטר לאחר שהמים יועלו). אביא הבעיה לממשלה ביום א' ויוזמנו הרכבי, בלס ותקוע לישיבה. - איתן ביקר סדר יום לפגישה עס דלס. הצעתי שלושה מכלולים: א) הגנה המזרח התיכון ,חיזוק כוחה הצבאי של ישראל, תפקיד צה"ל בהגנהה, מקומנו בפיקוד האיזור), ב) יחסי ישראל וערב (סואץ, חרם כלכלי, ההסתנניות , פליטים ופיצויים, חוזי אי-התקפה, שלום, שיתוף כלכלי ותכניות פיתוח משותפות לאיזור). ג) יצוב מדינת ישראל (הענקה, סידור החובות, פיתוח) משה דיין שאל על היעוד הצבאי. החלט לחסל אותו (בניגוד לדעת עקיבא) השאלה היא: למסור אותו לקה"ק או למחלקת היעור של הממשלה. מוטב למסור לקה"ק, אבל בתנאי שלא ידברו בחו"ל על יעוד בטחוני. {0023-88} - מ.מ. מודיע שריילי מכנס ישיבת ועדה שביתת הנשק בראשותו. - לאה"צ ירדתי לת"א לפגישה עם המטה, אלופי הפיקוד ואנשי גדנע לבירור בעית גדנע. השיחה נמשכת שלוש שעות (נרשמה סטינוגרפיה).בשבע עליתי חזרה לירושלים.