יומנים > יומן - מלא 23/05/1950

{P001} {0190-73} 23.5.50 עליתי בבוקר לירושלם. פגישה עם יעקבסון וקפלן. קנה 1.000 מכוניות פיקוד, מנועים וחלקי חילוף בזול רב, התשלום - 364.000 דולר+ 72.500 ל"י. הכסף הובטח לו, והוא נתן מפרעה, יאבד המפרעה והקניה הוולה אם לא ישלם בזמן. עומד לצאת ביום שני הבא לאירופה. (מחיר מכונות 220 דולר, בבית חרושת - 2.200 דולר). קפלן מבטיח להמציא הכסף לפני הנסיעה. לצרכים הכלליים דורש משרד הבטחון - 18.915.820 דולר+ 2.368.350 ל"יש (ס"ה 9.124.000 ל"י) למזון, ציוד, תע"ש, דלק, תחבורה, אכסון, קשר, ח"א, חיילים, מודיעין, הדרכה, מבנים, חמ"ד ועוד). לכל זה הוקצב ע"י משרד האוצר 4.8 מיליון ל"י, חסר 4.324.000 ל"י. יעקבסון מודיע שיכל להשיג מלווה באמריקה 5 מיליון גולר לשנה, שנוכל לקנות בהם דרך פירמה אמריקנית בכל מקום ובכל ארץ וכל מה שנרצה. מלבד זה יש לו יהודי שויצרי, רוזנשטיין, יושב באמריקא, {0190-74} שמוכן להלוות 10 מיליון דולר לשש שנים ב3%-, בתוספת 3% מכל קניה. בדולרים במזומנים אפשר להוזיל כל הקניות ב25%-. יעקבסון מציע לרכז כל הקניות של משרד הבטחון - מזון, ציוד, רכש תע"ש - ביד אחת. זה יוזיל הרבה. דרוש מנהל כספים למשרד הבטחון - מציע וולפסון. לדעת יעקבסון אפשר להשיג בהונג קונג מלווה גדול, כי נעכב שם המון כסף סיני. הרשינו לו לבדוק הדבר. קפלן: יש פה קבוצת קינד, טוגנהפט ופרנקל. הם המומחים לנפט. הוצע להם לעבד תכנית של תעשיה סינית, כולל ים המלח, נפט ותעשית חומצות ועוד, לדעתם אפשר לעשות גדולות פה. יש להכריח האנגלים פתחית בתי הזיקוק, להביא נפט במחריין דרך אפריקא הדרומית ("מבצע אתמול באו אצלי סולד וברודה. סולד הגיע הנה רק אתמול וישהה פה שבוע. ברוידה כבר נמצא פה כעשרה ימים. המומחה שלהם - לדבריהם הגדול בעולם - בא לידי מסקנה שלא כדאי להוביל מי ים המלח בצנור לים תיכון, כי הוצאות התנדפיות התניינ גדולות ולא יהיה כדאי, בלתי אם יהיה כוח זול: נפט או כדומה. הם אוצים מיד לחדש העבודה. ייצרו 150 אלף טון בשנה, יכניס למדינה 5-6 מיליון דולר בשנה. מסכימים שזו תהיה חברה ישראלית, מסכימים לשאר הדרישות, דורשים רק שלא ילאימו אותם לפני עשר שנים. ידיעת נ.י. טיימס על הלאמת האשלג הפחידה בעלי הון וגרמה נזק רב. קפלן אמר ליהיום שהוא מפקפק אם לעשות חוזה עם חברה זו. קבוצת קינד תוכל אולי לעשות גדולות, והוא רוצה לחכות שלשה חדשים עד שיתקבל הרפורט שלהם. הזמנת דר' מאיר על הסכסוך עם הרופאים. כששה עשר רופאי המדינה נותנים במשך 3/4 שעה שעור בב"ס לאחיות. קיבלו לירה בעד שעה, התחילו לדרוש לירה וחצי. לדעת מאיר זה לא מוצדק, כי זה נעשה בשעות העבודה שלהם. גם פה נתעורר סכסוך הייצוג. ואשר לסכסוך הכללי: אין זה נכון שרופאי המדינה מקבלים פחות מרופאי קפ"ח, {0190-75} להיפך מקבלים קצת יותר. אין דר' מאיר מתנגד לתוספת בכלל, אלא הוא מציע תוספת תפקיד לדרגות גבוהות, בדרגות מוכותזה לא מוצדק. הוא מתנגד לעבודה פרטית וכופר בכך שהמדינה לא תוכל לקבל רופאים מומחים. ואשר לייצוג - זוהי החלטת הממשלה ולא ענינו; יש תחייבות כלפי עובדי המדינה שהם ייצגו כל העובדים, ולא יתנו לפצל אותם. כך נהוג בקפ"ח. עובדי המדינה זוה איגוד הסתדרותי. הוא מודה שאילו לא נסחב הסכסוך זמן רב - לא היתה מתעוררת שאלת הייצוג, כי המו"מ התנהל עם רופאי המדינה. יש צורך להפגש עם רופאי המדינה ועם דר' מיאר. הזמנתי דר' וחבריו. בערב פגישה עם רופאי המדינה ודר' מאיר ושרף. אחרי בירורים מרובים הטלתי כל דר' מאיר בהשתתפת ועדת המנגנון לנסות לבוא לידי הצבעה מוסכמת עם רופאי המדינה. הודעתי שמקודם נפתור בעית הדירוג (שכר) וזכות לעבודה חלקית, ורק אח"כ נדון על הייצוג.