יומנים > יומן - מלא 23/06/1933

{P001} {0114-94} ברלין, 23.6.33 מסיבת ארבעה. חברינו הציגו מיד יציאה לארץ בבואם הנה. לא מצאו התנגדות לעמדה זו כאן. ק.ב. שבור. אינו איש הפעולה. ג.ל. הסכים, ועוד לפני כך עבד בכיוון זה. אצל המקומיים לא היתה הכשרה חנוכית לכך. א"י היתה רחוקה מתפיסתם הריאלית. להם נראה העיקר מלחמה על זכויות, על הגנת מיעוט, על בתי ספר יהודים. כל הקבוצים היהודיים מלבד נאומן וסיעתו יסדו "נציגות ארצית" - רייכס פרטרטונג". השלטון אינו רוצה להכיר בהם. הנציגות פנתה למנהיג בבקשת ראיון לנסות למנוע מינוי נאומן, אבל ענו להם שראיון כזה "לא בא בחשבון". {0114-95} נ-ן שלח תזכיר לקבינט בדבר הכרת היהודים "הלאומיים". יש עוד סיעת חיילי החזית - בערך נוקטת עמדת נ-ן, אבל באופן גרוע - דורשים זכויות רק למשתתפי המלחמה, ולהם ימסר חנוך הנוער. יש חשש שהממשלה תכיר בחיילי החזית והסכנה היא שהחזית המשותפת שנוצרה בין הציונים והצנטרל מראיין תתפרד. יש זרם ציוני המודה שהיהודים שונים, ולכן על הממשלה לאפשר קיומם בתור אומה אחרת. ס-ר הציע שההסת' הציונית תצא מהעולמים. (הבעתי דעתי נגד הודעה כזו. לא נשיג במחיר הודעה זו שום דבר, ויש בהודעה זו מעין הודעת שמד - כאילו יציאה מהיהדות. היהדות והציונות הן עולמיות). ב15- ליולי תתכנס בלונדון מסיבה עולמית בנשיאות מלצ'ט לארגון ח. המצב החמרי: לע"ע חיים מהחסכון. פה ושם יש כבר רעב ממש. לרבים יש עוד חסכון. ליקווידציה של רכוש קשה, והיהדות נידונה להתנוונות ורעב - מלבד מספר מיוחסים - בעלי צלב ברזל ועוד כאלה. שוקן, טיטש, ישראל גרינפלד לא פיטרו את פקידיהם היהודים - מתוך מסירות נפש, אבל אינם יותר אדונים לרכושם. יש תסיסה רבה ליציאה. רבים מהיהודים באמת מרגישים עצמם לבני הארץ, וביהדותם הם רואים אונס שהוטל עליהם מבחוץ. על יד "הנציגות הארצית" יש "אויפבוי און הילפע" לעזרה חמרית - גם ס-ר משתתף בו. לידם ימסר כסף ההצלה מחוץ. {0114-96} גם בארץ אוספים כסף. במקרים אחדים תרמו גם פה לא יהודים. המשרד האר "ימוכר בתור מוסד של אויפבוי און הילפע. יש גם מוסד להגירה כללית - המזכיר הוא לובינסקי. (בעתונים הבלתי תלויים - גרמניה, פוסישע ופרנקפורטר, מאמרים אין בהם, אולם החרוניקה ערוכה בטעם אופוזיציוני). במוסדות אויפבוי און הילפע אין אפשרות של עזרה מלבד מתן עשרות מרקים. אין להכניס לשום עבודה. לחקלאות אסורה הדרך, כי רק אריים מארבעה דורות יכלים להיות אכרים. יש הסגר על חנוונות. אין איש רשאי לפתוח מחדש חנות. עד עכשיו יצאו כ30.000- מלבד העליה האר"י. לארץ עלו כאלפים וחמש מאות איש. עד עכשיו חולקו 785 סרטיפיקטים (מהם 599 גברים, 186 בחורות) לא כולם עלו - 430 טרם עלו. שלחו להם אולטימטום שאם במשך שבועים לא יעלו יקחו מהם הסרט. מהמזרחי עלו כ50- ומאתנו - כ160-. החלוצים שקבלו איזו הכשרה עלו כבר. שאר האלפיים שעלו - הם ציונים פועלים (חברינו וקרובים) - יצאו מכאן ברצון להכנס להסתדרות. יש עוד 650 דרישות לסרטיפיקטים, שטרם נבדקו. החלט ש50- יעלו בלי כל הכשרה. למהגר לארץ הרשות לקחת 1000 פונט. למהגר לארץ אחרת לא מרשים לקחת כסף. הארצות השכנות הפסיקו את רשיון הכניסה. מחמירה ביחוד אנגליה. גם היהודים בארצות השכנות חוששים לתגבורת האנטישמיות ואמנם האנטישמיות מתגברת. הצעקה - שנכנסים אוסט- יודן (גם ליהודים גרמנים קוראים כבר אוסט-יודן). {0114-97} יש בארץ המון מוסדות לעזרה - יותר משעוזרים הם מספיקים פרנסה לפקידים. יש התחרות בין מוסדות אלה,ביחוד בין המשתייכים ליקא (אונגר) ובין אלה של הג'וינט (ברנרד כהן). על יד המשרד האר"י יש באראטונגס-שטלה, לתת עצות ואינפורמציה יום יום פונים למוסד זה בכתב ובעל פה 1200 איש (החל משנים לאפריל -מחרת החרם) עד 1 באפריל היו פונים 7 - 8 אנשים. יש טענות לב.ש. שהוא עוצר בעד העליה. עובדים שם בהתנדבות ובמאמצים רבים, בסבלנות ובקורקטיות. אולם "היועצים" לא היה איש מהם מהארץ. מדוע איש מאתנו אינו שם? בבוא חברינו דרשו הכנסה איש ארצישראלי. הוצע פרומקין. לנדור היה מוכן למסור לו ההנהלה. כתבו ארצה, טלגרפו - ענו "בלתי אפשרי". הוצע בר-כוכבא. דחו פה (אולי בן-דור?) את התיק החקלאי קבל סיריני, ליבינשטיין - את התיק הקואופרטיבי. יש סיכויים להעברת ילדים. יש קבוצות מאורגנות שיצאו בספטמבר, מבני 16 ומעלה. יש אמצעים לששים ילד. לסנטור יש תכנית ל500- ילד. בחלוץ היו מקודם 300, בבוא ביילינסון (לפני 6 שבועות) היו 1200, עכשיו 5000. יש 1078 מקומות הכשרה - מהם בגרמניה 705. בעיקר אצל אכרים נוצרים, גם בעיר. סירני עובד בחלוץ. אלמות בערי השדה נמשכת. מר גורל המוכנסים לק-ל. {0114-98} ל-ן: העיקר בנק ליקווידציוני בחו"ל, עם סניף בברלין בהון זר. עכשיו המון הון. (מי יכניס עכשיו הון הנה - לאחר שהוכרז מורטוריום?) - נוער. היה סמינר מרכזי לכל גרמניה, נסתיים לפני 3 שבועות. נמשך 11 יום, 40 תלמיד: על ציונות, חברתיות, יהדות, התלמידים היו "מערביים": הבונים (ברית עולים וקדימה), מכבי צעיר, געוורק לויטע ארבייטס קרייז, השה"צ. היה סמינר גם בריינלד, השבוע יש סמינר בלייפציג, בברסלו. בעוד שבועים ארבע פגישות מחוזיות של הבונים. בבונים - כ3000- חבר, ב"וורק-לויטה"(מי שהיו מתבוללים ש"נתיהדו" - לומדים תנך, עברית, נחלצים עכשיו, החליטו ליצור קבוץ בארץ, יש להם גם אמצעים), כ900-, מכבי הצעיר (בחלוץ כולם) כ1500-, י.פ.ד. (פפאדוואנגער בונד) - חלקם תחת השפעה רוויז. מ-קיי. פאי. עברו 70 - 6 איש להכשרה. למכבי יש ב"כ בחלוץ ומכירים בו כמוסד יחיד להכשרה. ברית חלוצים דתיים - יחסיהם אתנו ידידותיים - כ150- מהם בהכשרה. תנועה סתם חלוצית גדלה. בברלין בלבד - 600 איש. בכל הארץ 38 סניפים. עבודה "עברית" גדולה. כל ארגוני הנוער מסדרים קורסים משותפים לעברית. בברלין יש - 850 איש (נוער) לומדים עברית. מלבד זה ההס' הציונית והקהלה כל אחת לחוד יש להן שעורים לעברית. אפשר לסדר פה הרבה מורים לעברית. {0114-99} - פגישה עם סנטור על מפעל ההצלה. - ביילינסון, לנדוור, סירני. רוצים לפרסם קריאה להחרים את הברי"ת והרוויזיוניסטים. להוציא אותם מהמוסדות הציוניים, לא לתת להם סרטיפיקטים. לא לשבת אתם בשום מוסד על יסוד הרצח. הבעתי דעתי נגד כרוז בצורה כזו. אין לקבוע עדיין שרוויזיוניסט רצח, אולם אפשר לדרוש כל זאת על יסוד ההסתה הפוגרומית של ז'בוטינסקי נגד הפועלים ועל יסוד המסירות של הרוויז. והביתרים בגרמניה. אולם פניה זו אינה יכלה לבוא בשם מפלגות ומוסדות רשמיים, כי זה יחייב אותנו לעזוב את ועדות השקלים והבחירות, ופירוש הדבר - פיצוץ הבחירות, מה שרצוי עכשיו לרוויז. - נערך נוסח של פניה לדעת הקהל הציונית בדבר המסירות של הרוויז. והביתרים בגרמניה. הנוסח יוצע לק. בלומנפלד שגם הוא יחחום בתור ראש ציוני גרמניה. לא עלה בידי להתקשר עם קורט. - בתחנת הרכבת, לפי נסיעתי לוורשו חזרה, נפגש לנדוור עם פקיד נצי במיניסטריון המשפטי, שאלהו אם נכון שיסגרו ההסת' הציונית. הפקיד ענה שמוכרחים לסגור, גם ההסת' הציונית וגם מכבי, זהו ענין של ימים ספורים. - בתשע וחצי בערב חזרתי לוורשו.