יומנים > יומן - מלא 23/07/1936

1
of
Places:
England
United States
Paris
London
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
23.07.1936
220156
{P001} {0131-64} 23.7.36 כתוצאה מהשיחות עם גרייבס וברינגטוןוורד הופיע היום מאמר ראשי בטיימס המצביע על האובסטרוקציה של "כמה שופטים", אולם העצה היעוצה במאמר - הכרזת מצב מלחמה - היא מסוכנת אולי, אם תתקבל לגבי כל הארץ. - גולדה דיברה אתי מפריס. סוף כל סוף מתברר שהטעות של זלמן בדבר $25.000 אינה טעות. ברנדייס באמת החליט לשלוח לרשותי 25.000. חמשה שלח, ועוד עשרים הוא מוכן למסור מהכסף שנתן מקודם לענין עקבא בתנאי שיאספו עוד 80.000. הוא מבטל עכשיו התנאי, ולרגל התנאים שנשתנו הוא רוצה לתת את תרומתו למטרות אחרות, והוא ביקשני לדון על זה עם אוסישקין. זלמן עומד להשאר באמריקא עד אוקטובר - אבל ממברקו אתמול אני רואה שהוא רוצה לנסוע לקונגרס העולמי ולישיבת הוה"פ הציוני. האספה שנערכה אתמול בפרלמנט לוויצמן היתה מוצלחת, אם כי לא רבו המשתתפים. היו גם שנים שלושה פרו ערבים (קרוזלי ועוד). {0131-65} האספה נתקיימה מיד לאחר שא.ג. נתן תשובתו על הצעת הפסקת העליה, ותשובתו עוררה - בצדק - חששות אצל הנאספים, ונתקבלה החלטה פה אחד (הוצעה ע"י .M.D מיורקשייר) למחוא כלפי הממשלה נגד אפשרות זו ולשלוח משלחת למזכיר המושבות. אחד הנאספים שאל אם הצהרת בלפזר והמנדט מניחים יצירת רוב עברי, שעל אפשרות התהוותו דיבר ויצמן. ברור שזו תהיה הפרובלימה המרכזית בדיון הועדה המלכותית - כשם שזהו המניע הפוליטי העיקרי במלחמת הערבים הפעם. - סימון מרכס הזמינני אתמול להפגש עם פטרסון שפנה אליו בעניני "הארגון" השני. פ-ן כבר שלח כמה מאות פונטים לרוקח. פ-ן מבטיח שאין הוא מתערב במדיניות הפנימית של היהודים אבל הוא מאמין בז'בו. ערכנו שתי טלגרמות לאמריקא: אחת לורבורג והרברט ליהמן, השניה להסתדרויות הציוניות. הראשונה חתומה ע"י ג'ימי רוזנברג, השניה ע"י ווייז -בדבר משלוח מחאה מנומקת נגד רעיון הפסקת העליה שתשלחנה ישר למזכיר המושבות. כפי ששמענו סידרו הערבים מחאות מהערבים באמריקא. סנטור ווגנר, שבא הנה לפני ימים אחדים, טלגרף לרוזוולט שבשעת ביקורו בקנדו יאמר ללורד טווידמואיר עד כמה אמריקא מעונינת בהמשכת העליה היהודית לארץ. הטלגרמה נוסחה ע"י פליכס (ווגנר הוא סנטור מנ.י. ומראשי המנהיגים של המפלגה הדימוקרטית). {0131-66} - באה ליידי דדינג כמשלחת מציוני אנגליה לבקש שהישיבה (של הוה"פ)תהיה בלונדון, כי באותו זמן יכל להיות משבר ואי אפשר לעזוב את לונדון, ולמען שאפשר יהיה לשלוח משלחת למשרד המושבות מטעם הוה"פ.