יומנים > יומן - מלא 24/06/1946

{P001} {0043-63} פריס, 24.6.46 גרינברג, רטנר, ד"ר טולצ'ין, ד"ר בלומוביץ, שאול ולוקר. באזור האמריקני יש 85,000 (באנגליה כ20,600-). היו מאוחדים, בזמן האחרון הופלגו ע"י פולין ולבסוף השליחים מהארץ. יש סכנה של דקירת סכנים ע"י הסכסוכים - אין הרקע האר"י, האנשים אינם עובדים, אין קואורדינציה בין אונרא, גוינט סוכנות ועוד. יש 75 שליחי סוכנו 150 של גוינט. רבים משליחי הסוכנות (כגון ברדיצבסקי, מיסדים מפלגות (מוע"צ - צ. השלטון האמריקני עומד לאשר נציגות יהודי גרמניה, הכירו בהם עד עכש יו דיפקטו, ל די-יורא), עד היום עלו (במשך 14 חדשים) 2500 איש לארץ. יש דמיון רב. שליחי א"י מורגשים במחנות מבחינה חיובית. רוצים לצאת מגרמניה בכל התנאים - לכל מקום. כשזה יתגבר - יודע הדבר בעולם. הגוינט, הרשמי לחצו על המנהיגים שמתערב, את האנשים וב א"י לא נוהנות ארצות אחרות להכנס. יש לשכוח את הריב המפלגתי, בלומוביץ נגד קריא השליחים המסכסכים (הצעת גרינברג), איחוד (בערך 60% הם להסת' אחידה, 40% שאר המפ לגות. הגדולה סיעה ב', אחריה רוויז, במקום ג' - השה"צ). הפירוד המפלגתי השט ימונג הציוני במחנות, יש מציעים לשנות מבנה ההסת' לפדרציה, לקחת חזרה, מפלג לפנות בקריאה למנהיגי המפלגות בארץ ובגרמניה, לשלוח שליחים רק שיעבדו עבודה כלל או שליחים טכניים - ללכ וד עברית, מקצוע - על רעיון . . . . . - דעת כולם שעכ זה קשה יותר מקושי קודם. השטימונג הציוני ירד, רק אנשי הקבוצים ילכו כשידעו שז רק הפגנה, וישאירו הצריכות מאחוריהם. אול ם מבחינה מכנית זה כמעט לא יתכן. השלט רואה בכל הפגנה - הפגנה נגדו, ובארץ כיבוש לא יתכן הדבר. הצעתי שביתת רעב ביום הוועדה המדינית ללונדון (אך לא למדו יחסי היהודים והאמריקנים). לוקר הציע פטיצי אה"צ דנו על הפעלת השארית בארץ לגבי קליטת עולים (רטנר מתאונן קשה על היחס והמתחבים המגיעים מהם מרפים הידים) על נציגותם בלונדון, פריס וניו-יורק. אני מח ביחוד סעיף זה.