יומנים > יומן - מלא 25/11/1936

{P001} {0134-57} 25.11.1936 הבוקר העיד חיים. לא בלי חרדה ודאגה באתי לאולם הועדה. אם כי בררנו כמה פעמים יחד את קוי הרצאתו, ועוד אמש ישבנו עד אחת-עשרה בביתו, נקף הלב. חיים היה צריך לדבר לשני עולמות - לאנגלים וליהודים. מסקנות הועדה {0134-58} אינן תלויות בהסברתנו. המסיבות האובייקטיביות קובעות הרבה יותר מכל ה"עדויות". השאלה העומדת לפני הועדה היא לא אם דרישתנו צודקת, אם שאיפתנו ישרה, אם מפעלנו הוגן - אלא מה נוח יותר לאנגליה : לפייס היהודים או לפייס הערבים. אולם יש דעת קהל אנגלית, והמלחמה לא תסתיים במסקנות הועדה. ועליוו להכון למלחמה שלאחר כך. והופעה מוצלחת או בלתי- מוצלחת תחזק או תרופף עמדתנו והתאבקותנו. אולם ההופעה הפעם יש לה ערך רב כלפי פנים. היובעו רחשי לב העם היהודי, התוצג זכותו ושאיפתו במלוא קומתה וערכה ? וחיים הצליח כשני הכיוונים. הצליח כלפי הועדה לא במובן זה שדבריו ישפיעו על קביעת מסקנותיהם. מסופקני מאוד אם ההסברה הטובה ביותר - תכריע את הקו. אולם הסביר להם את השאלה, הציג את הענין בהיקף רחב ובכוח רב ועורר קשב וכבוד. כל חברי הועדה (מלבד אותי קופלנד שהדברים לא היו חדשים בשבילו), וביחוד המונד עשו אוזניהם כאפרכסת. ניכר היה שהדברים עשו רושם ועוררו כבוד. אבל אם כלפי חוץ התוצאה המעשית מסופקת, הרי כלפי פנים היה בהופעה זו משום מעשה רב. חיים שוב קנה עולמו בעם היהודי, ואין ספק שדבריו ילכדו את התנועה כאשר לא היתה מלוכדת זה כמה וכמה שנים. מחר יום-הולדתו ה62- של חיים, וסיפוק יותר טוב מהופעתו היום אין לתאר.